גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האלוף אורי שגיא עשה שימוש חורג בקרקע; איך הגיבה רמ"י?

האלוף שגיא ירש נחלה חכורה בכפר ביאליק, והשכיר לחברת החשמל מבנה הממוקם בחלקה החקלאי, באופן חורג ■ למרות 8 ביקורים של פקחי רמ"י שתיעדו את השימוש החורג - קיבל שגיא יחס סלחני ■ ואיך הגיב האלוף? התמיד בשימוש החורג עד להתיישנות מרבית זכות התביעה נגדו

אורי שגיא / צילום: איל יצהר
אורי שגיא / צילום: איל יצהר

פסק דין שנתן לאחרונה בית משפט השלום בחיפה מלמד מה קורה כאשר אלוף (במיל') משתמש בקרקע שבבעלותו בניגוד לחוק ובאופן חורג. רשות מקרקעי ישראל(רמ"י) נוהגת בו בעדינות, לפנים משורת הדין, ונוקטת יחס מתחשב בניסיון מתמיד להגיע לפשרה - שלא כמו היחס שלו היה "זוכה" אחד האדם, או אם להשתמש במילותיה של רמ"י עצמה, היא לא נוהגת בו ב"מבחן בוזגלו". וכיצד מגיב האלוף לניסיונות הפשרה הללו? הוא ממשיך בשימוש החורג, עד שזכות התביעה של הרשות בקשר לרוב תקופת השימוש החורג מתיישנת.

בשנים שלפני פרישתו מצה"ל, ירש ראש אגף המודיעין דאז, אלוף אורי שגיא, מהוריו נחלה ביישוב כפר ביאליק, לא רחוק מקריית ביאליק. מדובר בקרקע חקלאית בחלקה, ובחלקה האחר מיועדת למגורים, שבבעלות קק"ל, המוחכרת לשגיא באמצעות רמ"י.

בחלקה החקלאי של הנחלה בנה שגיא בתי אריזה, שמטרתם לשמש לאריזת תוצרת חקלאית. אלא שחקלאות לא מניבה תשואה כבימים עברו. אז מה עושה האלוף? משכיר את המבנה לחברת החשמל.

בין השנים 1997 ל-2010 נערכו 9 ביקורים של פקחי רמ"י בנחלתו של שגיא. בכל אחד מ-8 הביקורים הראשונים, עד לתחילת 2010, תיעד המפקח את השימוש החורג במבנים.

במאי 1997 שלחה רמ"י מכתב ראשון לשגיא, ובו השאלה - האם נעשה שימוש חורג במבנה. הכול כדין, השיב האלוף, והמשיך להשכיר את המבנה באין-מפריע.

שנתיים חלפו, וב-1999 ביקש שגיא להגיש בקשה להיתר בנייה לבריכת שחייה, לסככה ולמבנה עזר בנחלתו. שגיא נענה בתגובה שרמ"י לא תחתום על ההיתר עד שלא יבוא על פתרונו עניין השימוש החורג בבתי האריזה. כאן הביעה הרשות לראשונה בבירור את עמדתה ששגיא מבצע שימוש חורג. אך נראה כי האלוף לא התרגש.

בשנת 2000 נכנס לתמונה סגן מנהל מחוז ברמ"י, ששלח מכתב לאלוף באופן אישי. החלו חילופי מכתבים על פני תקופה שנמשכה לא פחות מ-5 שנים.

בספטמבר 2005 הודיעה מנהלת המחוז לשגיא כי תסכים לחתום על היתר הבנייה שביקש, בתמורה לכך שיפסיק את השימוש החורג בבתי האריזה - החל מסוף אוגוסט 2006 - תום תקופת החוזה של שגיא עם חברת החשמל, וישלם דמי שימוש "ראויים" בהתחשב בשימוש בקרקע.

שגיא הסכים ואף שלח מכתב שבו הודיע על כוונתו שלא להאריך את חוזה השכירות עם חברת החשמל, וביקש לקבל שומה על דמי השימוש שיידרש לשלם.

לאחר קבלת המכתב חתמה רמ"י על היתר הבנייה שביקש שגיא. שגיא קיבל את ההיתר והמשיך בהשכרה החורגת, בניגוד לחוזה החכירה ובניגוד לסיכומים.

בשנת 2005 שלחה רמ"י לשגיא שמאות, שלפיה דמי השימוש הראויים בעבור השנים 1997-2005 הם 361 אלף שקל. שגיא השיג על השומה, והשמאי הממשלתי הכריע שהשומה מצויה בטווח הסביר ואפילו "נוטה לצד הנמוך". החלטת השמאי הממשלתי בערעור לא מצאה חן בעיני שגיא, אז הוא פשוט לא שילם.

בהמשך שלחה רמ"י מכתבים נוספים לשגיא בדרישה לתשלום החוב, שתפח בעוד כ-40 אלף שקל, בשל המשך השכרת המבנה שלא כחוק. אך שגיא לא שילם, וגם לא הפסיק את השכרת המבנה תוך שימוש חורג. רק כשהביעה רמ"י את כוונתה להגיש תביעה נגדו לבית המשפט, הפסיק שגיא את השכרת המבנה.

אלא שלאנשי רמ"י לקח עוד כמעט 3 שנים להגיש את התביעה, וזו הוגשה לאחר סחבת רק בשנת 2010. לכן, כשהוגשה התביעה, עילתה כבר התיישנה בנוגע לרוב שנות השימוש החורג, וגובה התביעה הועמד על מעט פחות מ-200 אלף שקל.

יצוין כי לשאלת "גלובס" - מתי הופסק השימוש החורג במבנה בפועל, השיב שגיא: "אני לא זוכר".

שגיא במבחן בוזגלו

"דין בוזגלו כדין ידלין", אמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בתקופה שבה כיהן כיועץ משפטי לממשלה, והורה לחקור את המועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, כאחד האדם.

ב"מבחן בוזגלו", מטבע לשון העוסק בשוויון בפני החוק, מודה רמ"י בכתובים שהיא פשוט לא עמדה במבחן הזה במקרה של שגיא. לטענתה, שגיא קיבל יחס עדיף על "בוזגלו", משופר מזה של אזרח מן השורה.

רמ"י טענה בסיכומים שהוגשו לבית המשפט, באמצעות עו"ד יואב אבן, כי "אם לסכם את קורותיו של תיק זה בקצרה, רמ"י, בין היתר לנוכח היות שגיא אישיות מוכרת וידועה, לא ששה להגיע עימו לפתחו של בית המשפט, ופעלה ללא לאות על-מנת להגיע עימו להבנות במסגרת החוק והכללים. היא לא נהגה בו 'מבחן בוזגלו', לבטח לא נהגה בו כפי 'מבחן בוזגלו הפוך' (המבחן ההפוך מתייחס ליחס מחמיר מן הרגיל שניתן לאנשים רמי-דרג - ג' מ'), אלא ההיפך הגמור מכך: נהגה בו בכבוד, בסבלנות אין-קץ ומתוך כוונת מכוון לגרום לו להסדרת התשלום, כדי שלא לגלגל את העימות לפתחו של בית המשפט".

שגיא טען בבית המשפט כי נוסח הסכם החכירה שנחתם עימו אינו ברור, וקיימות בו סתירות פנימיות, ועל כן יש לפרש את החוזה כנגד מנסחיו (רמ"י וקק"ל) ולקבוע כי הסכם החכירה לא אסר על השכרת המבנה לחברת החשמל.

עוד טען שגיא כי יש להתייחס להסכם החכירה המקורי שנחתם עם הוריו עוד בטרם קום המדינה, שהתיר לטענתו את השימוש החורג, ולא להסכם המחודש שנחתם עימו בשנת 1992.

השופט אחסאן כנעאן דחה את טענותיו של שגיא ביחס לעצם קיומו של האיסור להשכרת המבנה לחברת החשמל. יחד עם זאת, השופט קיבל את טענותיו של שגיא לגבי דרך חישוב החבות, בהתאם לכללי חישוב שאליהם הפנה שגיא ובהתאם להיקף השימוש החורג במטרים - שהיה נמוך מזה שטענה רמ"י בפועל, והפחית את סכום החבות הנטען לכ-60 אלף שקל בגין 4 שנות השימוש החורג, שהזכות לתבוע בגינן לא התיישנה.

"רמ"י התמהמהה בהגשת התביעה שהוגשה רק בשנת 2010, אף שכבר בשנת 1999 ידעה אודות השימוש החורג", העיר השופט בין נימוקיו שלא לצרף ריבית לסכום שנפסק.

אורי שגיא מסר בתגובה: "אני דוחה בשאט-נפש את הטענות בעניין מבחן בוזגלו. מעולם לא אמרו לי שעושים לי הנחות. בניתי בהתאם להיתר בנייה שניתן כחוק ב-1997. ההיתר ניתן לשימושים של אחסנה, קירור ואריזה. החל משנת 1998 פניתי לוועדה המקומית ובהמשך לרמ"י  מיוזמתי, בשאלה האם השימוש שנעשה מותר, והם לא השיבו עד 2005. כך כתוב בפסק-הדין. השומה שקבעה רמ"י הייתה מופרכת, על בסיס גודל שימוש חורג גדול מזה שבוצע בפועל, וכך קבע גם השופט שהפחית אותה. בסופו של יום, הפסקתי את השימוש החורג".

עוד כתבות

בניין דירות / צילום: edwards lee, unsplash

בסבך המשכנתאות: ארבע סיבות לדאגה בעקבות העלייה בהיקף ההלוואות לדיור

נתוני בנק ישראל הראו אמנם שיא נוסף בהיקף הכספי של משכנתאות שנלקחו באפריל - אך לצידם שורה של מדדים מטרידים ● הקונים משעבדים חלק גדול יותר מהדירה ומהמשכורת, ומקווים לטוב

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

בקשת וברשת מקצצים בעלויות הפקה; העובדים: "ביריונות תיענה בפגיעה בכל ההפקות"

ל"גלובס" נודע כי קשת פנתה בשבועות האחרונים לחברות העובדות מולה והודיעה כי תשלם 15% פחות עבור ההפקות ● ברשת הודיעו כי ישלמו את התמורה עבור ההפקות בפריסה של 18 תשלומים ● גורמים בענף: "צעד ציני של הערוצים שרוכב על המשבר"

מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר / צילום: יחצ

ניצלה את עליית המניה: פייבר הבטיחה גיוס של 120 מיליון דולר

הגיוס שהבטיחה חברת האינטרנט הישראלית בהנפקה המשנית בבורסת ניו יורק, יסתכם ב-113 מיליון דולר נטו, בניכוי עמלות החתמים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הודיע לממשלה: פותח בביקורת רוחב בנושא משבר הקורונה

זאת, לאחר שבחודשיים האחרונים פעלו צוותי הביקורת לאיסוף מידע וקיום פגישות עם גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים ● מבקר המדינה עדכן במכתבו כי הביקורת תבחן את ממשקי העבודה בין גופי החירום בניהול המשבר, ותתמקד בעבודת המל"ל אל מול הגופים השונים בניהול המשבר

דוד לפלר / צילום: איל יצהר, גלובס

אושר מינויו של דוד לפלר למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

האתגר המשמעותי של משרד הכלכלה בימים אלה הנו שיקום המגזר העסקי, ובייחוד העסקים הקטנים והבינוניים שספגו, ועדיין סופגים, פגיעה קשה בתקופת משבר הקורונה

התרופה פביפירביר / צילום: Issei Kato, רויטרס

רוסיה אישרה תרופה לשפעת לשימוש נגד הקורונה

משרד הבריאות אישר את התרופה פביפירביר לאחר שתוצאות ראשונות הראו שחולים שנטלו אותה התאוששו מהר יותר

סמדר ברבר צדיק /צילום: איל יצהר

הבינלאומי עם הירידה הכי מתונה ברווח הרבעוני בבנקאות בשל הטבת מס וגידול בהכנסות מעמלות

הבנק החמישי בגודלו במשק הרוויח ברבעון הראשון 171 מיליון שקל, קיטון של כ-7% ● ההפרשות הקבוצתיות בגין הפסדי אשראי שהבנק צופה שיקרו בהמשך הדרך זינקו ב-336% ל-130 מיליון שקל

 

משרדי חברת הטכנולוגיה נייס ברעננה. צומחת בזכות פעילות הענן
צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

הקטר של המשק הישראלי מוביל גם את הבורסה

תיק ההשקעות הטיפוסי של המשקיע הממוצע בבורסת תל אביב עתיר במניות בנקים ונדל"ן ● ואולם, הביצועים של סקטור הטכנולוגיה המקומי, והמגמות בעולם, מעידים כי יש צורך בשינוי

אייל רביד ויקטורי / צילום: אבי רוקח

משבר הקורונה עשה טוב לויקטורי: המכירות זינקו ב-38% ברבעון

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-566 מיליון שקל ברבעון והזינוק מיוחס להתפרצות נגיף הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות המואצת של החברה ● הרווח הרבעוני זינק פי 5 ועמד על 14.5 מיליון שקל ● ויקטורי תחלק דיבידנד של 10 מיליון שקל

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות עם הרווח הגבוה בבנקאות, גם הודות לתגמולי הביטוח: הרוויח 357 מיליון שקל

הבנק הגדיל ב-350% את ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשל משבר הקורונה והצפי להרעה בתיק האשראי בהמשך השנה, ונהנה מגידול בעמלות ומהכנסה של 83 מיליון שקל מחברת ביטוח

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

דיווחים: ארה"ב שוקלת להטיל סנקציות נוספות על "צינור הגז של פוטין"

לפי הדיווחים, הסנקציות הקיימות, שנכנסו לתוקף בדצמבר וגרמו לחברה השוויצרית שהניחה כ-93% מתוואי הצינור להפסיק את העבודה עליו שבועות לפני סיומו, עשויות להתרחב לחברות גרמניות או רוסיות שישתפו פעולה עם העבודות להשלמתו

שער טיימס המזויף בציוץ של מיקי רוזנטל / צילום: צילום מסך

מה גרם לאלפים להאמין שמגזין מכובד משווה בין היטלר לטראמפ?

גם אתם קיבלתם ברשתות את השער הפרובוקטיבי של המגזין "טיים"? ● האיור הוא זיוף, או ליתר דיוק קריקטורה בהשראת השער המוכר של "טיים" - והוא אפילו לא חדש ● כך אלפים נפלו בפח

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בירידות חדות; פתאל צנחה בכ-8%

מחזור המסחר הסתכם בכ-1.03 מיליארד שקל ● מדד הבנקים צנח בכ-2.3% ● בסיכום חמשת חודשי המסחר הראשונים של 2020 מציגה הבורסה ירידה של כ-15% ● אודיוקודס השלימה זינוק של יותר מ-100% מאמצע חודש מרץ האחרון

רביד גבריאל, הבעלים של סטודיו Different Pulses לקעקועים בתל אביב / צילום: טרז גוזטפסון

"בעל החנות ויתר לי על שכירות לאורך כל משבר הקורונה"

רביד גרמיאל מתל אביב היא בעלת סטודיו לקעקועים, שרוב הכנסותיו נסמכות על אמנים אורחים מחו"ל ● "זאת הייתה תקופה לא פשוטה. המון הוצאות, בלי הכנסות" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר / צילום: Associated Press

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר

מארק צוקרברג מחושב עסקית ודואג לאימפריית הרשתות החברתיות שהקים, בעוד שג'ק דורסי פוליטי ותזזיתי • זו לא הפעם הראשונה ששני מנהלי הרשתות החברתיות הפופולריות מתעמתים על סוגיית חופש הביטוי, כשברקע מרחפת סכנה לעתיד החברות שהקימו

שפי פז / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שפי פז זכתה בתביעת לשון הרע אך בפיצוי מופחת עקב ביקורת חריפה על בג"ץ בין היתר

"הרטוריקה של פז, שכינתה את בג"ץ 'בוגד בעם' ובפרט 'מושחת', הייתה, אפוא, קיצונית ולא ראויה בעליל וגם היא יוצרת לפז שם רע ומצדיקה הפחתת הפיצוי", כך לפי דברי שופט בית משפט השלום בת"א

נייר טואלט "טישו" קלינקס, קימברלי קלארק / תמונה: שאטרסטוק

האגיס, ניקול ולילי עד הבית: קימברלי קלארק הקימה אתר אונליין שעוקף את הסופרמרקט

נכון להיום המוצרים נמכרים באתר של קימברלי קלארק אך ורק בצורה של מארזים שכוללים מגוון מוצרים ומחיריהם נעים בין 135 שקלים ל-200 שקל, והם לא ניתנים להרכבה או לשינוי

תחנת דלק. הנהגים בישראל זוכים לקבל רק פירורים / צילום: תמר מצפי, גלובס

החל מהלילה: מחירי הדלק עולים ב-9%

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 5.21 ש"ח לליטר, עליה של 42 אג' מחודש קודם

נדב טופולסקי / צילום ערן בארי

המאבק הופך לאישי: מה רצו עובדי חדשות 13 מהשכנים של יו"ר רשת?

אנשי חדשות 13 חילקו היום לשכניו של נדב טופלסקי מכתבים שקראו להם להתעמת עימו סביב כוונת ההנהלה לקצץ 35% מתקציב חברת החדשות

יאיר פינס / צילום: איל יצהר, גלובס

הממשלה החליטה שלא להקים מטה דיור חדש; המטה הנוכחי יועבר על עובדיו למשרד השיכון

בראשו יעמוד ככל הנראה מנכ"ל המשרד המיועד, יאיר פינס