גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליברפול: פעם מעצמה, היום סתם קבוצה

ברנדן רודג'רס, שפוטר השבוע מעמדת המאמן - הוא בסה"כ קורבן נוסף של הדעיכה הכלכלית הנרשמת באנפילד בעידן הפרמיירליג ■ בלי כספי נפט, נדל"ן לונדוני, אצטדיון ענק או יכולת מיתוג כמו של המתחרות - לא בטוח שגם מחליפו המיועד יוכל להחזיר עטרה ליושנה

ליברפול / צלם: רויטרס
ליברפול / צלם: רויטרס

גרהאם סונס, ג'ון בארנס, איאן ראש, ביל שאנקלי, בוב פייזלי, This is Anfield, רוני רוזנטל, אבי כהן, קני דאלגליש, קווין קיגאן, אלן הנסן, והאמת שאפשר להמשיך את רשימת המכולת הזאת עד לאורך של גיליון מיוחד - כי כל כך הרבה שמות גדולים ופאתוס והיסטוריה יש מאחורי המותג העוצמתי הזה שנקרא "ליברפול". אבל אלו עוצמות השייכות לעולם הישן: ליברפול של העולם החדש הוא מועדון תקוע, עם הווה בלתי מזהיר ועתיד לוט בערפל.

***

את העובדה שדווקא ליברפול "הגדולה" הפכה ביום ראשון לקבוצת הפרמיירליג הראשונה בעונת 2015/16 שמפטרת את המאמן שלה (דיק אדבוקאט, מנג'ר סנדרלנד, התפטר באותו יום) לא ניתן לייחס למקריות. ברנדן רודג'רס הצפון-אירי הוא בסופו של דבר קורבן של מערכת שהצלחה בה הפכה לאתגר כמעט בלתי אפשרי. הכישלונות על המגרש חוזרים אצל ליברפול פעם אחר פעם אחר פעם. "ליברפול עדיין סובלת ממשבר זהות בעידן הפרמיירליג", כתב דייויד קון מ"הגרדיאן", ועם האספקט המספרי של הקביעה הזאת קשה להתווכח: הקבוצה שזכתה ב-18 אליפויות עד הקמת הליגה האנגלית הבכירה בגרסתה המחודשת והנוצצת ב-1992, הסתפקה מאז ב-0 הנפות של הצלחת הנכספת - ורק בשלוש סגנויות.

רודג'רס, 42, הגיע לליברפול בקיץ 2012 כסוג של הבטחה צעירה, אחרי שהניע את גלגלי הפרויקט היפה של סוונזי סיטי, עם כדורגל שהתבסס על סגנון ספרדי מובהק של שליטה בכדור. 12 נקודות בלבד העונה בשמונה מחזורים חרצו את גורלו. להגנתו יאמר שכמו תמיד במקצוע הזה - גם אצלו לשפיץ של הנעל היו השלכות כבדות משקל: הרי אילולא אותה החלקה מפורסמת של סטיבן ג'רארד לקראת סוף עונת 2013/14, לכו תדעו איפה הסיפור הזה נגמר (כנראה בתואר). אם כי נדמה שהמדיניות של הבוסים שלו מלכתחילה לא באמת כיוונה אל עבר האוורסט הזה.

***

מאז השתלטה על המועדון חברת פנווי ספורטס גרופ (FSG) האמריקאית, היא ניצלה כל חלון הזדמנויות שהיה לה על מנת להרוויח כסף גדול ממכירות של שחקנים. האג'נדה ברורה: העסקים המוצלחים קודמים לרצון להצליח על המגרש בכל מחיר. כשפרננדו טורס הסריח את המגרש במדי צ'לסי, לאחר ש-FSG מכרה אותו בכ-41 מיליון ליש"ט, זה עוד איכשהו נראה הגיוני, בדיעבד. אבל כשלואיס סוארז, אולי השחקן השלישי בטיבו בעולם בשעתו, נמכר לברצלונה בקיץ 2014 - זה כבר הריח כמו ויתור מראש, סוג של הצהרת כניעה: אנחנו לא במשחק של הגדולים באמת. הרי גם לחלוץ האדיר מאורוגוואי, וגם לראחים סטרלינג שנמכר בחלון האחרון ליריבה ישירה של ליברפול בפרמיירליג - מנצ'סטר סיטי (תמורת הון תועפות כמובן) - ניתן היה להציע חוזים חלומיים משודרגים, להשאיר אותם במועדון, לבנות אותם כסמלים. אבל בעוד סיטי, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד הן קבוצת שרודפות בכל חלון העברות אחרי השחקנים הכי טובים בעולם (האחרונה לא מכרה אף כוכב-על שלה מאז רונאלדו ב-2009) - ליברפול מעדיפה במודע להיות חוות השבחת סוסים. בכדורגל המודרני, המשביחות הן בדרך כלל הקבוצות הבינוניות.

את הבחירה של FSG אפשר להסביר באמצעות הבדלי תפישה פיננסיים מהותיים: אלו של הכדורגל האירופי; ואלו של הענפים האמריקאים, שם הספורט הוא קודם כל ביזנס. FSG, בראשותו של ג'ון וו. הנרי, נחתו בפרמיירליג עתירי ניסיון ניהולי מליגת ה-MLB, בה רק חמש מתוך 30 קבוצות, לפי "פורבס", מפסידות כסף; בוסטון רד-סוקס שלהם הוא ארגון כלכלי מצליח במיוחד, שרשם ב-10 השנים האחרונות רווח תפעולי מצטבר של 170 מיליון דולר. וליברפול? רק לאחרונה, בדוחות 2013/14, הצליחו ב-FSG להעביר אותה בפעם הראשונה לאיזון (רווח של 900 אלף ליש"ט לפני מס). זה כמובן לא היה מצליח להתרחש בלי מכירה הגונה בכסף גדול של כמה וכמה כדורגלנים. זה כמובן משהו שיונייטד הרווחית בטירוף, שגם לה יש בעלים אמריקאים - לא ממש זקוקה לו.

המשבר המתמשך של ליברפול בעידן הפרמיירליג נובע קודם כל מהפערים הכלכליים שהיריבות צברו על חשבונה בזמן שהיא נכנסה לקיפאון. בשנות ה-90 זו הייתה יונייטד שפיצחה ראשונה את אלמנט המסחור והספונסרשיפ של עולם הכדורגל החדש; בתחילת שנות ה-2000 נכנסו למשחק כספי האוליגרכיה של רומן אברמוביץ' בצ'לסי, אחר-כך ארסנל הפציעה עם ניצול מדויק של בועת הנדל"ן הלונדונית, ואז צצו להם גם השייח'ים של מנצ'סטר סיטי. בסופו של תהליך, הרי שגם ללא הגב הכלכלי החזק יותר של בעלי ארבע המתחרות הגדולות של ליברפול (חלק מהבעלים שלהן פזרנים, חלקם פחות) - כולן רשמו בעונת 2013/14 הכנסות טבעיות של 300 מיליון ליש"ט וצפונה מכך, בעוד ליברפול הסתפקה לפי "דלויט" ב-256 מיליון ליש"ט.

***

ב- FSG ניסו לצמצם את הפער הזה באמצעות הוצאות כספים "חכמות" יותר. הם נחתו באנפילד עם הילת ה"מאניבול" שריחפה מעליהם מארה"ב, ובהתאם לכך הם ניסו למצוא "מציאות" בשוק. בתקופתו של רודג'רס אפילו הוקמה "ועדת העברות" שכללה חמישה אנשים אשר התכנסו אחת לשבוע לדון על תחום הרכש, כאשר לרודג'רס הייתה את המילה האחרונה על קניות ומכירות. אבל גם עם הכסף שהיה לרודג'רס ביד - ההתנהלות שלו לא תמיד הייתה מבריקה. "אחרי מכירת סוארז", כותב טום שין ב"אינדיפנדנט", "ובדיוק כמו טוטנהאם לאחר מכירת גארת בייל - גם ליברפול בחרה במדיניות של שימוש בכספים שהתקבלו עבור הכוכב הגדול ברכישת הרבה שחקני דרג שני... הבנק לא 'נשבר' עבור שחקן בכיר אחד - הדיבורים היו עלו אלכסיס סאנצ'ז, רדמאל פלקאו ואדינסון קבאני, בעוד במציאות הוחתמו לזאר מרקוביץ', אדם לאלאנה ומריו באלוטלי". מתוך 23 שחקנים שנקנו או הושאלו לליברפול בתקופת רודג'רס, טוען שין - רק שניים ניתן להגדיר כהצלחות גדולות (דניאל סטארידג' ופיליפה קוטיניו).

על מה שהתרחש בחדרי חדרים בליברפול ניתן ללמוד מהסיפור הבא: הרכש של באלוטלי, למשל, לא התקבל בהתלהבות רבה, בלשון המעטה, על-ידי אותה "ועדת העברות", שכללה מלבד רודג'רס את מנכ"ל המועדון איאן איירה, ועוד שלושה אנשי מקצוע (הסקאוט הראשי, ראש מחלקת איתור שחקנים ומנהל ביצועים). אך בסופו של דבר, לפי דומיניק קינג מה"דיילי מייל", ההתעקשות של המאמן, שחשב כי הוא יהיה זה שיצליח להוציא מהאיטלקי המשוגע את הכישרון החבוי בו - הנחיתה את באלוטלי באנפילד. מה זה בעצם אומר? שאחרי כל ה"מאניבול", הסטטיסטיקה, ההתפלספויות - בסוף הכל היה תלוי בתחושת הבטן של איש אחד. וככה קצת קשה לגרום למעט כסף לקנות "יותר".

***

העתיד עשוי להיות קצת יותר תחרותי עבור ליברפול לאחר שיושלם פרויקט הרחבת אנפילד. אחרי שנים של עיכובים, המיזם כבר יצא לדרך, וכנראה שכבר בתחילת העונה הבאה ליברפול תשחק במגרש עם 59 אלף מקומות. בשביל קבוצה שהכניסה רק 51 מיליון ליש"ט מ"ימי משחק" ב-2013/14, התוספת השנתית לקופה, המוערכת בעשרות מיליונים - יכולה בהחלט לסייע. הפרויקט, אגב, ימומן בחלקו על-ידי הלוואה ללא ריבית אותה תעניק FSG למועדון (ואמורה להיות מוחזרת לאמריקאים בתוך חמש עד חמש שנים וחצי).

העתיד, כמובן, תלוי גם במידת ההצלחה בבחירת המנג'ר הבא. לפי הפרסומים באנגליה, עושה רושם שזה עניין של ימים עד שיורגן קלופ ימונה לתפקיד. הגרמני נראה כמו האיש הנכון על מנת לשרת את המטרות של הבעלים: הוא הרי כבר הגיע להישגים מרשימים עם קבוצות שסבלו מחסרון תקציבי, כמו מיינץ ודורטמונד (לפני שהשפעתו עליהן דעכה והתפטר משתיהן).

אבל אולי ליברפול זקוקה לחילוף דווקא בעמדה מכרעת יותר: אולי היא צריכה בעלים אחר עם חזון מעט יותר אמביציוזי. בעלים שיכוון לשחקנים הגדולים ביותר, למאמנים הגדולים ביותר שידועים ביכולת ניהול טאלנטים במערכות גדולות לחוצות. קרלו אנצ'לוטי, למשל, מובטל בימים אלה. אבל קודם כל צריך להחזיר את ליברפול, שתקועה בבינוניות - לדבר הגדול שהיא הייתה פעם.

עוד כתבות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מגיעה מאוחר מדי? הבורסה בת"א מנסה לעלות על הטרנד הביטחוני הלוהט

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק