פערי שכר: מה ההשלכות של הידיעה כמה מרוויח הבוס שלכם?

לא משנה היכן אתם עובדים, לא משנה מה המקצוע שלכם או מה גילכם, מינכם, הוותק והמיקום בהיררכיה הארגונית, סביר להניח שהייתם רוצים לדעת מהו הפער בין השכר שלכם לזה של הבוס שלכם. מידע על פערי השכר מספק, בראש ובראשונה, יצר אנושי די בסיסי (חטטנות, או איך שתקראו לזה), אבל יש לו גם השלכות כלכליות וחברתיות.

כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר, פערי השכר בין מנכ"ל לעובד מן השורה באותו ארגון הפכו סוגיה מהותית בעשור האחרון והם עשויים להגביר עוד את נוכחותם בכותרות הכלכליות על רקע חקיקת החוק בארה"ב המאלץ חברות ציבוריות ליידע את ציבור בעלי המניות בהן על אותו פער וכך להפוך אותו למידע ציבורי.

מכון המחקר הבריטי The High Pay Center חקר את הסוגיה הזאת מ-8 זוויות שונות. בשבוע שעבר תיארנו כאן שתיים מהן, ובשבועות הבאים נסקור את האחרות, בכל פעם שתי זוויות. הדוגמאות, מטבע הדברים, לקוחות משוק התעסוקה הבריטי, אך הדיון רלוונטי גם לשוקי עבודה אחרים כמו זה האמריקאי והישראלי.

1. מנכ"לים יתיישרו יותר מול העובדים ופחות מול בעלי המניות

"פערי השכר הם המחשה ברורה לגידול באי-שוויון בחברה, באופן כללי", נכתב במחקר. "בשנות ה-80, פער השכר בין מנכ"ל לעובד מן השורה עמד על 20. השנה הוא עומד על 149. על רקע המאמץ הרגולטורי להרחיב את המידע הפומבי על פערים, צריך לשאול אם חשיפה - ואפילו הגבלה - של פערי שכר תשפר את נוהלי הממשל התאגידי ותהפוך את הדיון בנושא שכר מנהלים לפחות שנוי במחלוקת או שמא היא תהיה לעוד מקל שאפשר לחבוט באמצעותו בחברות.

"בתיאוריה, השימוש במידע על פערי שכר הוא יעיל, אך מעשית יש בו שלוש בעיות. הראשונה נוגעת לחישוב שלהם. שכר מנכ"ל הוא נתון מורכב. הוא כולל מרכיבים שונים, חלקם קבועים וחלקם משתנים. מנקודת מבט של העובד מן המניין, חישוב שכר ממוצע של עובד ייצור, לדוגמה, בחברות שיש להן מפעלי ייצור במדינות שונות (כלומר, השכר מושפע מכלכלות שונות) אינו פחות בעייתי. לכן, אם חשיפת פערי שכר תהיה רק בגדר המלצה ולא בגדר חובה, החברות יימנעו ממנה ויגידו שזה "קשה מדי".

אם זו תהיה חובה, לחסרי המצפון תהיה מוטיבציה לבצע מניפולציה בנתוני הפערים. וזו הבעיה השנייה. לדוגמה, לבצע מיקור חוץ למשרות בשכר מאוד נמוך או להפוך אותן לקבלנות משנה. כך, הפער יהיה נמוך בהרבה והחברה כביכול לא תצטרך לשנות משהו. זו המטרה ההפוכה של חשיפת פערי שכר. הבעיה השלישית היא שאפילו אם הנתונים יהיו אמינים, אין פער שהוא נכון. בחברה קטנה ודי שטוחה במבנה הארגוני שלה, הפער יהיה נמוך מאשר בחברה גדולה עם מבנה ארגוני מורכב.

"אך הבעיה האקוטית יותר של פערי שכר היא שסוגיה זו היא הצומת של שתי תפיסות עולם מנוגדות בכל הקשור לשכר מנהלים: מצד אחד, כיוון שחלק מהותי מחבילת שכר של מנכ"ל תלוי בפרמטרים כמו רווח למניה, החזר על הון שהושקע וכדומה, פערי שכר פנימיים בתוך ארגון אינם בראש סדר העדיפויות של המנכ"ל. כלומר, הוא מתיישר עם האינטרס של בעלי המניות ולא עם זה של העובדים שלו. בהגדרה, חברה שאינה מחשבת פערי שכר, זה אומר שהם אינם מספיק חשובים בעיניה כדי שתנהל אותם. מצד שני, יש ארגונים שחושבים אחרת.

"והקונפליקט הזה, בין שתי תפיסות העולם לעיל, הוא מעט שקרי. השקעה עקבית במשאבי אנוש, דהיינו בעובדים, עובדת אף היא לטובת בעלי המניות כי חברה מצליחה היא חברה שעובדיה מרוצים. לכן, יש הטוענים, בעלי מניות ירוויחו יותר אם מנכ"ל ישוויץ שהוא מחויב יותר לעובדים וללקוחות מאשר להם. הגיוני יותר שמנכ"ל ייתן דין וחשבון בראש ובראשונה לאלו שיש להם יותר כוח ליצור או להרוס ערך לבעלי המניות".

2. לתת לבעלי האג"ח יותר Say on Pay

"אחת הבעיות בעלייה העקבית בשכר המנהלים היא שלא תמיד היא תוצאה של ביצועים יוצאי דופן של החברות. זו בעיה מהותית מאוד בסקטור הבנקאי. הבנקאים מתוגמלים היום הרבה יותר מבעבר, אך השירות שהם נותנים אינו שונה בהרבה מזה שהיה לפני עשרות שנים. ולמרות זאת, קביעה בחוק של פער שכר מרבי אינה בהכרח יעילה. הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא עוד רגולציה בתחום שרק תפרנס עורכי דין ורואי חשבון.

"וקביעה כזו עלולה דווקא להעניש את אלו שכן מגיע להם לקבל חבילות שכר נדיבות. יש מנהלים, שבגלל חוכמתם וכישורים אחרים שיש להם, יכולים להוביל חדשנות ויזמות - דברים שכל חברה זקוקה להם. ביל גייטס וסטיב ג'ובס הם דוגמה לכך. למה אף אחד לא מתלונן על השכר של כוכבי קולנוע, זמרי פופ או שחקני כדורגל שתרומתם לחברה הרבה יותר נמוכה מזו של מנהלי הסקטור הפיננסי?

"וזה נכון שהתעשייה הפיננסית שונה כי היא מבוססת על יכולתם של אותם מנהלים לקחת סיכונים מדודים שמטרתם להשיא את התשואה לבעלי המניות. לכן, באופן כללי, שורש הביקורת כלפי שכר מנהלים גבוה הוא בשאלה מה הוגן ומה לא.

"יש מחקרים אקדמיים שדווקא לבעלי האג"ח בחברות ציבוריות יש יותר מעורבות בהדחה של מנהלים בכירים מאשר לבעלי מניות פסיביים. למה לא לתת להם מושב בוועדת התגמולים של הדירקטוריון, זו שקובעת את שכר המנהלים של החברה? אולי זה יאט את קצב עליית השכר שלהם".