פתיחת שנה"ל האקדמית: לראשונה - ירידה במס' הסטודנטים

306,370 סטודנטים וסטודנטיות פתחו היום (א') את שנת הלימודים האקדמית תשע"ו ב-63 מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה: 7 אוניברסיטאות מחקר, 34 מכללות אקדמיות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך. מספר הסטודנטים משקף ירידה קלה של 0.3% לעומת אשתקד, ואולם כזו שעלולה להצביע על מגמה מדאיגה אחרי שנים ארוכות של עלייה עקבית. לשם השוואה, בשנות ה-90 עמד קצב הגידול במספר הסטודנטים על 8.1% בשנה. בכל הקשור לתואר ראשון, מדובר בירידה הראשונה בתולדות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

הירידה במספר הסטודנטים מורגשת בעיקר באוניברסיטאות (3.8%-) ובמכללות הפרטיות (1.4%-). לעומתן, במכללות המתוקצבות (ציבוריות) נרשמה עלייה של 3%, ובמכללות האקדמיות לחינוך נרשמה עלייה של 0.5%. גם באלה האחרונות, במדובר בגידול מתון ביחס לשנים קודמות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), 66% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מהמכלות האקדמיות, מתוכם 32% במכללות המתוקצבות, 19% במכללות הפרטיות, 13% במכללות לחינוך ו-2% בקמפוסים הנמצאים באחריות האוניברסיטאות. מספר הסטודנטים לתואר ראשון, שמהווים את מרבית הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, רשם ירידה של 0.9% ועומד על כ-233 אלף. בד בבד נרשמה עלייה מתונה במספר הסטודנטים לתואר שני (1.7%) ולתואר שלישי (0.9%).

במועצה להשכלה גבוהה מסבירים כי הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון נובעת מ"מיצוי שכבת הגיל" הפונה לתואר אקדמי בסיסי. המיצוי הזה מתרחש על פי המל"ג בעקבות כמה גורמים: התייצבות בשיעור הזכאים לבגרות; התייצבות בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות; והאטה בקצב הגידול של בני הגיל הרלוונטי שנרשמים לרוב לתואר ראשון. בשנות ה-90 עמד הגידול בקבוצה זו על כ-3.5% בשנה, ואילו במהלך שנות האלפיים ירד לכדי 0.9% בלבד. ההאטה הזו, בצד ההאטה המקבילה בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה, מגבירה לטענת המל"ג את הצורך למקד את המערכת, לצמצם מוסדות לימוד, לייעל את המערכת ולשפר את האיכות. בעניין זה מציינים במל"ג כי בשנים האחרונות כבר נסגרו מכללות פרטיות, ואילו בתחום המכללות האקדמיות לחינוך התבצעו מיזוגים או שיתופי פעולה עם מוסדות אחרים.

באוניברסיטת ת"א החלו ללמוד היום 29,000 סטודנטים, יותר מכל מוסד אקדמי אחר. 5,000 מהם התחילו את השנה הראשונה בלימודי תואר ראשון, מתוכם 58% נשים. הפקולטה למדעים מדויקים היא המבוקשת ביותר באוניברסיטה, ואולם תנאי הקבלה הקשיחים ביותר נרשמו בבית הספר לרפואה. לפחות במדד קשיי הקבלה, ניצבים שניים הסטודנטים למדעי המוח. באוניברסיטה לא מוכנים לגלות מהו ממוצע ציון הפסיכומטרי של המתקבלים, אך על פי הערכות מדובר על יותר מ-760. באוניברסיטה אמרו היום ל"גלובס" כי ביקוש מיוחד נרשם השנה ללימודי הנדסת חשמל, כאשר בסופו של דבר מתוך 1,590 מועמדים התקבלו רק 315. בדומה למוסדות אחרים, הביקוש ללימודי כלכלה ירד ב-8%, אולם הביקוש ללימודי מינהל עסקים רשם עלייה של כ-10%.

באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע יפתחו את שנת הלימודים רק בשבוע הבא, ושם מספרים ל"גלובס" כי מספר הסטודנטים נותר ללא שינוי ויעמוד על כ-19,600. בבן גוריון מציינים במיוחד את העלייה המרשימה במספר הסטודנטים החדשים בפקולטה לרפואה, שיעמוד על 120 לעומת 90 בשנה שעברה ו-70 בלבד בשנת 2012. הגדלת המכסות לסטודנטים לרפואה במספר מוסדות לימוד בארץ היא מאמץ משותף של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות, שנועד להתגבר על המחסור הגדל והולך ברופאים, במיוחד על רקע פרישה לגמלאות של רופאים ותיקים שעלו בשנות ה-90 ממדינות ברית המועצות לשעבר.

במכללה האקדמית ספיר שבשער הנגב ציינו היום בשיחה עם "גלובס" כי הם גאים במיוחד בביקוש הגדול שנרשם לבית הספר למשפטים, זאת בעקבות שנתיים רצופות שבהן הסטודנטים שלהם זכו לשיעור המעבר הגבוה ביותר במבחני ההסמכה של לשכת עוה"ד, ולמיקום מכובד בשלישייה הראשונה בכל הקשור לממוצע הציונים. הביקוש הזה הביא השנה לפתיחת מסלול חדש המיועד רק למי שמחזיק בתארים אקדמיים, ובמסגרתו יתקבלו פטורים מקורסים כלליים כך שניתן שיתאים לאנשים עובדים. את ביה"ס למשפטים הקים פרופ' עמרי ידלין, שמשמש כיום נשיא המכללה.

התאחדות הסטודנטים פרסמה היום את הסקר השנתי שלה בדבר שביעות רצון הסטודנטים מאיכות ההוראה, שממנו עולה כי המרכז הבינתחומי בהרצליה ניצב במקום הראשון ואילו אוניברסיטת בן גוריון צנחה למקום ה-35 והלפני אחרון. אוני' חיפה הגיעה למקום ה-29, אוני' ת"א למקום ה-30 והאוני' העברית למקום ה-31. הנתונים האלה מחזקים לכאורה את הטענה כי האוניברסיטאות, שמתמקדות במחקר, לא משקיעות מספיק באיכות ההוראה.

 מספר הסטודנטים