רפאל אמיר, מראשוני העיתונאים בקול ישראל, הלך אתמול (א') לעולמו בגיל 92. אמיר נודע בעיקר בזכות היותו הכתב שתיאר את שחרור הכותל המערבי על-ידי הצנחנים במלחמת ששת הימים. הוא החל את עבודתו ברדיו בשנות ה-40 והצטרף לקול ישראל בשנת 1950.
במשך השנים אמיר ערך והגיש תוכניות ששילבו דיווח חדשותי ובידור קל. אמיר שידר ממערכות ישראל השונות, ובהן מבצע סיני, ובמלחמת ששת הימים שימש כתב בירושלים וכך זכה לעשות היסטוריה, כאשר ב-7 ביוני נצרב קולו לעד בזיכרון הקולקטיבי הלאומי כמי שמדווח: "אינני אדם דתי, מעולם לא הייתי, אבל זהו הכותל, ואני נוגע באבני הכותל המערבי".
אחד הריאיונות האחרונים שהעניק היה למגזין "פירמה" של "גלובס", ביום העצמאות ה-65 למדינה, לפני כשנתיים וחצי. בריאיון סיפר אמיר על תחושת החגיגיות, וכיצד התלווה למפקד פיקוד המרכז דאז, אלוף עוזי נרקיס. "אני זוכר את עצמי הולך בוויה דולורוזה, יחד עם חיים בר-לב, ברחוב ריק לחלוטין, כשלפתע החלו יריות שנשמעו היטב, וברחוב צפוף כזה אינך יודע מאין הן מגיעות ולאן הן מכוונות, ובר-לב התכווץ ונצמד אל הקיר, וזה הרשים אותי מאוד, שהוא לא משוויץ ושומר על עצמו".
לכתב יובל אביבי סיפר אמיר: "הייתה שאלה אחת ויחידה במדינה: האם כתב קול ישראל בכה ברדיו. ובתי הקטנה התביישה ונעלבה, מכיוון שצחקו עליה בבית-הספר שאביה בכה ברדיו. ואמרתי לה: 'בתי, הרגעי. אם אביך בכה ב-10:20, הרי שכל המדינה בכתה ב-18:00'".
הלוויתו של אמיר תתקיים מחר (ג') בבית-העלמין ירקון בשעה 11:00.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
