הנישואים הרעילים של נתניהו ואובמה: "לא, ביבי לא גזען"

בשיחה בין העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג לדניס רוס נחשפות תובנות מרתקות על שני המנהיגים ■ "אובמה מסתכל על ביבי וחושב, האיש הזה אינו רואה אפשרות לשנות משהו אי-פעם, כאילו הוא נצור בבונקר"

ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג
ברק אובמה בנימין נתניהו / צלם: בלומברג

כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע לוושינגטון בתחילת נובמבר לפגישה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, הוא צריך לפחות לדעת שהוא יותר פופולרי בבית הלבן מאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אבל לא בהרבה. כך כותב העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג בכתבה במגזין "אטלנטיק", שמבוססת על שיחה בינו לבין הדיפלומט הוותיק דניס רוס, שליווה את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים במשך שנים רבות והיה יועצו של אובמה לעניני המזה"ת. הכתבה חושפת תובנות מרתקות על נתניהו ואובמה - היא מגדירה את יחסיהם כ"נישואים רעילים" - ועל גישת ממשל אובמה כלפי ישראל.

בשיחה, לרגל פרסום ספרו החדש של רוס, "נדונו להצלחה: יחסי ארה"ב - ישראל מטרומן עד אובמה", יש תמימות דעים שהיחסים בין נתניהו לאובמה אינם בני גישור, אך לא כך היחסים בין וושינגטון ירושלים. להלן חלק מהתובנות.

הפגישה בנובמבר לא תאתחל את היחסים בין ראש הממשלה לנשיא בשום דרך משמעותית, אומר גולדברג, שראיין את אובמה כמה פעמים ושידוע כבעל קשרים טובים בממשל. פגישתם אמנם תהיה, קרוב לוודאי, עסקית וקורקטית, אך הפער ביניהם עמוק מדי. מבחינת נתניהו, אובמה הוא נשיא נאיבי ללא תקווה, שהפר הבטחה שהוא לא יניח לאיראן להיהפך למדינת סף גרעינית. מבחינת אובמה, נתניהו ניתץ כמה נורמות חיוניות ביחסי ישראל ארה"ב: הוא מתח ביקורת מרה ופומבית על העסקה עם איראן, שלדעת אובמה דווקא מגינה על ישראל, ואחר כך עשה צעד חסר תקדים בייזום קמפיין לובינג נגד ההסכם שנשען בלבדית על המפלגה הרפובליקנית.

בעקבות אחד הגילויים בספר - סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי, אמרה שנתניהו עשה כל דבר נגד אובמה, חוץ מאשר לכנותו 'כושון' - שאל גולדברג את רוס, שמכיר היטב את נתניהו ואובמה: האם אתה חושב שלביבי יש תחושה גזענית כלפי אובמה? רוס השיב במילה אחת: "לא".

גולדברג: האם, לדעתך, אובמה מאמין שלנתניהו יש תחושות גזעניות כלפיו?

רוס: "אינני חושב כך".

גולדברג: כמה אנשים מסביבו של אובמה חושבים שנתניהו חש התנשאות כלפי הנשיא, שרה"מ מתייחס אליו כאל אדם נאיבי, לא הכי אינטיליגנטי בעולם. האם אתה חושב שאכן כך הדבר?

רוס: "לא. אינני חושב כך. אינני חושב שנתניהו (אדם) מתנשא, ואינני חושב שיש לו תחושת התנשאות כלפי אובמה. רבות מהפגישות ביניהם אופיינו בדיונים בעלי רמה גבוהה מאוד - רציניים, אינטלקטואליים, שכלתניים. לעיתים קרובות, כל אחד מהם יצא מהפגישה עם תחושה שזו היתה פגישה רצינית, ואז, אחד מהם עושה צעד כלשהו לאחר הפגישה, והמשתתף האחר חושב, 'או, הנה הוא שב לסורו'".

גולדברג: דיברת לא מעט עם הנשיא על ביבי.

רוס: "הנה מה שאובמה חושב על ביבי. הוא מסתכל עליו וחושב: 'הנה אדם שאינו רואה שום אפשרות לשנות משהו אי-פעם, כאילו הוא נצור בבונקר'".

גולדברג: האם הם מעריכים זה את האינטיליגנציה של זה?

רוס: "כן".

"נתניהו אינו מאמין בכלל שאובמה אנטישמי"

רוס מציין, כי אינו חושב שדברי סוזן רייס על נתניהו ("המשפט עם המילה 'כושון') היו מוצדקים. הדברים נאמרו אחרי שיחה קשה בין נתניהו לאובמה בנובמבר 2013, שבה מתח רה"מ באזני הנשיא ביקורת קשה על הסכם הביניים עם איראן, ועל העובדה שישראל לא קיבלה כל מידע מוקדם על כך. "הוא היה כעוס", סיפר רוס, שבמקרה היה בלשכת נתניהו כתום שיחתו עם אובמה. "הוא חש שישראל ספגה מהלומה במקום שלא ציפתה למהלומה כזו. שמעתי זאת גם מגורמי מודיעין וביטחון ישראליים. הם אמרו שקיבלו תדרוכים מהאמריקאים, אך לא נאמר להם שעסקה עם האיראנים עומדת להיוולד".

גולדברג: "אתה הרי מכיר את המערכת הישראלית. זו ספינה דולפת למדי. לו היית וונדי שרמן (שעמדה בראש הצוות האמריקאי לניהול מו"מ עם איראן), והיה ברור לך שראש הממשלה אינו מרוצה ממה שאתה עושה, האם היית מספר לו את הכל, 100%?"

רוס: "דיברתי (עם נתניהו) על דברים רגישים ביותר במרוצת השנים והם נותרו תמיד חסויים".

גולדברג: כלומר, הישראלים מדליפים אנפורמציה לא חשובה?

רוס (ברמז להדלפות מסביבת נתניהו): "מניסיוני, כן. הייתי אפילו אומר, שכאשר מתנהלים מול ביבי לבדו, כשהוא לגמרי לבד, אין הדלפות. אבל אני חושב שבממשל יש מידה של אי-אמון (כלפי נתניהו) שמסבירה (את התבטאות רייס על רה"מ). יש תחושה בבית הלבן שהוא (נתניהו) אורב לנו בפינה, שהוא זומם לדפוק אותנו, שהוא מתכנן לחתור תחתנו. נכון, דברי רייס היו פרובוקטיביים אך הם שיקפו את את הכעס העמוק בבית הלבן... היא השתמשה במילה'כושון' כדי לתאר עד כמה נתניהו הרחיק לכת בהתנהלותו נגד אובמה, אך לא כדי להאשים את רה"מ בהתנהלות גזענית".

לדברי רוס, "סוזן מייצגת קו מחשבה וקבוצה שהיו קיימים בכל מנגנון של הביטחון הלאומי, בכל ממשל.. מדובר בקבוצה שראתה בישראל בעיה... סוזן חשדה תמיד בכוונותיו של נתניהו והיא חשה שנתניהו ושריו ניסו לחתור תחת אובמה פעמים רבות".

רוס ציין, שאותה שיחה בנובמבר 2013 היתה הגרועה ביותר בתולדות היחסים בין אובמה לנתניהו.

גולדברג: כלומר, ביבי סיים אותה שיחה בתחושה שהוא דיבר עם נוויל צ'מברליין. אובמה סיים את השיחה בתחושה שהוא דיבר עם אדם שאינו מכבד את היכולות האנליטיות ויכולות ניהול המו"מ של נשיא ארה"ב.

רוס: "אכן כך".

גולדברג: "האם נתניהו חושב שאובמה הוא אויב של ישראל?

רוס: "הוא אינו חושב שאובמה הוא אויב של ישראל או שהוא אדם בלתי כן".

גולדברג: ובכן, הוא חושב שאובמה אנטישמי?

רוס: "נתניהו אינו מאמין בכלל שאובמה אנטישמי והוא אפילו מאמין, למעשה, שאובמה פועל ממניעים חיוביים, אך ביבי סבור שאובמה כלל אינו מבין את האיראנים. הוא חושב שאובמה כלל אינו מבין את המזה"ת..."

רוס מציין, שאובמה נכנס לתפקידו עם הרעיון שארה"ב צריכה להתרחק מישראל. הוא לא הנשיא הראשון שחשב כך. ארבעה נשיאים קדמו לו. ("כל אחד מחפש את תרופת הפלא לכל הבעיות בעולם הערבי", מעיר גולדברג). רוס מציין שאובמה לא פעל באופן בוטה וגלוי יותר מהנשיאים הקודמים שניסו לעשות זאת. "ריצ'רד ניקסון (הרפובליקני) היה הגרוע ביותר מבחינה זו", הוא אומר. "אנו יכולים לומר שאובמה מגלה פסיביות כלפי הרוסים וסוריה, אך ניקסון השעה למעשה מכירות מטוסי 'פאנטום' לישראל במאמץ לשאת חן בעיני מצרים, כאשר הרוסים שלחו לשם אנשי צבא כדי לאמן את צבא מצרים".

בניסיון להסביר את הקרע בין אובמה לנתניהו, אומר גולדברג, כי הבחירות האחרונות בישראל ונאומו של נתניהו ערב הבחירות, איששו את חשדותיו של אובמה לגבי השקפותיו של רה"מ על האזרחים הערביים בישראל ועל פתרון שתי מדינות. אך רוס משיב, כי סירובו של אובמה לקבל את הסברי רה"מ שהוא אינו מתנגד לרעיון של שתי מדינות, הוא חסר תקדים. נשיאים תמיד מתירים לאנשים לחזור בהם. "הנשיא נושא איפוא באחריות להתדרדרות היחסים, אך גם ביבי אשם. אין שום ספק שנאומו בקונגרס, במארס, עבר את הגבול".

ועם זאת, רוס מדגיש, כי אובמה מבדיל בין ביטחון ישראל לבין סוגיות אחרות ביחסים. לדברי הדיפלומט, חוששים גורמים ביטחוניים בישראל לגבי המשך ההתחייבות האמריקאית לשמור על העליונות האיכותית של צה"ל, אך אובמה מחויב לביטחון ישראל. "שמעתי אותו אומר בלשכה הסגלגלה, 'יהיו חילוקי הדעות בינו כאשר יהיו, אנו שמים את סוגיית ביטחון ישראל בנפרד ואנו עושים מה שצריך לעשות בסוגיה זו'. אני חושב שהוא כן לגמרי באמירה זו". רוס מביא כדוגמה את החלטת אובמה להקציב סיוע כספי נוסף למימון סוללות נוספות של כיפת ברזל, למרות שהבית הלבן לא היה מרוצה בעליל מהקרבנות שגבו הפצצות צה"ל מהאוכלוסיה האזרחית בעזה.

"אובמה היה נוהג לומר, 'מי שישב במשרד הזה יתיצב מאחורי ישראל... זה לא רק אני", סיפר רוס.