קיימות עירונית / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות
השיח על קיימות כבר מזמן חצה את גבולות המומחים והמשוגעים לדבר. המונח, וכל מה שהוא כולל בתוכו, הוא כבר נחלת רבים ועולה כמעט בכל דיון רלוונטי על עירוניות, בנייה ותכנון. הגישה של כלכלה מקומית מקיימת מניחה שתהליכי פיתוח אזורי ותרומתם לאיכות החיים צריכים להיות מעוגנים ביכולת לשמור ולטפח את הנכסים האזוריים והמקומיים, להיטיב את מצבן של הקהילות הקיימות ואת מצב הסביבה שבה הם חיים. אבל איך ניתן להעריך את ההצלחה ואת העמידה במטרות? מרבית המומחים מסכימים שהדרך להעריך את הצלחתם של תהליכי פיתוח וקיימות בערים עוברת דרך קביעה של מדדים.
עניין המדדים, יחד עם שלל תחומים אורבאניים, יעלה לדיון בוועידת עכו לעירוניות שתערך בין ה-17 ל-19 בנובמבר, שם ינסו גורמים רבים לגבש מדיניות לאומית משותפת לעירוניות. אסתי כהן ליס, מנהלת תחום תכנון תוכניות בינוי עירוניות במשרד הבינוי והשיכון, מסבירה שגיבוש המדיניות הוא חלק ממאמץ כלל עולמי שמוביל ארגון הדיור והעירוניות של האו"ם (UN HABITAT) בו משרד הבינוי והשיכון מייצג את ישראל. הוועידה והליך ההיוועצות מהווים חלק מהיערכות המשרד לקראת כנס Habitat III בשנה הבאה. לדבריה, המטרות העיקריות בוועידה הן למצב את סוגיית העירוניות כסוגיה אסטרטגית ברמה הלאומית, לנסח חזון ויעדים משותפים ולגבש ארגז כלים שתכליתו לאפשר, לעודד ולתמוך במהלכים לשיפור העירוניות.
- מהי עמדת המשרד בנושא קביעת מדדים להערכת תהליכי פיתוח וקיימות?
"משרד הבינוי והשיכון אמון על בנייה בארץ ומשכך הוא רואה את עצמו כאחראי על הפצת והטמעת תפיסות תכנון מתקדמות בבנייתן ובפיתוחן של שכונות מגורים. כחלק מתפיסת העירוניות המשרד רואה חשיבות רבה בקידום תוכניות לשכונות מקיימות. שכונה מקיימת היא שכונה שנותנת מענה לצרכים בהווה מבלי לפגוע בפוטנציאל של הדורות העתידיים לממש את הצרכים שלהם. במסגרת זו אגף אדריכל ראשי במשרד השיכון והבינוי מפתח בשנה האחרונה 'כלי מדידה' וולונטרי לשכונות מקיימות בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. מטרת העבודה היא יצירת מסמך אשר יתמקד בפיתוח כלים להטמעת נושא בנייה ירוקה. מסמך כולל המאפשר מדידה ובחינה של תכנון שכונות על ידי כלל הגורמים במשק: מתכננים, יזמים, גורמי תכנון פרטיים וממשלתיים, רשויות מקומיות, ועדות סטטוטוריות ועוד. הסוגיה המרכזית הנבדקת בהתייחס לכל אחד מהכלים ליישום היא כיצד נבחן הנושא בכלי המדידה בעולם. כמו כן, הניתוח כולל התייחסות לסוגיות ותובנות פרטניות הנוגעות לאופן המדידה של כל כלי ליישום וכיצד ניתן להטמיע אותן במציאות הישראלית. יש לציין כי בבחינת המדדים לתכנון בר קיימא של השכונות אנחנו משלבים נושאים רחבים לתכנון נכון ואופטימאלי. אנחנו נמצאים בשלב סיום כתיבת המדדים ולקראת פיתוח תבניות למקרי מבחן ופיילוטים לבחינת הכלי. המטרה היא הפצת כלי המדידה לקראת אמצע השנה הבאה".
"בעולם קיימים לא מעט מודלים של מדדים לבחינת הקיימות בשכונות ובערים", מסביר אביאל ילניק, רכז מחקר ופיתוח במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, "יש מדדים מתקדמים מאוד בבריטניה, ארה"ב ואוסטרליה, אבל הם לא מתאימים לישראל. אי אפשר להעתיק את המודלים שלהם, כי הקונטקסט הוא שונה. צריך לייצר דיון מקומי לגמרי שמותאם לישראל".
מנקודת המוצא הזו יצאה המועצה, יחד עם משרד השיכון, לעבודה אינטנסיבית בראשות ועדת היגוי משותפת ליצירת מודל מדידה ישראלי. בשיתוף עם גורמים מקצועיים נידונו כל הנושאים המרכזיים הקשורים לקיימות, ונבנו ביחד מדדים לבחינת ההצלחה. לדברי ילניק, "אנחנו משלימים טיוטה בקרוב ונפיץ אותה לציבור המקצועי. אנחנו נציג את הטיוטה בוועידת עכו לעירוניות כאשר המטרה היא לעודד באמצעות המדדים שנקבעו תכנון בר קיימא".
- אילו נושאים יעמדו לבחינה?
"כלי המדידה יכלול מדדים ב-5 נושאים: משאבים ותשתיות, משילות, כלכלה ומסחר, מרחב ציבורי ותנועה ותחבורה. עבור כל נושא יוגדרו קריטריונים, ועבור כל קריטריון יוגדר ניקוד שניתן לצבור, כאשר סך כל הניקוד הנצבר יזכה בדירוג כשכונה בת קיימא. ככל שימומשו יותר קריטריונים כך ניתן לזכות בדירוג גבוה יותר".
דרושים מדדים אחידים
הדיון על המדדים יהיה, כאמור, חלק משלל הנושאים שיעלו על השולחן בוועידת עכו לעירוניות. ד"ר אורלי רונן, מבי"ס פורטר באוניברסיטת ת"א, שתנחה את הדיון על המדדים, מסבירה שהמטרה בוועידה היא לעצב באמצעות דיון את המדיניות של ישראל לעירוניות. לדברי רונן, "הדיאלוג בין הגופים האזרחיים למדינה אמור לייצר מדיניות מוסכמת. השאיפה כמובן שהמדיניות תהיה משותפת ומקובלת על כל הגורמים. זו פעם ראשונה שעושים מפגש עם כולם, לפחות ברמה הלאומית".
- מה צפוי בדיון על המדדים?
"ראשית חשוב לציין ששנים התרגלנו למדוד איכות חיים בהתאם לצמיחה כלכלית ולא התייחסנו מספיק למרכיבים החברתיים והסביבתיים. המהלך לבנות מדדים לקיימות ולעירוניות משתלב במגמה רחבה יותר ליצירת מדדים חלופיים ועדכניים המשלבים מרכיבים חיוניים נוספים כמו מדד האושר של ארגון ה-NEF הבריטי, לצד מדדים נוספים. מגמה זו הכרחית בכדי לדעת אם אנחנו באמת צועדים בדרך הנכונה באורח החיים שאנו מבקשים לעצמנו. בתוך כל התחומים העירוניים תמיד עולה השאלה איך נדע שהגענו ליעד או שאנחנו בדרך לשם. במילים אחרות, איך נדע שאנחנו יותר טובים מאחרים. מדדים הם בעצם מכוונים שנותנים לך אינדיקציה שאתה בדרך הנכונה. הם מייצרים את היעדים העירוניים ומגדירים אבני דרך כדי להגיע אליהם. הם הופכים להיות כלי מדיניות מאוד משמעותי ויש הרבה מאוד עיסוק והרבה מאוד כיוונים בייצור מדדים".
רונן מסבירה ש"יש ערים שייצרו לעצמם מדדים שונים, כמו למשל תל אביב שיש לה סט שלם במסגרת האסטרטגיה העירונית הכולל - מערכת תחבורה וניידות יעילה וידידותית, פעולות עירוניות לעידוד קיימות ותכנון ופיתוח המרחב הציבורי, שכונות ובניינים בעיר.
לדבריה, ישראל למשל, הצטרפה לפני מספר שנים ל-OECD ונעשה מהלך לאימוץ מדדים משם. "יש דיון עולמי לגבי איכותם ומה מודדים בדיוק. נוצר צורך לייצר מדדים שיכולים למדוד את הנושאים הסביבתיים והעירוניים. אחת השאלות המרכזיות היא מה קורה ברמה המקומית. האם כל עיר צריכה מדדים משלה? האם כל תחום צריך מדדים משלו? האם לא סובלים מאובר מדדים ואיך ניתן לעגן וליצור הכוונה לכל עיר?".
- אז מה באמת הדרך שלדעתך נכון לפעול בה?
"לדעתי, נכון לייצר סט של מדדים שמדברים באותה שפה ושיהיו בהם מדדי חובה ומעבר לכך לכל רשות תהיה יכולת לבחור מה מתאים לה. בדיון שנערוך בוועידה נדבר בין היתר על מדדים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מכון ירושלים, המועצה לבנייה ירוקה, בית ספר פורטר ומשרד התשתיות".
תפיסה הוליסטית לעירוניות
גלית כהן, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה, מסבירה ש"המשרד להגנת הסביבה מאמין בעיר, מאמין בעירוניות, יודע שהעיר - כשהיא עובדת כמו שצריך - מספקת מענה לא רק לאתגרים סביבתיים, כמו ניהול יעיל של משאבי טבע או הגנה על השטחים הפתוחים, אלא גם לסוגיות של אי שוויון, של הנגשת חינוך והזדמנויות תעסוקתיות לתושבים. לכן, המשרד לקח על עצמו לגבש תפיסה הוליסטית לעירוניות טובה ולהכין אסטרטגיה שיכולה לשמש לא רק את אנשי המשרד או הממשלה בכלל, אלא גם ראשי עיר, מנכ"לי רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, אדריכלי נוף ויועצים, סטודנטים ותלמידים".
- איפה באה לידי ביטוי האסטרטגיה הזאת?
"התוכנית החדשה של המשרד נקראת 'העיר עובדת'. היא פרי עבודה של צוות של 36 אדריכלים, מהנדסים, מתכננים עירוניים, משפטנים, כלכלנים ואסטרטגים. תהליך העבודה נמשך 10 חודשים והתוכנית כוללת סל רחב של 310 פרויקטים. מה שאנחנו מכנים כלי מדיניות. הפרויקטים הם גם בתחום הרגולציה אבל גם בתחום התעשייה והמסחר, בתחום החינוך והקהילה, בתחום המידע והנגשתו, בתחום החדשנות והערים החכמות ובתחומי התכנון הפיזי של המרחב העירוני. מתוך אותו סל נרחב התחלנו כבר ליישם בהצלחה רבה פרויקטים שאנו רואים לנכון לקדם. בנוסף, המשרד השיק לאחרונה גם את המדריך לתכנון סביבתי שמהווה את הביטוי לתפיסת העולם התכנונית של המשרד".
לגבי מדדים לבחינת העמידה בקריטריונים של ערים שונות, מסבירה כהן, ש"אחד הפרויקטים החשובים במסגרת התוכנית האסטרטגית שלנו, הוא פרוייקטי פיתוח מדדים לערים מקיימות. אנו רואים את פיתוח המדדים כהמשך ישיר לעבודה של המשרד על גיבוש 'מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי', בשיתוף משרד רה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרדי ממשלה נוספים. נהוג לומר שלא כל מה שנמדד הוא בהכרח חשוב, ולא כל מה שהוא בהכרח חשוב נמדד. לכן, כאשר אנו עוסקים בעירוניות, חשוב לנו למדוד את מה שחשוב: את איכות החיים בעיר ואת מצב הסביבה העירונית ואז לשאול כיצד ניתן לשפר את שני אלו".