אברהם הירשזון שהורשע בגניבת מיליונים יקבל 181 אלף שקל

ביהמ"ש קבע כי פסגות תשלם 181 אלף שקל להירשזון בגין ההוצאות שהוציא על ההתגוננות מפני התביעה בסך 190 מיליון שקל שהוגשה נגדו ונגד נושאי משרה נוספים לשעבר בקרן הפנסיה של הע"ל - ונדחתה

אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר שהורשע בגניבת מיליוני שקלים, יקבל 181 אלף שקל. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יהודה פרגו, פסק היום (ב') כי חברת פסגות תשלם 181 אלף שקל להירשזון בגין ההוצאות המשפטיות שהוציא על ההתגוננות מפני התביעה בסך 190 מיליון שקל שהוגשה נגדו ונגד נושאי משרה נוספים לשעבר בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) - ונדחתה.

פסגות (שנכנסה בתביעה בנעליה של קרן הפנסיה של הע"ל לאחר שרכשה אותה לפני מספר שנים) וכן חברת הוד המדבר מלון בע"מ ישלמו מאות אלפי שקלים נוספים לשאר הנתבעים בתביעה, בהם יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר, מיכאל (מיקי) צולר. בסך-הכול ישלמו שתי התובעות יותר מ-2 מיליון שקל לנתבעים לצורך התשלום לעורכי הדין שייצגו אותם.

הירשזון יוצג בידי עו"ד אלירם בקל ממשרד גזית-בקל-כהן; צולר ודירקטורים נוספים מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור וקרן שמש; ויתר הדירקטורים יוצגו בידי עורכי הדין נדב ויסמן ואדם שפירא ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל.

הירשזון, נזכיר, הורשע בגניבת מיליונים מכספי הע"ל, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, ונידון למאסר בפועל של 5 שנים ו-5 חודשים וקנס כספי כבד. לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו, שוחרר הירשזון בינואר 2013.

בתביעה שהגישה הקרן באוקטובר 2009, נטען כי הנתבעים נושאים באחריות לנזקים שנגרמו לה בשל שורה של החלטות שהתקבלו בה. בהמשך, כאמור, נכנסה פסגות פנסיה בנעליה של הקרן כתובעת, לאחר שבית ההשקעות פסגות רכש את זכויות הניהול בקרן.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ארנון שגב, עסקה ב-3 פרשיות עיקריות, שבהן, לפי הנטען, נגרמו לחוסכים בקרן נזקים בשל רשלנותם של הדירקטורים: שיפוץ של מלון "הוד המדבר" בים המלח ב-1998-2002 בכ-120 מיליון שקל; תשלום דמי ניהול בסך 9 מיליון שקל לצולר ב-2003-2006; ותשלום בונוס בסך 2.4 מיליון שקל לצולר ב-2004 עבור עסקת ההשתלטות על חברת הברוקרים דש איפקס.

השופט פרגו דחה את התביעה נגד כל הנתבעים, בהם הירשזון. בית המשפט קבע כי כל הנתבעים פעלו לטובת קרן הפנסיה ועמיתיה, וכי הם נהגו בשקיפות ובסבירות. עוד נקבע כי כל פעולות הנתבעים דווחו לרשויות הרלבנטיות, ולא הייתה כל הצדקה להגשת התביעה.

עוד נקבע כי התביעה "לוקה בהתיישנות", וכי קרן הפנסיה הייתה מנועה מלתבוע את נזקיה בחלק מהפרשות, בשל הסכם עליו חתמה בעבר עם הע"ל.