גיא גודס / צלם: מינהלת הליגה
מצחיק לראות כל שנה את הכותרות על כך ש"זו מכבי ת"א הגרועה בתולדותיה". כמה פעמים אתה יכול להיות הכי גרוע בהיסטוריה בתקופת זמן כל כך קצרה. כמו שמכבי שיחקה אתמול (א') מול ירושלים, ומול מלאגה ובמוסקבה, היא בטח לא נראית כמו סיפור הצלחה כרגע, אבל יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני ששולפים שוב את "בתולדותיה".
למשל, זה מה שצפוי למי שבכל שנה רוצה להמציא מחדש את הגלגל. כשאתה בונה קבוצה כמעט מאפס ומערבב את הקלפים מחדש, אתה לא יכול לקבל באוקטובר קבוצת כדורסל טובה. מי שעושה מהפכות כל יומיים, משנה לחלוטין את ההיררכיה, את המשקלים בתוך הקבוצה - צריך לקחת בחשבון בסבירות גבוהה שההתחלה עשויה להיות רעה. שהקהל יתמרמר. שהלחץ מאי-העפלה לטופ-16 יתחיל לנגוס בשחקנים. תוסיפו לזה את ההחלטה המוזרה של ההנהלה להחליש מאוד את הצוות המקצועי המאוד חזק ודומיננטי (העזיבה של גרשון, קובלסקי ואלון שטיין), שמריחה כאילו היא נובעת משיקולים כלכליים, לטובת מינוי עוזרים בדמות אבי אבן ורפי בוגוטין. אם יש משהו שבעונות הקודמות היה נראה שמצליח לצמצם עבור מכבי פערים תקציביים, זה הכוח והעומק של הצוות המקצועי. מה היה כל כך חשוב ודחוף להנהלת מכבי להקשות על גיא גודס עוד יותר, אחרי העונה המקצועית הקשה שעבר?
השאלה היא מה עושים מכאן. הכי קל לפרק, לפטר, לגלגל לקהל הזועם ראש של מאמן. האם הבעיה היא המאמן? מצד אחד מסתכלים על ההיסטוריה הלא רחוקה - מכבי הייתה בשנים האחרונות בצמתים מוקדמים מאוד בעונה שבה "הייתה הקבוצה הגרועה בתולדותיה" (עונת בלאט האחרונה), ונתנה לזמן לעשות את שלו, מה שבסוף גם השתלם. ההיסטוריה האחרונה גם הראתה ששחקנים שבתחילת דרכם בקבוצה נראו כמו טעות נוראית (טייריס רייס, ריקי היקמן וכו'), בסוף המריאו ולקחו את הקבוצה לשיאים. זה לא אומר שרוצ'סטי ימריא או יתחיל לשמור, או שהדברים יסתדרו לגודס, אבל בשלב המאוד מוקדם של העונה לא בטוח שעדיין נכון לרצות את ההמון.
מצד שני, אתה פוזל החוצה לשוק ומסתכל על האופציות שהוא מציע בכסף שמכבי נוהגת לשלם. כל השמות שעלו בשבוע האחרון (אדלשטיין, דן שמיר, גרשון, צביקה שרף?!) הם כאלו שבטח ימלאו לרגע מסוים את תפקידו הפסיכולוגי המפורסם של "הזעזוע" אבל מעבר להיותם שוקר חשמלי, לא יקדמו את הקבוצה מטר קדימה.
רק לפני חודש הייתה תחושה שהורכבה קבוצה עם פוטנציאל שחקנים לא רע. בינתיים קרו כמה דברים - המשמעותי שבהם הוא ההיעדרות של בראיין רנדל, אחד העוגנים הכי חשובים, לפחות הגנתית. האם יש למכבי את הזמן והסבלנות לחכות ולראות איך הכל יעבוד כשרנדל יחזור ואופוויבו שהגיע (שחקן טוב שמכיר את הליגה) ייכנס לעניינים?
לא בטוח שהבעיה של מכבי היא הסגל שלה. לגבי גודס, הוא כנראה לא שייך לשורה הראשונה של המאמנים באירופה. העונה שעברה הראתה שהוא לחץ חזק מדי כל העונה, והגיע בלי סגל לשלבי ההכרעה. בסוף הוא גם לא הצליח לעצור את הסחרור המנטאלי-מקצועי שהקבוצה נכנסה אליו, והיא קרסה לו בין הידיים. אבל עם מה שיש בשוק כרגע, וכמי שמכיר את המערכת ואת הלחצים שקיימים בה - הוא צריך לקבל את ההזדמנות להראות מה יקרה כשיחזרו כל השחקנים המושבתים, ולקוות שהסערה מעט תשכח.
***
הסערה, הו הסערה. גודס נמצא בתוך סחרור. הוא לא יודע מה השחקנים שלו נותנים לו או מסוגלים לתת לו. כל פעם הוא זורק למערכה מישהו בתקווה שהוא זה שיעצור ברגע אחד את כדור השלג. לפעמים זה נראה כאילו הוא נתלה באיזה סטופ הגנתי אחד, משהו קטן, שיעורר בשנייה אחת את כל המערכת. אבל בפועל זה לא עובד. אתמול נעשה ניסיון עם איתי שגב בחמישייה, שמעיד יותר מרצון לשלב צעירים על פאניקה ואובדן עשתונות. בתקופות כאלו אתה לא יוצא מהבוץ עם איתי שגב.
עזבו לרגע את ההפסד אתמול לירושלים. גם בעונות קודמות מכבי חטפה מכות קשות מירושלים בהיכל, עוד יותר מאלו של אתמול (28 הפרש במארס 2014). קו פרשת המים הוא כמובן המצב ביורוליג. הסגל של מכבי הוא עדיין מעל הליגה, וגם בימים גרועים כמו אלו היא טובה בהרבה מכל קבוצה (מלבד הפועל ירושלים. כרגע). אבל המצב ביורוליג תמיד עדין יותר בגלל שהוא מערבב בתוכו לא רק את העניין המקצועי אלא כי שם נמצא הכסף. אין סרט כלכלי בעולם, בשום תרחיש של בניית הקבוצה או בחירת המאמן, שהקבוצה מסיימת את דרכה באירופה בחודש דצמבר אחרי 10 משחקים.
בעצם זה שמכבי מרכיבה קבוצה בכל פעם מחדש היא מאתגרת, לפחות פוטנציאלית, את הקו הזה של כניסה לטופ-16. יום אחד זה יקרה. למזלה הגדול עד היום ליורוליג לא היה מספיק עומק מקצועי כדי להפוך את הסיוט שלה למציאות. גם כרגע אין שום סיבה להכניס עוד לחץ למערכת ולהפוך את ססארי הקטנה, שתפגוש היכל משוגע ביום חמישי, להר בלתי עביר. בכל השנים האחרונות כדי להעפיל לטופ-16 הספיקו חמישה ניצחונות, בדרך כלל גם ארבעה. והיו מקרים בשנים האחרונות שגם עם שלושה ניצחונות קבוצות הצליחו להשתחל. הפתיחה של מכבי, עם הפסדים לצסק"א ובבית למלאגה, אמנם די מסבכת אותה אבל היא יכולה להיות רגועה יחסית מהעובדה שאם כבר הפסידה אז טוב שזה קרה מול שתי הקבוצות שכרגע נראות כחזקות בבית. בהנחה שיש לה עוד שני משחקים עם פוטנציאל די גבוה להפסיד בהם (מלאגה בחוץ, צסק"א בבית) - המשמעות שהיא צריכה לנצח 4-5 מ-6 המשחקים "האחרים" שנותרו לה (מול ססארי, דרושפקה, במברג). זה לא בשמיים. אפשר טיפה לחכות עם הפאניקה.