הדרמה בשוקי המניות נמשכת. רק לפני שבוע, הפסימיות הייתה בשיאה ונדמה היה ששפל חדש עומד להיקבע. המשקיעים הביטו בעיקר על החדשות הרעות וכאלו היו (ועדיין יש) לא מעט: משבר בסין, דחיית העלאת הריבית, שהתפרשה כהבעת אי אמון בכלכלה, התבטאויות של הילרי קלינטון נגד מחירי התרופות ומחירי הביטוח בסקטור הבריאות, שלחצו על מניות הסקטור, נפילה במניות חברות המכוניות בעקבות פרשת פולקסווגן, מחירי הסחורות והנפט שדחפו את מניות סקטור האנרגיה למטה וכמובן, הדולר החזק, שפוגע ברווחי החברות האמריקאיות היצואניות.
ביום שישי, לרשימה השלילית הזו נוסף גם נתון חלש מכיוון שוק התעסוקה. המשק האמריקאי הוסיף רק 142 אלף משרות לעומת תחזיות האנליסטים שדיברו על כ- 200 אלף, נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה, שכר העבודה נותר סטגנטי ושיעור ההשתתפות ירד ב-0.2%.
אבל נראה שהמשקיעים שוב אופטימיים: מייד לאחר פרסום נתוני התעסוקה, צנחו החוזים בארה"ב ועם תחילת המסחר המדדים ירדו בעד 1.5% לערך, אולם בסיכומו של דבר, סגרו דווקא בעליות חדות של כאחוז וחצי.
בשיחה עם "גלובס" מדבר רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות, על הטלטלות האחרונות בשווקים ומה לדעתו צפוי בהמשך.
- מדוע העליות החדות ביום שישי נוכח הנתון החלש?
"ראשית, הנתון החלש מגדיל את הסיכויים לכך, שהעלאת הריבית תדחה בעוד כמה חודשים. חדשות טובות סה"כ למניות, במיוחד כאשר אין אלטרנטיבה אמיתית לכסף. נוסף על כך, נראה שרמת הפסימיות הייתה כל כך גבוהה בשבועות האחרונים, שהציפיות משוק המניות היו נמוכות מאד וכשהציפיות כל כך נמוכות, לעיתים יש הפתעות".
- בכל זאת, למרות העליות, יש הרבה בעיות. האם יש סכנה של משבר גדול?
"ראשית, לא ניתן לפסול שום תרחיש. עם זאת, חשוב לציין: בשנת 2008 הבורסה צנחה בלמעלה מ- 50% כאשר המערכת הפיננסית קרסה, הבנקים היו משותקים, הכלכלה התכווצה, האבטלה זינקה וארה"ב נכנסה למיתון. היום אנחנו פשוט לא שם. המערכת הפיננסית בארה"ב חזקה מאד, הבנקים מחזיקים רזרבות, שוק התעסוקה אולי מעט מאכזב, אבל עדיין מייצר משרות בקצב טוב, הכלכלה צומחת ובסה"כ הנתונים סבירים. לכן, קשה לראות סיבה למשבר בסדרי גודל של 2008. התנהגות השוק היום מזכירה יותר את הירידות שראינו בשנת 2011 על רקע המשבר באירופה, כאשר הפעם הטריגר מגיע מסין".
- האם סין יכולה לגרור את העולם כלפי מטה?
"על פי ההערכות, מבחינה גאוגרפית רק כ-9% מההכנסות של החברות שבמדד S&P 500 מקורם באסיה פאסיפיק. וזה כולל גם את יפן ומדינות נוספות, כך שסין מהווה אפילו הרבה פחות מזה. עם זאת, מעבר לחשיפה הישירה, יש גם השפעות נוספות, שקשורות במחירי הסחורות, בערכי מטבע, בהשלכות פסיכולוגיות ובתגובות שרשרת, שקשה לאמוד את עוצמתן. לכן ההשפעה העקיפה בכל זאת יכולה להיות משמעותית. בכל מקרה, בתרחיש הסביר, סין לבדה לא תגרום למשבר גדול בארה"ב, אבל כן תוכל לגרום להאטה מסוימת בעולם. ההאטה הזו כבר מגולמת לפחות בחלקה בירידות שראינו בשבועות האחרונים".
- האם הריבית בכלל תעלה בשנים הקרובות או שבכל פעם נראה דחייה נוספת?
"אמנם נראה, שהפד דוחה את העלאת הריבית בכל פעם ויוצר תחושה כאילו הריבית הנמוכה תישאר עמנו לנצח. זו אמנם האווירה, אבל לא נראה שבכירי הפד מאמינים בזה. מועד תחילת העלאת הריבית איננו כל כך חשוב כמו קצב העלאת הריבית, שיהיה מאת איטי, אבל הפד מסתכל על הנקודה הזו כמעין נקודת אל חזור מתוך חשש שזיגזג עשוי להיתפס כאובדן שליטה. לכן, ילן מעדיפה להמתין עוד קצת ולהיות שלמה עם ההחלטה. בפועל, גם אם קצב השיפור בכלכלה האמריקאית קצת איטי, המשק עדיין מתקדם ובנקודה מסוימת, יתחילו לחצים אינפלציוניים, שיחייבו את הפד להעלות ריבית".
- אז מה השורה התחתונה שלך?
"לא ניתן להתעלם מן הסיכונים הקיימים ובוודאי שלא כדאי להיות שאננים. משבר תמיד יכול לפרוץ. עם זאת, נכון להיום התרחיש הסביר הוא, שהכלכלה האמריקאית תמשיך לצמוח באיטיות, בעולם כולו תהיה התמתנות מסויימת בצמיחה, אבל לא כזו שתייצר משבר פיננסי. תוצאות הרבעון השלישי של השנה כנראה לא יהיו מזהירות, אבל לגבי הרבעונים הבאים, יש מקום לאופטימיות זהירה ולאלו שמסוגלים לעמוד בתנודות החדות, שוק המניות עדיין נותר האלטרנטיבה המועדפת בטווח הבינוני והארוך".