1. פרט לעובדה ששניהם תושבי דרום הארץ, אין כמעט דבר משותף לנשיא המדינה לשעבר, משה קצב, מקריית מלאכי, שהורשע באונס ומרצה עונש של 7 שנות מאסר, ולאיש העסקים האשדודי, ג'קי בן-זקן, שהורשע בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים, ואשר נגזרו עליו היום (א') 3 שנות מאסר.
מה שבכל זאת משותף להם הוא ששניהם עשו מקח טעות כשדחו במהלך משפטיהם הפליליים הצעות של הפרקליטות לחתום עימם על הסדרי טיעון מקילים. לטובתו של בן-זקן נזנח מעתה את ההשוואה הלא מחמיאה לקצב, אך נזכיר כי לאורך כל משפטו ניהלו סנגוריו של בן-זקן מגעים להסדר.
רגע לפני הגשת הסיכומים בתיק, נאותה הפרקליטות לחתום על הסדר שבמסגרתו ירצה בן-זקן עונש של בין 9 ל-15 חודשי מאסר בלבד, ובתמורה יודה בביצוע עבירות תרמית בניירות ערך (הרצת מניות).
אולם בן-זקן החליט, למרות המלצת סנגוריו, לדחות את ההצעה וללכת עד הסוף עם האמונה בחפותו, או לפחות מה שהוא מציג כאמונה בחפות. בן-זקן היה מוכן אמנם להודות בביצוע עבירות דיווח, אך לא בהרצת מניות.
והנה היום התברר כי במקום מאסר של שנה בקירוב, הוא ייאלץ לרצות מאסר של 3 שנים בכלא.
2. בדיעבד ניתן לומר שהטעות של בן-זקן בוויתור על הצעת הפרקליטות להסדר היא כה גדולה, בין השאר מכיוון שבעת המשא-ומתן להסדר ידוע היה שבשונה מתיקי הרצת מניות אחרים, תיק הרצת מניות מנופים פיננסים היה חזק במיוחד מבחינה ראייתית. בידי הפרקליטות היו ראיות באשר לעצם ביצוע העסקאות על-ידי איתן אלדר ובמימון בן-זקן, וגם ראיות ישירות בנוגע לכוונה של בן-זקן ואלדר לבצע את התרמית. זאת, בדמות האזנות סתר שנפלו בידי רשות ניירות ערך כפרי בשל בעת שהאזינו לאלדר במסגרת חקירה אחרת לגמרי.
לאור חוזקת הראיות, ובניגוד לתיקים אחרים, כמו תיק מליסרון למשל, הצליחה פרקליטות מיסוי וכלכלה להוכיח במקרה זה את מלוא רוחב היריעה שנטענה בכתב האישום.
בזכות האזנות הסתר עלה בידי התובעים לפרוס בפני השופט דוד רוזן את החיבור בין בעל השליטה בחברה ציבורית (בן-זקן) למומחה בשוק ההון (אלדר) ול"מחלץ" (איש העסקים טימור בן-יהודה), וה"אמת המשפטית" שנמצאה במשפט התקרבה כמעט במלואה ל"אמת העובדתית" ביחס למה שאירע באמת.
3. גזר הדין של השופט דוד רוזן בתיק הרצת מניות מנופים פיננסים נראה אולי במבט מבחוץ כחמור במיוחד כאשר מדובר בעבירות צווארון לבן, אבל למעשה מדובר בגזר דין חמור באופן "רגיל", שניתן בהתאם להלכה הנוהגת ולמדיניות הענישה של בתי המשפט המתוות על-ידי בית-המשפט העליון.
לפי מדיניות זו, שקודמה בעיקר על-ידי שופט בית המשפט הכלכלי חאלד כבוב, החל משנת 2012 עבריינים שמורשעים בפגיעה בחוקי ניירות ערך, לרבות בשוק ההון, בעבירות של מידע פנים ובהרצת מניות, צריכים ככלל להישלח למאסרים משמעותיים בפועל.
4. רבים תוהים אם לגזר הדין בתיק מנופים פיננסים תהיה השפעה על התיק שבו מואשם נוחי דנקנר בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות. ובכן, התשובה היא כן ולא. כן - כי אם דנקנר יורשע, אז גזר הדין של רוזן בתיק מנופים, כמו שאר העונשים שהוטלו על מורשעים בהרצת מניות, יעמוד לנגד עיניו של השופט חאלד כבוב הדן בתיק דנקנר. כך שאם דנקנר יורשע, כבוב צפוי להטיל עליו עונש שיהיה חמור לא פחות מזה שנגזר על בן-זקן ואלדר.
לא - כי דנקנר עודנו בחזקת חף מפשע, ובשלב זה הוא מתעניין הרבה פחות, אם בכלל, בעונש, והרבה יותר בניסיון להוכיח את חפותו. הראיות נגד דנקנר אינן מובהקות כמו הראיות בתיק מנופים. מדובר בנסיבות שונות, באנשים שונים. כך שעוד חזון למועד לראות איך תסתיים הפרשה.