גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו נערך לנשיאה קלינטון

רה"מ נאלץ לבצע תפנית של 180 מעלות ולחזר אחר הדמוקרטים

בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ברק אובמה / צילום: רויטרס

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוצא היום (א') לוושינגטון לעשן את מקטרת השלום עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה. לשניהם יש אינטרס מובהק לקבור את גרזן המלחמה. אובמה רוצה להעביר את הבית הלבן לידי יורשתו האפשרית (ויש אומרים: כמעט ודאית), הילארי קלינטון, עם מינימום חיכוכים אלקטורליים. כל תורם (גדול) חשוב ותורמים יהודיים ממלאים מסורתית תפקיד מרכזי בריפוד הקופות הדמוקרטיות. מבחינת הדמוקרט מס' 1, לא צריך להרגיז את הפלח הדמוקרטי החשוב הזה עם עוד התלקחות מחוללת כותרות עם נתניהו. (שיעור ההצבעה למען דמוקרטים בקרב יהודי ארה"ב נע בין 60% ל-70% בבחירות לנשיאות).

חוץ מזה, בניגוד למה שחושבים עליו ישראלים רבים, אובמה רואה עצמו כידיד אמת של ישראל. טובתה, כפי שהוא רואה אותה, חשובה בעיניו, ועל כך יעידו שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני "חסר התקדים" בין ארה"ב לישראל בתקופתו (הציטוט במרכאות: מפי נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון, בהתבטאויות נפרדות) ותוספת הסיוע שהוא מוכן להעניק לישראל בשנים הבאות (אמנם לא את כל מבוקשה). אובמה אינו רוצה לסיים את כהונתו בבית הלבן עם תווית של שונא ישראל, אם כי מה שהקהיליה האוונגלית ורפובליקנים רבים אחרים חושבים עליו, מזווית יחסו לישראל, לא ישתנה לעולם, גם אם הוא יעבור גיור אורתודוכסי.

נתניהו מגיע לוושינגטון עם שתי שאיפות עיקריות ושתיהן מחייבות שלום בר-קיימא עם אובמה. ראשית, רה"מ רוצה להפיק לימונדה מהלימון של ההסכם הגרעיני עם איראן ולהבטיח העלאה מרבית של הסיוע הצבאי שמושיטה ארה"ב לישראל (3.1 מיליארד דולר בשנה, לפי מזכר ההבנה הנוכחי בין שתי המדינות, שעומד לפקוע ב-2017). משאלת הלב שלו ושל הממסד הביטחוני בישראל היא חמישה מיליארד דולר בשנה, כלומר העלאה של כ-60%, כפי שדיווחה בשבוע שעבר סוכנות רויטרס, או 50 מיליארד דולר לאורך 10 שנים.

הנימוק הישראלי להעלאה ענקית כזו הוא, שלישראל דרוש עוד כסף כדי להתמודד עם איומים חדשים שנובעים מההסכם עם איראן. על פי אחד מהטיעונים הישראליים, הסרת הסנקציות על טהראן תזרים אליה מאות מיליוני דולר והשפע החדש הזה יאפשר לה להגביר את תמיכתה בחיזבאללה ובחמאס. האמריקאים דוקא קונים זאת, אבל פרייארים הם לא. הם ייתמקחו.

"תחילה צריכים הישראלים לנהל מו"מ עם הבית הלבן", אמר עוזר בכיר למחוקק לרויטרס, ופקיד רשות אמריקאי כבר עשה את המהלך הראשון: קרוב לוודאי שממשל אובמה לא ייענה לבקשה הישראלית במלואה, הוא אמר, ונראה ששתי המדינות יגיעו לפשרה - חבילה שנתית בסך שינוע בין 4 ל-5 מיליארד דולר. יש הערכות שהסכום החדש יהיה כנראה קרוב יותר ל-4.

במאמר מערכת ציין אתמול ה"ניו יורק טיימס" כי פקידים בבית הלבן אינם מצפים שהסכם סיוע חדש ייוולד בפגישה מחר בבית הלבן. העיתון, אולי בהשראת פקידים אלה, כתב: "קשה לראות כיצד ניתן להצדיק העלאה גדולה כזו, במיוחד כאשר הקונגרס מנסה לבלום את ההוצאות הפדרליות ולקצץ מימון לתכניות ממשלתיות חיוניות. ולאחר הכל, זה מכבר ישראל היא מדינה מובילה בקבלת סיוע אמריקאי".

ושנית, נתניהו ינסה לבנות מחדש את הגשרים עם הדמוקרטים בקונגרס ובארה"ב כולה, שאותם הוא שרף בלהט נאומו על גבעת הקפיטול, במארס. הנאום הזה, שבו יצא רה"מ נגד חתימת ההסכם עם איראן, היה מיזם משותף של המפלגה הרפובליקנית ושל שגרירות ישראל בוושינגטון, ולדעת רוב הדמוקרטים על הגבעה, שלא לדבר על אלה שבבית הלבן, הוא נולד בחטא, בלי לידע אפילו את אובמה כפי שמתחייב מהפרוטוקול הדיפלומטי. 56 מחוקקים דמוקרטים החרימו את הנאום, ועימם גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן.

איש אינו זוכר את הנאום, שבלאו הכי לא עשה את מלאכתו (ההסכם הרי אושר), אבל נתניהו הצליח להפוך את סוגיית התמיכה האמריקאית בישראל, שנהנתה תמיד מתמיכה דו-מפלגתית חזקה, לעניין חד-מפלגתי. הרפובליקנים קנו חזקה על התיק הישראלי. הטקטיקות שנקט נתניהו בארה"ב לסיכול ההסכם - ופעולות הגמול שננקטו נגד מחוקקים דמוקרטים שהצביעו בעד ההסכם - הרחיקו מישראל לתמיד דמוקרטים-ליברליים מסוימים ופילגו קהילות יהודיות. "נתניהו צרב את הדמוקרטים, שהם ידידי אמת של ישראל, ולא מעטים מהם מתקשים לסלוח לו", אמר לי פעיל דמוקרטי יהודי.

רה"מ יודע שהוא זקוק לאחות את הקרע עם הדמוקרטים לפני הבחירות לנשיאות ב-2016 והזמן הולך ואוזל. כמובן, הוא היה מעדיף נשיא רפובליקני. תנו לו רוביו, תנו לו קרוז, תנו לו בוש, ושהילארי תטפל בנכדים (למרות המאמר הפרו-ישראלי שכתבה קלינטון בשבוע שעבר ב"פורוורד"). אבל אחרי שנכווה קשות בהימור הכושל שלו על מיט רומני, בבחירות הקודמות לנשיאות, נתניהו יודע שהוא אינו יכול לקחת סיכונים מבוססי משאלות לב. הסיכוי הלא מבוטל שבבית הלבן תשב הנשיאה קלינטון ב-2017 מאלץ את רה"מ לעשות תפנית של 180 מעלות מהתמסרותו לרפובליקנים ב-2015.

וכך, במחווה שלא היה אפשר להעלות על הדעת עד לפני כמה שבועות, מתכנן נתניהו להופיע באחד ממכוני החשיבה הליברליים ביותר בוושינגטון, Center for American Progress, במהלך ביקורו, כמשקל נגד לנאום שהוא ישא ב-American Enterprise Institute השמרני. הוא הוא היה יכול לבחור במכון ברוקינגס, שנחשב מרכז-שמאל, אבל רה"מ החליט שמחוות הפיוס שלו לדמוקרטים תעשה גלים. ואל יהיה הדבר קל בעיניכם. לא אוהבים אותו שם, באמריקן פרוגרס. לפי הרכילות הפוליטית, אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, הפעילה לחץ על המכון כדי שיפתח את דלתותיו לפני רה"מ.

"נתניהו יוצא מאזור הנוחות שלו" (בהסכימו לנאום במכון הליברלי), אמר האנליסט דייוויד מקובסקי, ממכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית. אבל, למעשה, כל הביקור הזה, בעיצומו של גל טרור בישראל, שממשלתו אינה יכולה לבלום אותו, ועל רקע אישור ההסכם עם איראן, הוא חוויה שרה"מ היה שמח לוותר עליה. הוא יודע שהוא ייצטרך לתת לאובמה ליטרת בשר של "צעדים בוני אמון" עם הפלסטינים ושקרוב לוודאי שהנשיא לא יסתפק בהם. אבל נתניהו זקוק לסיוע מוגדל, והוא זקוק לרצון הטוב של הדמוקרטים. אין ברירה.

עוד כתבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך