גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו נערך לנשיאה קלינטון

רה"מ נאלץ לבצע תפנית של 180 מעלות ולחזר אחר הדמוקרטים

בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוצא היום (א') לוושינגטון לעשן את מקטרת השלום עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה. לשניהם יש אינטרס מובהק לקבור את גרזן המלחמה. אובמה רוצה להעביר את הבית הלבן לידי יורשתו האפשרית (ויש אומרים: כמעט ודאית), הילארי קלינטון, עם מינימום חיכוכים אלקטורליים. כל תורם (גדול) חשוב ותורמים יהודיים ממלאים מסורתית תפקיד מרכזי בריפוד הקופות הדמוקרטיות. מבחינת הדמוקרט מס' 1, לא צריך להרגיז את הפלח הדמוקרטי החשוב הזה עם עוד התלקחות מחוללת כותרות עם נתניהו. (שיעור ההצבעה למען דמוקרטים בקרב יהודי ארה"ב נע בין 60% ל-70% בבחירות לנשיאות).

חוץ מזה, בניגוד למה שחושבים עליו ישראלים רבים, אובמה רואה עצמו כידיד אמת של ישראל. טובתה, כפי שהוא רואה אותה, חשובה בעיניו, ועל כך יעידו שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני "חסר התקדים" בין ארה"ב לישראל בתקופתו (הציטוט במרכאות: מפי נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון, בהתבטאויות נפרדות) ותוספת הסיוע שהוא מוכן להעניק לישראל בשנים הבאות (אמנם לא את כל מבוקשה). אובמה אינו רוצה לסיים את כהונתו בבית הלבן עם תווית של שונא ישראל, אם כי מה שהקהיליה האוונגלית ורפובליקנים רבים אחרים חושבים עליו, מזווית יחסו לישראל, לא ישתנה לעולם, גם אם הוא יעבור גיור אורתודוכסי.

נתניהו מגיע לוושינגטון עם שתי שאיפות עיקריות ושתיהן מחייבות שלום בר-קיימא עם אובמה. ראשית, רה"מ רוצה להפיק לימונדה מהלימון של ההסכם הגרעיני עם איראן ולהבטיח העלאה מרבית של הסיוע הצבאי שמושיטה ארה"ב לישראל (3.1 מיליארד דולר בשנה, לפי מזכר ההבנה הנוכחי בין שתי המדינות, שעומד לפקוע ב-2017). משאלת הלב שלו ושל הממסד הביטחוני בישראל היא חמישה מיליארד דולר בשנה, כלומר העלאה של כ-60%, כפי שדיווחה בשבוע שעבר סוכנות רויטרס, או 50 מיליארד דולר לאורך 10 שנים.

הנימוק הישראלי להעלאה ענקית כזו הוא, שלישראל דרוש עוד כסף כדי להתמודד עם איומים חדשים שנובעים מההסכם עם איראן. על פי אחד מהטיעונים הישראליים, הסרת הסנקציות על טהראן תזרים אליה מאות מיליוני דולר והשפע החדש הזה יאפשר לה להגביר את תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס. האמריקאים דוקא קונים זאת, אבל פרייארים הם לא. הם ייתמקחו.

"תחילה צריכים הישראלים לנהל מו"מ עם הבית הלבן", אמר עוזר בכיר למחוקק לרויטרס, ופקיד רשות אמריקאי כבר עשה את המהלך הראשון: קרוב לוודאי שממשל אובמה לא ייענה לבקשה הישראלית במלואה, הוא אמר, ונראה ששתי המדינות יגיעו לפשרה - חבילה שנתית בסך שינוע בין 4 ל-5 מיליארד דולר. יש הערכות שהסכום החדש יהיה כנראה קרוב יותר ל-4.

במאמר מערכת ציין אתמול ה"ניו יורק טיימס" כי פקידים בבית הלבן אינם מצפים שהסכם סיוע חדש ייוולד בפגישה מחר בבית הלבן. העיתון, אולי בהשראת פקידים אלה, כתב: "קשה לראות כיצד ניתן להצדיק העלאה גדולה כזו, במיוחד כאשר הקונגרס מנסה לבלום את ההוצאות הפדרליות ולקצץ מימון לתכניות ממשלתיות חיוניות. ולאחר הכל, זה מכבר ישראל היא מדינה מובילה בקבלת סיוע אמריקאי".

ושנית, נתניהו ינסה לבנות מחדש את הגשרים עם הדמוקרטים בקונגרס ובארה"ב כולה, שאותם הוא שרף בלהט נאומו על גבעת הקפיטול, במארס. הנאום הזה, שבו יצא רה"מ נגד חתימת ההסכם עם איראן, היה מיזם משותף של המפלגה הרפובליקנית ושל שגרירות ישראל בוושינגטון, ולדעת רוב הדמוקרטים על הגבעה, שלא לדבר על אלה שבבית הלבן, הוא נולד בחטא, בלי לידע אפילו את אובמה כפי שמתחייב מהפרוטוקול הדיפלומטי. 56 מחוקקים דמוקרטים החרימו את הנאום, ועימם גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן.

איש אינו זוכר את הנאום, שבלאו הכי לא עשה את מלאכתו (ההסכם הרי אושר), אבל נתניהו הצליח להפוך את סוגיית התמיכה האמריקאית בישראל, שנהנתה תמיד מתמיכה דו-מפלגתית חזקה, לעניין חד-מפלגתי. הרפובליקנים קנו חזקה על התיק הישראלי. הטקטיקות שנקט נתניהו בארה"ב לסיכול ההסכם - ופעולות הגמול שננקטו נגד מחוקקים דמוקרטים שהצביעו בעד ההסכם - הרחיקו מישראל לתמיד דמוקרטים-ליברליים מסוימים ופילגו קהילות יהודיות. "נתניהו צרב את הדמוקרטים, שהם ידידי אמת של ישראל, ולא מעטים מהם מתקשים לסלוח לו", אמר לי פעיל דמוקרטי יהודי.

רה"מ יודע שהוא זקוק לאחות את הקרע עם הדמוקרטים לפני הבחירות לנשיאות ב-2016 והזמן הולך ואוזל. כמובן, הוא היה מעדיף נשיא רפובליקני. תנו לו רוביו, תנו לו קרוז, תנו לו בוש, ושהילארי תטפל בנכדים (למרות המאמר הפרו-ישראלי שכתבה קלינטון בשבוע שעבר ב"פורוורד"). אבל אחרי שנכווה קשות בהימור הכושל שלו על מיט רומני, בבחירות הקודמות לנשיאות, נתניהו יודע שהוא אינו יכול לקחת סיכונים מבוססי משאלות לב. הסיכוי הלא מבוטל שבבית הלבן תשב הנשיאה קלינטון ב-2017 מאלץ את רה"מ לעשות תפנית של 180 מעלות מהתמסרותו לרפובליקנים ב-2015.

וכך, במחווה שלא היה אפשר להעלות על הדעת עד לפני כמה שבועות, מתכנן נתניהו להופיע באחד ממכוני החשיבה הליברליים ביותר בוושינגטון, Center for American Progress, במהלך ביקורו, כמשקל נגד לנאום שהוא ישא ב-American Enterprise Institute השמרני. הוא הוא היה יכול לבחור במכון ברוקינגס, שנחשב מרכז-שמאל, אבל רה"מ החליט שמחוות הפיוס שלו לדמוקרטים תעשה גלים. ואל יהיה הדבר קל בעיניכם. לא אוהבים אותו שם, באמריקן פרוגרס. לפי הרכילות הפוליטית, אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, הפעילה לחץ על המכון כדי שיפתח את דלתותיו לפני רה"מ.

"נתניהו יוצא מאזור הנוחות שלו" (בהסכימו לנאום במכון הליברלי), אמר האנליסט דייוויד מקובסקי, ממכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית. אבל, למעשה, כל הביקור הזה, בעיצומו של גל טרור בישראל, שממשלתו אינה יכולה לבלום אותו, ועל רקע אישור ההסכם עם איראן, הוא חוויה שרה"מ היה שמח לוותר עליה. הוא יודע שהוא ייצטרך לתת לאובמה ליטרת בשר של "צעדים בוני אמון" עם הפלסטינים ושקרוב לוודאי שהנשיא לא יסתפק בהם. אבל נתניהו זקוק לסיוע מוגדל, והוא זקוק לרצון הטוב של הדמוקרטים. אין ברירה.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

חמישית מחסכונות הציבור חשופים לנפילת המט"ח. אבל המומחים לא נבהלים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל