גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיים באוטופיה

מי יוציא את הגז מהקרקעית? עם ישראל? משק העובדים?

מרצ בהפגנה על מתווה הגז / צילום: מרצ
מרצ בהפגנה על מתווה הגז / צילום: מרצ

אופנה חדשה פשתה במקומותינו. מעתה אמור, הריכוזיות והמונופולים הם שורש הרעה של הכלכלה הישראלית, ויחסי הון-שלטון-עיתון מאיימים הן על רווחתנו, ובעיקר על הדמוקרטיה שלנו. מחוללי האופנה הזו הם רבים ושונים. חלקם פוליטיקאים בהווה ואנשי תקשורת בעבר, חלקם נשארו אנשי תקשורת, חלקם אקדמאים וחלקם נוער-הפגנות לשעבר שמתאמנים בפוליטיקה. חלקם מעוררי הערצה בקרב המונים, חלקם פחות אטרקטיביים, רובם בוטים ורהוטים מאוד, וכולם חיים באוטופיה.

מה זה אוטופיה? נסתובב כמה מאות שנים לאחור להוגה הדעות והמיניסטר האנגלי, תומאס מור, שהתפרסם בהיסטוריה בסירובו להכיר בעליונותו של המלך הנרי השמיני מעל סמכות האפיפיור וכראש הכנסייה האנגליקנית, סירוב שהוביל להוצאתו להורג כבוגד (מור הוכר כקדוש על-ידי הכנסייה הקתולית ב-1935, 400 שנה אחרי ההוצאה להורג). ב-1516 מור פרסם ספר שנקרא "על אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה", ובקיצור "אוטופיה". אם כן, אוטופיה היא אי מבודד (היום אולי כוכב-לכת לא מיושב), שעליו הוקמה רפובליקה אידיאלית. את המילה אפשר לפרש ביוונית בשתי דרכים: "מקום טוב" או "שום מקום". הספר מתאר את החברה האידילית באופן ספק-רציני וספק-סאטירי. בעברית מודרנית אפשר אולי לתרגם את המונח "אוטופיה" ל"חיים בסרט".

יש מונופולים? - מה הבעיה לפרק אותם, ולהכריז על תחרות הוגנת בין שווים, לטובת החברה הישראלית? יש נכסי מדינה ש"נשדדים" על-ידי טייקונים? - מה הבעיה להחזיר אותם לעם? כן, אמנם יש קצת בעיה של איך בדיוק מחזירים לעם, ומה ה"עם" יכול לעשות עם הנכסים דנן, אבל בל נעסוק בזוטות. העיקרון חשוב מכול. יש ריכוזיות? - בואו נפרק אותה באמצעי רגולציה, שתיצור עוד שכבה של ביורוקרטיה צודקת. כלומר, עוד עובדי ציבור נקיי כפיים שיעסקו בחדווה לטובת הכלל. מי יודע, אולי כך יעלה סוף-סוף השכר הממוצע והחציוני בישראל. לגמרי במקרה, השכר הנמוך הזה הוא ליבת הבעיה של המשק הלאומי. יש כל מיני "שקשוקות" של העברות נכסים מהמדינה לטייקונים נוכלים? - הבה נלאים חזרה את הנכסים הללו. לא חשוב שכיסי חוסר היעילות נמצאים עדיין ברובם המכריע במגזר הציבורי - הממסד הביטחוני, חברת החשמל, הנמלים, דואר ישראל ועוד ועוד.

במילים אחרות, הניאו-ליברליזם השנוא, שהפך את ישראל ממדינת רווחה ענייה בימי שלוט ההסתדרות בכלכלה למדינת היי-טק מפותחת (יחסית), בנסיבות פוליטיות לגמרי (המהפך של 1977 והנחישות של הליכוד לפרק את מוקדי הכוח של מפא"י), צריך להיזרק לפח הזבל של ההיסטוריה. נחזור להיות סקנדינביה, רק בלי הנפט הנורבגי, הריכוזיות בשבדיה, היצירתיות הדנית והחינוך הפיני. רגע, הרי גם אנחנו מעצמת אנרגיה בזכות הגז הטבעי הלאומי. הנה הגענו לליבת האוטופיה העכשווית.

משק גז במדינה כמו ישראל שהיא ארץ מוקפת אויבים ומבודדת גיאוגרפית וכלכלית בהיבט אזורי, דווקא מצדיק מונופול בפיקוח. איך יודעים? מסתכלים פשוט על כמות הקופצים המקצועיים שבאים לרחרח אם אפשר להפיק רווח מ"לוויתן", "תמר", "תנין" ועוד אחד. נכון, היו כאלו שבאו והלכו בעשור האחרון. נשארנו עם גורם אחד - שותפות של הטייקון יצחק תשובה, חברה אמריקנית בשם נובל-אנרג'י ועוד כמה. הם באו, בדקו, נכנסו למו"מ של כיפוף ידיים הדדי, וכמעט קיבלו מתווה של, איך לומר, לא משהו שערורייתי באמת. מחיר גז סביר, לא ממש זול, המדינה תיקח 60% מההכנסות, ההכנסות הלא מוכחות באמת יכולות להגיע לטריליון דולר בעשרות שנים.

לא ולא, זועקים אנשי האוטופיה. ברפובליקה המושלמת באי שלנו אסור שזה יקרה. שטייקון אחד יפקיע את נכסי הלאום? היכן התחרות? היכן העם? לסדום ולעמורה דמינו? המובן כאן הוא כפול, כמובן - לא רק הערים התנ"כיות אלא גם מפעלי ים המלח בהווה. לגודל ביש המזל המציאות לא חיכתה, ואיראן עומדת להתחיל לפתח את שדות הגז העצומים שלה. מצרים גילתה שדה גז תת-ימי אדיר. רוסיה תשתחרר פעם מהעיצומים שלה, ותוכל לחדש את כל הזרמת הגז שלה. אבל העיקרון מעל הכול. כמה חבל שהפופוליזם הזה גוזל מהמדינה את ההכנסות שיכלו לשרת באמת את הקופה הלאומית, ואפילו את העם היושב בציון.

זו כבר לא כלכלה, אלא פסיכולוגיה חברתית. מי שיקבע את הבון-טון בתקשורת וברחובות הוא שינצח בקרב הזה על יהיה טריליון או חצי טריליון או לא כלום. פסיכוזה רצינית באמת הולכת יד ביד עם אינטליגנציה גבוהה, זו שמאפיינת את המעמד הקובע. זהו המקום להסבר קל על ההבדל בין אינטליגנציה במובן של מנת-משכל, לשכל, זה שיכול להבדיל בין מציאות לאוטופיה. איך מבדילים?

בלי דוגמה קונקרטית אי אפשר. ח"כית שלי יחימוביץ', שמוגדרת בדרך-כלל "מהח"כיות שנאבקות נמרצות במוקדי הכוח בישראל", היא בחורה רהוטה, סופר-אינטליגנטית, נואמת בחסד שפשוט נעים לשמוע, מנסה לא להתלהם יותר מדי, ומשרה את הרושם שטובת האדם העובד לנגד עיניה. אותה יחימוביץ' היא גם מנהיגת העבודה לשעבר, שהציעה לפני כשנתיים את הרעיון המהפכני של תקציב משלים חד-פעמי לפתרון כל המצוקות במשק. איך לפתור? עם תמהיל של תוספות שכר, מענקים וקצבאות מוגדלים, הלאמות חלקיות, ביטחון תעסוקתי. נשמע נפלא. כמה תקציב משלים? 140 מיליארד שקל, משהו כמו שליש תקציב שנתי רגיל.

במדינה כמו יפן, פוליטיקאי בכיר היה מבצע חרקירי פיזי אחרי הצעה כזו, שפירושה המעשי הוא התייוונות (כותב שורות אלו הוא יהודי, בעיקר במובן של חמין טוב). במדינה מערבית מפותחת, גם נורדית, פוליטיקאי היה מבצע חרקירי פוליטי, או לפחות נמנע מהתבטאויות כלכליות לתקופת צינון מסוימת. אפילו בספרד למודת הסבל, העם כנראה השתכנע ששיטת הצנע ועידוד כושר התחרות מצליחה בטווח הארוך. אז למה דווקא אנחנו ראויים לפוליטיקאים כמו אלקסיס ציפראס, וללא החיבור שלו למציאות? עד כמה אפשר להטיף לאוטופיה כשהמציאות מצליפה ללא רחם? מי יעלה את הגז מן הקרקעית? עם ישראל? חברת מניות בבעלות הציבור? משק העובדים? 60% מהכנסות הגז זה לא מספיק? דיבורים דיבורים, רק הון לאומי לא רואים.

ראש-הממשלה בנימין נתניהו והשר יובל שטייניץ, זועקים האוטופיסטים. כותב שורות אלה מבקש לחדד את הביקורת הפוליטית. יזכור כל אזרח שהבעיה הלאומית היא מצע מדיני בלתי אפשרי של מפלגת השלטון, מצע כלכלי בלתי אפשרי של מפלגת האופוזיציה, והעובדה שמנהיג הכוח השלישי סיים ברצינות רק שמונה שנות לימוד.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב