גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו נערך לנשיאה קלינטון

רה"מ נאלץ לבצע תפנית של 180 מעלות ולחזר אחר הדמוקרטים

בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוצא היום (א') לוושינגטון לעשן את מקטרת השלום עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה. לשניהם יש אינטרס מובהק לקבור את גרזן המלחמה. אובמה רוצה להעביר את הבית הלבן לידי יורשתו האפשרית (ויש אומרים: כמעט ודאית), הילארי קלינטון, עם מינימום חיכוכים אלקטורליים. כל תורם (גדול) חשוב ותורמים יהודיים ממלאים מסורתית תפקיד מרכזי בריפוד הקופות הדמוקרטיות. מבחינת הדמוקרט מס' 1, לא צריך להרגיז את הפלח הדמוקרטי החשוב הזה עם עוד התלקחות מחוללת כותרות עם נתניהו. (שיעור ההצבעה למען דמוקרטים בקרב יהודי ארה"ב נע בין 60% ל-70% בבחירות לנשיאות).

חוץ מזה, בניגוד למה שחושבים עליו ישראלים רבים, אובמה רואה עצמו כידיד אמת של ישראל. טובתה, כפי שהוא רואה אותה, חשובה בעיניו, ועל כך יעידו שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני "חסר התקדים" בין ארה"ב לישראל בתקופתו (הציטוט במרכאות: מפי נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון, בהתבטאויות נפרדות) ותוספת הסיוע שהוא מוכן להעניק לישראל בשנים הבאות (אמנם לא את כל מבוקשה). אובמה אינו רוצה לסיים את כהונתו בבית הלבן עם תווית של שונא ישראל, אם כי מה שהקהיליה האוונגלית ורפובליקנים רבים אחרים חושבים עליו, מזווית יחסו לישראל, לא ישתנה לעולם, גם אם הוא יעבור גיור אורתודוכסי.

נתניהו מגיע לוושינגטון עם שתי שאיפות עיקריות ושתיהן מחייבות שלום בר-קיימא עם אובמה. ראשית, רה"מ רוצה להפיק לימונדה מהלימון של ההסכם הגרעיני עם איראן ולהבטיח העלאה מרבית של הסיוע הצבאי שמושיטה ארה"ב לישראל (3.1 מיליארד דולר בשנה, לפי מזכר ההבנה הנוכחי בין שתי המדינות, שעומד לפקוע ב-2017). משאלת הלב שלו ושל הממסד הביטחוני בישראל היא חמישה מיליארד דולר בשנה, כלומר העלאה של כ-60%, כפי שדיווחה בשבוע שעבר סוכנות רויטרס, או 50 מיליארד דולר לאורך 10 שנים.

הנימוק הישראלי להעלאה ענקית כזו הוא, שלישראל דרוש עוד כסף כדי להתמודד עם איומים חדשים שנובעים מההסכם עם איראן. על פי אחד מהטיעונים הישראליים, הסרת הסנקציות על טהראן תזרים אליה מאות מיליוני דולר והשפע החדש הזה יאפשר לה להגביר את תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס. האמריקאים דוקא קונים זאת, אבל פרייארים הם לא. הם ייתמקחו.

"תחילה צריכים הישראלים לנהל מו"מ עם הבית הלבן", אמר עוזר בכיר למחוקק לרויטרס, ופקיד רשות אמריקאי כבר עשה את המהלך הראשון: קרוב לוודאי שממשל אובמה לא ייענה לבקשה הישראלית במלואה, הוא אמר, ונראה ששתי המדינות יגיעו לפשרה - חבילה שנתית בסך שינוע בין 4 ל-5 מיליארד דולר. יש הערכות שהסכום החדש יהיה כנראה קרוב יותר ל-4.

במאמר מערכת ציין אתמול ה"ניו יורק טיימס" כי פקידים בבית הלבן אינם מצפים שהסכם סיוע חדש ייוולד בפגישה מחר בבית הלבן. העיתון, אולי בהשראת פקידים אלה, כתב: "קשה לראות כיצד ניתן להצדיק העלאה גדולה כזו, במיוחד כאשר הקונגרס מנסה לבלום את ההוצאות הפדרליות ולקצץ מימון לתכניות ממשלתיות חיוניות. ולאחר הכל, זה מכבר ישראל היא מדינה מובילה בקבלת סיוע אמריקאי".

ושנית, נתניהו ינסה לבנות מחדש את הגשרים עם הדמוקרטים בקונגרס ובארה"ב כולה, שאותם הוא שרף בלהט נאומו על גבעת הקפיטול, במארס. הנאום הזה, שבו יצא רה"מ נגד חתימת ההסכם עם איראן, היה מיזם משותף של המפלגה הרפובליקנית ושל שגרירות ישראל בוושינגטון, ולדעת רוב הדמוקרטים על הגבעה, שלא לדבר על אלה שבבית הלבן, הוא נולד בחטא, בלי לידע אפילו את אובמה כפי שמתחייב מהפרוטוקול הדיפלומטי. 56 מחוקקים דמוקרטים החרימו את הנאום, ועימם גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן.

איש אינו זוכר את הנאום, שבלאו הכי לא עשה את מלאכתו (ההסכם הרי אושר), אבל נתניהו הצליח להפוך את סוגיית התמיכה האמריקאית בישראל, שנהנתה תמיד מתמיכה דו-מפלגתית חזקה, לעניין חד-מפלגתי. הרפובליקנים קנו חזקה על התיק הישראלי. הטקטיקות שנקט נתניהו בארה"ב לסיכול ההסכם - ופעולות הגמול שננקטו נגד מחוקקים דמוקרטים שהצביעו בעד ההסכם - הרחיקו מישראל לתמיד דמוקרטים-ליברליים מסוימים ופילגו קהילות יהודיות. "נתניהו צרב את הדמוקרטים, שהם ידידי אמת של ישראל, ולא מעטים מהם מתקשים לסלוח לו", אמר לי פעיל דמוקרטי יהודי.

רה"מ יודע שהוא זקוק לאחות את הקרע עם הדמוקרטים לפני הבחירות לנשיאות ב-2016 והזמן הולך ואוזל. כמובן, הוא היה מעדיף נשיא רפובליקני. תנו לו רוביו, תנו לו קרוז, תנו לו בוש, ושהילארי תטפל בנכדים (למרות המאמר הפרו-ישראלי שכתבה קלינטון בשבוע שעבר ב"פורוורד"). אבל אחרי שנכווה קשות בהימור הכושל שלו על מיט רומני, בבחירות הקודמות לנשיאות, נתניהו יודע שהוא אינו יכול לקחת סיכונים מבוססי משאלות לב. הסיכוי הלא מבוטל שבבית הלבן תשב הנשיאה קלינטון ב-2017 מאלץ את רה"מ לעשות תפנית של 180 מעלות מהתמסרותו לרפובליקנים ב-2015.

וכך, במחווה שלא היה אפשר להעלות על הדעת עד לפני כמה שבועות, מתכנן נתניהו להופיע באחד ממכוני החשיבה הליברליים ביותר בוושינגטון, Center for American Progress, במהלך ביקורו, כמשקל נגד לנאום שהוא ישא ב-American Enterprise Institute השמרני. הוא הוא היה יכול לבחור במכון ברוקינגס, שנחשב מרכז-שמאל, אבל רה"מ החליט שמחוות הפיוס שלו לדמוקרטים תעשה גלים. ואל יהיה הדבר קל בעיניכם. לא אוהבים אותו שם, באמריקן פרוגרס. לפי הרכילות הפוליטית, אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, הפעילה לחץ על המכון כדי שיפתח את דלתותיו לפני רה"מ.

"נתניהו יוצא מאזור הנוחות שלו" (בהסכימו לנאום במכון הליברלי), אמר האנליסט דייוויד מקובסקי, ממכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית. אבל, למעשה, כל הביקור הזה, בעיצומו של גל טרור בישראל, שממשלתו אינה יכולה לבלום אותו, ועל רקע אישור ההסכם עם איראן, הוא חוויה שרה"מ היה שמח לוותר עליה. הוא יודע שהוא ייצטרך לתת לאובמה ליטרת בשר של "צעדים בוני אמון" עם הפלסטינים ושקרוב לוודאי שהנשיא לא יסתפק בהם. אבל נתניהו זקוק לסיוע מוגדל, והוא זקוק לרצון הטוב של הדמוקרטים. אין ברירה.

עוד כתבות

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר שחם פספס את החגיגה בבורסה. אבל הבעלים עשויים ליהנות מאקזיט ענק

לאחר שאיבד כמחצית מהנכסים שבניהולו והניב תשואת חסר בסקטור, בבית ההשקעות בוחנים עסקת בעלי עניין שבה תרכוש החברה הציבורית עסקים פיננסים פרטיים של בעליה, גילעד אלטשולר ומשפחת שחם, שיכולים ליהנות מרווח של מאות מיליוני שקלים ● מה עומד מאחורי המהלך?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

מבקר המדינה מטיל אחריות על נתניהו: "כשל רב שנים"

דוח המבקר, השביעי בסדרת "חרבות ברזל", מצביע על כשל מבני בכל הקשור לתפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של ישראל ● "נתניהו לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב", נכתב ● המבקר ציין כי גם ראשי המל"ל לא מימשו את תפקידם, והזהיר מפני תוצאות טרגיות נוספות

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

בכיר במאנדיי על המניה: "לפעמים אי אפשר לנצח מומנטום בשוק"

תחזית צמיחה מתונה הובילה לצניחת מניית מאנדיי, אף שחברת התוכנה מציגה תוצאות פיננסיות חזקות ● במקביל למעבר ללקוחות ולארגונים גדולים יותר ולשילוב הבינה מלאכותית במוצריה, בתי ההשקעות חלוקים – אופנהיימר נזהר, ג’פריס אופטימי

משה לארי / צילום: מזרחי טפחות

מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי מסר עדות פתוחה בפרשת השחיתות בהסתדרות

כחלק מהחקירה המסתעפת בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד", המשטרה חוקרת כעת אישיות בכירה בענף הבנקאות ● מעצרם של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ושל סוכן הביטוח ופעיל הליכוד, עזרא גבאי, שהם החשודים המרכזיים הוארך אתמול בשלושה ימים

המומחה למודיעין שבטוח: "טורקיה היא איום אסטרטגי על ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תפגע בהתחממות היחסים של ארה"ב וסוריה, קהילת המודיעין הישראלית חוששת מטורקיה, והאם ישראל ולבנון יצליחו להגיע להסכם שלום? ● כותרות העיתונים בעולם 

אל''מ אביחי אדרעי / צילום: כפיר זיו

הקול של צה"ל מתימן ועד איראן פורש: כך הוא מסכם 2 עשורים בתפקיד

דובר צה"ל בערבית אל"מ אביחי אדרעי הודיע היום על פרישה, ועל כן אנחנו מגישים את הראיון שנערך איתו באוגוסט האחרון מחדש לקוראים ● העמודים בהובלתו צברו 5 מיליון עוקבים, אזרחים במדינות ערב שולחים לו מסרים עם הכיתוב "אוהבים אותך", והחשיפה שלו גם הביאה לאיומים על חייו ● אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי - ולהפוך את ישראל לשחקנית גדולה גם בזירה ההסברתית ● ראיון מיוחד

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

לאחר גיוס נוסף של 100 מיליון דולר: זה השווי של חברת ה-AI הישראלית

תשעה חודשים אחרי שהוקמה, חברת סוכני הבינה המלאכותית הישראלית וונדרפול מגייסת 100 מיליון דולר בהובלת קרן אינקדס ● המהלך מגיע שלושה חודשים לאחר שהחברה גייסה 34 מיליון דולר, ולפי ההערכות השווי שלה עומד כעת על כ-700 מיליון דולר ● מה קצב ההכנסות של וונדרפול ומי המתחרות שלה בשוק?

מוטי בבצ'יק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הפרקליטות הודיעה למוטי בבצ'יק כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי

לפי החשד, מנכ"ל רוש אבי דנציגר שילם ללוביסט מנחם גשייד עשרות אלפי שקלים בחודש כדי שיפעיל את קשריו בלשכת שר הבריאות לשעבר ליצמן ויקדם את ענייני חברת התרופות ● גשייד ועוזרו לשעבר של ליצמן, מוטי בבצ’יק, חשודים כי פעלו מאחורי הקלעים להשפיע על מודל תמחור התרופות לטובת רוש - תוך העברת מידע פנימי בניגוד עניינים

מייקל ברי ואלכס קארפ / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

ראש בראש - המשקיע שחזה את משבר 2008 מול המנכ"ל של החברה הכי לוהטת בוול סטריט

מייקל ברי הימר נגד מניות אנבידיה ופלנטיר ● אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר כינה את המהלך של בארי - "מטורף לחלוטין" ● בארי לא נשאר חייב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, קורוויב ב-16%

נאסד"ק ירד ב-0.2%, דאו ג'ונס זינק במעל ל-1% ● אנבידיה ירדה לאחר שסופטבנק חשפה היום כי מכרה את כלל החזקותיה בחברה, בשווי של 5.83 מיליארד דולר ● הסנאט האמריקאי אישר אתמול הצעת חוק לסיום השבתת הממשל ● ישראליות בוול סטריט: לייבפרסון וקלטורה זינקו בעקבות הדוח הרבעוני ● הביטקוין מתקשה להתאושש, מתחת ל-104 אלף דולר ● נעילה חיובית באירופה

רמת גן / צילום: Shutterstock, Noa Ratinsky

קבלן נפסל ממכרז של תאגיד מים - בגלל מידע שדלף מתאגיד אחר

מכרז של עשרות מיליוני שקלים בתאגיד המים של אזור השרון מסתבך: החברה הזוכה טוענת שמידע עסקי חסוי שלה דלף והועבר לידי מתחרה שניסתה לפסול את זכייתה ● איך יושפע המכרז?

הדיון בבג''ץ על חקירת ההדלפות משדה תימן / צילום: צילום מסך

האולטימטום של בג"ץ ללוין ולפרקליטות: הסכמות על זהות המפקח לחקירת הפצ"רית עד חמישי – או פסק דין

שופטי העליון דן בעתירה נגד החלטת לוין למנות את נציב תלונות הציבור לשופטים, שאותו מינה לתפקיד, לממונה על חקירת הפרשה ● הדיון עסק בעתירה נוספת, היוצאת דווקא נגד פיקוח הפרקליטות על החקירה ● היועמ"שית על מינוי קולה: "אין תקדים להתערבות פוליטית כזו"

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר

אוטובוס בתחנה בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

250 מיליון שקל התכווצו ל־50: לאן נעלם שיפור השירות באוטובוסים

עיכובים בהגשת התוכנית, קיצוצים רוחביים ומחלוקת בין משרדי האוצר והתחבורה מותירים בצד את רוב התוספות שהקצה האוצר לשיפור השירות באוטובוסים ● מה נותר מההבטחה הגדולה?

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes / צילום: רמי זרנגר

פלאפון מעלה את הצעת הרכישה של הוט מובייל, ומציבה למוכרת דדליין

פלאפון מעדכנת את ההצעה שלה כלפי מעלה ב-100 מיליון שקל, לאחר שאתמול דווח כי קבוצה של גופים מוסדיים בראשותה עומד יו"ר בזק לשעבר, גיל שרון, בוחנת השתלטות על חברת הוט מובייל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל ● החברה מציעה לרכוש את הוט מובייל בסכום של עד 2.1 מיליארד שקל, ומציבה לאלטיס דדליין של חמישה ימים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; הבנקים עלו ב-1.5%, פרטנר וסלקום זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● מדד הבנקים עולה בכ-1.3%, מדד הביטוח נופל ● וול סטריט ננעלה אמש בעליות חדות, בעקבות התקדמות לקראת סיום ההשבתה הארוכה בהיסטוריה של הממשל האמריקאי ● השקל נסחר בשיא של שלוש שנים וחצי מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמסמן את הטעות הגדולה ביותר של משקיעים השנה

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

א-שרע: "בשביל הסכם - ישראל צריכה לעזוב את השטחים שכבשה"

נשיא סוריה: עברנו כברת דרך במגעים, על ישראל לחזור לגבולות שלפני נפילת אסד ●  בלחץ ארה"ב: הפתרון המסתמן למשבר המחבלים שלכודים ברפיח ● לאחר איומים ולחצים - נמנע המשבר בין ישראל לצרפת

פרויקט פינוי־בינוי. מינימום של 24 יח''ד / צילום: שי אשכנזי

בניין מסוכן בדרום ת"א, שתי חברות שנאבקות ושאלה אחת: מתי דיירים רשאים להחליף יזם?

בבניין שמוגדר "מסוכן" בקריית שלום התגלע סכסוך סביב הסכם תמ"א, שנחתם לפני 8 שנים אך לא יצא אל הפועל ● לאור העיכובים, הדיירים ביקשו לצאת מהחוזה ולהעביר את הפרויקט ליזם אחר - חברת אאורה ● בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה זמני

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל שובר שיא חדש והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

התחזקות השקל, לצד הרגיעה הביטחונית והאופטימיות בוול סטריט, מחזקות את ההערכות שבנק ישראל יפחית ריבית בהחלטה הקרובה ● מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום ו' יהיה גורם מכריע