המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הודיעה היום (ג') לניצב ניסים מור, סמפכ"ל המשטרה לשעבר, כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי בעבירות מירמה והפרת אמונים, מעשה מגונה והטרדה מינית, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו בפני מנהל מח"ש. ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.
במכתב השימוע שנשלח לבא-כוחו של מור נכתב כי במהלך התקופה בה כיהן מור בדרגת ניצב בתפקיד סמפכ"ל משטרת ישראל, וקודם לכן בתפקיד מפקד מחוז מרכז במשטרה, הוא חתר ליצירת קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם 6 שוטרות צעירות ממנו, על-פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובחלק מהמקרים בפער גילאים משמעותי ממנו.
לפי החשד, שלוש מתוך שוטרות אלה הוטרדו על-ידי מור מינית, תוך שהוא מנצל את מרותו כלפיהן, ובאחת מהן הוא אף ביצע לכאורה מעשה מגונה בניגוד להסכמתה.
על-פי החשד, מדובר בקשרים חריגים שמור חתר ליצור שלא כדין, בניגוד לחובות ולכללים החלים עליו כעובד ציבור וקצין משטרה בכיר, תוך ניצול מעמדו ותלותן המובנית של השוטרות הזוטרות בקצין במעמדו, ותוך יצירת מרחב תמרון מוגבל לשוטרות אשר התקשו להתנגד למעשיו.
לפי החשד, הקשרים כללו התכתבויות טלפוניות בעלות אופי מיני; מפגשים מיניים מזדמנים או ניסיונות לקיום קשרים מסוג זה; ובחלק מהמקרים כללו ניהול קשר מיני מתמשך אשר התקיים הן במהלך שגרת עבודתם והן מחוצה לה - במקומות מפגש שונים בארץ.
החשד הוא כי את חלק מהשוטרות הזוטרות הכיר מור לאחר שבתוקף תפקידו הרם ובמסגרת סמכויותיו, בעודו משמש כממונה עקיף עליהן, באו בפניו מעת לעת בקשות שונות שלהן - בנוגע לגיוס למשטרה וחזרה לשורותיה; לאיוש תפקיד בו חפצו; ליציאה ללימודים; לתנאי שירות הנוגעים לקורס משטרתי וכיו"ב.
לבקשות אלה הייתה משמעות רבה עבור השוטרות הזוטרות, והיה בהן מרכיב של חוסר ודאות מבחינתן. לפי הנטען, ניצב מור נהג להציג בפני השוטרות מצגים מפורשים או משתמעים בדבר כוחו לסייע, ואף עשה מעת לעת שימוש בסמכויות ובאפשרויות שעמדו לרשותו, מכוח תפקידו ומעמדו, על-מנת לקדם את עניינו האישי בשוטרות, לרבות יצירת תנאים שאפשרו קשר קרוב עמן.
כאמור, לפי החשד, חלק מהשוטרות נחשפו להטרדה מינית מצד מור ונמנעו מלחדול אותו בשל תלותן בו וכפיפותן למרותו.
על-פי החשד, מור ביצע מעשה מגונה באחת השוטרות הזוטרות, אשר ביקשה את עזרתו בעניין קורס בו הייתה אמורה להשתתף, וכן הטרידה מינית במספר הזדמנויות. לפי החשד, באחד המקרים קרא לה מור להיכנס לרכבו המשטרתי, ביקש ממנה להושיט לו את ידה, ומשעשתה כן קרב אליה, הצמיד את פניו לפניה ונישק אותה בשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה, כשהיא אינה חפצה בדבר ומנסה לחמוק ממנו.
לטענת מח"ש, במערכות יחסים בלתי שוויוניות אלה נוצרו יחסי תלות וציפייה הדדיים בין החשוד לשוטרות הכפופות לו, בבחינת "תני וקחי": השוטרות הזוטרות ציפו לעזרתו של החשוד בכל הנוגע לבקשות שהגישו, בנוגע לשירותן ולכלל עתידן במשטרה, ותלו תקווה בחסותו המקצועית ובהבטחותיו לסיוע, העשויות להשפיע על עתידן, תפקידן ושירותן במשטרה. החשוד, מצדו, ציפה לשיתוף-פעולה של הנשים עם חיזוריו, כמי שמיטיב עימן ופורש עליהן את חסותו.
לפי החש, כפועל יוצא מהתנהלותו הקלוקלת, נאלץ מור, מטבע הדברים, להסתיר מפני גורמי מקצוע אחרים במשטרה - כמו גם מפני הממונה עליו - את מצב ניגוד העניינים בו הוא מצוי בקשר עם אותן שוטרות זוטרות, שבעניינן התערב וניסה להשפיע.
לטענת מח"ש, הרמת המסך מעל ההתנהלות הכוללת של החשוד וחשיפתה לציבור השוטרים והשוטרות, המפקדים והפקודים, על רקע בכירות תפקידו של החשוד וניגוד העניינים בו היה נתון, יצרו מתכון לפגיעה קשה באמון השוטרים במפקדיהם, של מראית-עין לפיה שיקולים זרים, ניצול מרות לרעה ומשוא-פנים משמשים בתהליכי קבלת החלטות, ולהעכרת יחסי העבודה בשירות המשטרתי, תוך שיגור מסר מסוכן למפקדים זוטרים: "אם מותר לקצין כה בכיר - מותר גם לנו"; כל זאת תוך השפעה הרסנית על אמון הציבור במשטרה כארגון מקצועי ונקי-כפיים.
בטרם יוחלט אם להגיש כתב אישום הוזמן ניסים מור להשמיע, באמצעות באי-כוחו, את טענותיו בהליך שימוע שיתקיים בפני מנהל מח"ש, ככל שיחפוץ בכך.
התיק נחקר על-ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים ומטופל בידי עו"ד קרן אלטמן ועו"ד שקד דהן מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.