גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כתב ערבות להסכם שכירות

תמרור אזהרה הן לציבור המשכירים הן לציבור הערבים

 

האם אדם שערב לחובות של שוכר במסגרת הסכם שכירות, ערב לחובותיו של השוכר גם במצב בו הוארכה השכירות? זו השאלה המשפטית שהתעוררה בפסק דין בית ברחוב לילנבלום 17 ת"א בע"מ נ' חברת גאל דין פרויקטים בע"מ ואח'.

בחודש דצמבר 2006 השכירה התובעת, ("המשכירה") לחברת גאל דין פרויקטים בע"מ ("השוכרת") נכס הממוקם ברחוב לילנבלום 17 בתל אביב וזאת לצורך הפעלת פאב בשם "מישמיש". במסגרת הסכם השכירות נקבע בין היתר כי תקופת השכירות תמשך שנה, מיום 1.1.07 ועד 31.12.07, ולשוכרת ניתנה האופציה להאריך את תקופת השכירות ל-3 תקופות נוספות בנות 12 חודש כל אחת, דהיינו עד לסוף 2010. עוד נקבע בהסכם השכירות כי דמי השכירות יועמדו על 2,600 דולר  + מע"מ לשנה הראשונה, ולדמי השכירות יתווספו 3% בכל שנה בתקופות האופציה.

הנתבעים הנוספים היו הערבים שערבו לכל התחייבויות השוכרת הקבועות בהסכם השכירות. השוכרת אכן הפעילה את הפאב במשך מספר שנים, כאשר בתום שנת השכירות הראשונה היא מימשה את האופציה שניתנה לה והאריכה את תקופת השכירות עד לסוף שנת 2010.

ביום 20.12.10 נכרת בין המשכירה לשוכרת הסכם הארכה ( "הסכם ההארכה") בו נקבע כי תקופת השכירות תוארך ב- 18 חדשים נוספים עד לסוף יוני 2012.

ב-2011 התברר שהשוכרת לא עמדה בהתחייבויותיה לפי חוזה השכירות. שיק שיועד לתשלום דמי השכירות סורב בשל הוראת ביטול וכך גם סורבו שיקים נוספים. בשל כך חילטה המשכירה סך של כ - 34,000 שקל שהיוו פיקדון במסגרת הסכם השכירות. השוכרת המשיכה בהפרותיה ובתום תקופת השכירות תפסה המשכירה את הנכס. נסיונות להגיע לעמק השווה לא צלחו ומכאן התביעה.

המשכירה טענה כי לא זו בלבד שהשוכרת הפרה את התחייבויותיה בכך שלא שילמה את מלוא דמי השכירות אלא שהיא אף הסבה נזק כבד לנכס. לטענתה, מנהל השוכרת בעצמו עקר ציוד וגרם נזק לנכס במהלך הפינוי. סך החוב לטענת התובעת עמד על 192,626 שקל. השוכרת לעומת זאת טענה שחישובי המשכירה בעניין דמי השכירות שגויים וכן לא נגרם כל נזק לנכס, מה גם שהיא הותירה בנכס מזגנים בשווי 100,000 שקל.

ביחס למחלוקת זו קבע בית המשפט כי לא נסתרו תחשיבי המשכירה, והשוכרת אף לא הגישה סיכומים כנדרש, ולפיכך חויבה השוכרת במלוא סכום התביעה.

אלא שהדיון לא הסתיים בכך שכן התביעה הופנתה גם (ואולי בעיקר) כלפי הערבים שערבו לחובות השוכרת. השאלה שהתעוררה הייתה על איזו תקופה חלה הערבות? לטענת הערבים, הערבות עליה חתמו הסתיימה בתום תקופת האופציה שצוינה בהסכם, קרי, בסוף 2010. לטענתם הם כלל לא הסכימו ואף לא ידעו על הארכת תקופת השכירות בתום שנת 2010 וממילא לא יכלו להיות ערבים להתחייבות זו. לעומת זאת לטענת המשכירה, הערבות עליה חתמו הערבים התייחסה לכל תקופות ההארכה, קרי עד לסוף יוני 2012 וזאת לאור לשון הערבות המציינת כי :"התחייבות זו וערבותינו לשטרי החוב לבטחון שנתנו למשכירה, תהא תקפה לכל תקופת השכירות על פי חוזה זה, ולכל תקופת שכירות נוספת, אם תוארך תקופת השכירות על ידי הצדדים."

 

במחלוקת שבין הצדדים פסק בית המשפט דווקא לטובת הערבים וכנגד המשכירה. הסוגיה המשפטית עסקה בפרשנות כתב הערבות. במקרה זה נקבע כי כתב ערבות איננו חוזה רגיל שכן בחוזה רגיל נוטל אדם אחריות על חובותיו שלו ואילו בחוזה ערבות נוטל אדם אחריות על חובותיו של אחר. בשל כך ההשלכות בגין כריתת חוזה ערבות עלולות להיות קשות ולהטיל על הערב חיובים משפטיים וכלכליים כבדים. כך בערבות בכלל וקל וחומר בערבות שאיננה מוגבלת בסכום ובזמן. העדר הגבלה על סכום הערבות מסיר גם את ההגבלה על היקף הסיכון לו נחשף הערב. כתוצאה ממשמעותו של כתב ערבות והסיכונים שהוא מגלם ביחס לערב, יש לבחון בכובד ראש באם התקיימו התנאים להתחייבות בכתב הערבות.

בית המשפט לא קיבל את עמדת המשכירה שכן לפי פרשנותה, כתב הערבות עליו חתמו הערבים צריך להמשיך לחול גם אם השוכרת הייתה מסכימה להארכת תקופת השכירות ב - 20 שנה שכן כך הוסכם.

לפי בית המשפט עמדה זו לא ניתן לקבל באשר היא איננה נלמדת מלשון הערבות ואיננה עולה בקנה אחד עם מוסד הערבות. כתב ערבות, ככל חוזה, מגלם הסתמכות הדדית. הסתמכות של הנושה על הערב שביום פקודה יטול על עצמו את חיובי החייב; והסתמכות של הערב על הנושה שיפעל כלפיו בתום לב ולא יגדיל את הסיכון לו ערב מעבר לזה שלו התכוון לערוב. כשמדובר בערבות לחוזה שכירות, הערבות מתייחסת בדרך כלל לתנאים מוגדרים מראש ולא מעורפלים. התקופה ידועה כמו גם דמי השכירות.

לפיכך במקרה בו נקבע בלשון ברורה שערבות לחיובי שוכר תתחדש מאליה בהארכת תקופת השכירות ללא כל מגבלה ביחס לאורך התקופה וללא מגבלה בתנאי השכירות הרי שיש לתת תוקף לכך מכוח עקרון חופש החוזים. אולם במקרה בו הלשון אינה חד משמעית ביחס לתקופת השכירות יש להניח כי הערב לא היה מעוניין בהיעדר מגבלה. במקרה דנן לשון הערבות לא הייתה ברורה וניתן היה לפרשה מבחינה לשונית למספר כיוונים, ולפיכך יש ליתן לכתב הערבות פרשנות דווקנית המגנה על הערב. פרשנות שנקודת המוצא שלה היא הסכמה לערבות בתנאים ברורים וידועים במועד ההתחייבות ולא מעבר לכך. במקרה זה גם הנסיבות מצביעות על כך שהערבים לא הסכימו לערוב לחובות השוכרת מעבר לתקופת האופציה. מצב של ערבות נמשכת שאיננה מוגבלת היא סבירה יותר כאשר הערב הוא שותף הנהנה מהצלחת העסק או שהינו קרוב משפחה של החייב, אולם במקרה זה הערבים לא היו בני משפחה ואף לא היו שותפים לעסק.

פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה הן לציבור המשכירים הן לציבור הערבים. המשכיר שאינו מעוניין להגביל את הערבות מבחינת הזמן צריך לנקוט בלשון חד משמעית הקובעת כי הערבות אינה מוגבלת בזמן והיא מתייחסת לכל הארכה של חוזה שכירות באשר היא, אף מעבר לתקופת האופציה הנקובה בחוזה השכירות. הערב שאינו מוכן לערוב ללא מגבלה, צריך לשים לב שאינו מתחייב לערוב מעבר לתקופת זמן ספציפית ולסכומים ברורים.

 

ד"ר רוני רוזנברג, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים המרכז האקדמי כרמל, מומחה לדיני חוזים ולמשפט פלילי.

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק

בורסת פריז עולה בכ-0.4% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים