גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ציפוף עירוני נכון הוא חיובי ומשפר את איכות החיים"

בעוד שבישראל הגישה הרווחת היא שציפוף האוכלוסין הוא כורח המציאות, בעולם כבר הבינו שיש לראות בו הזדמנות לשיפור איכות החיים של התושבים ■ בוועידת עכו לעירוניות יגובשו עקרונות ומדדים לקידום תהליכי ציפוף מיטביים של ערים ושכונות בישראל

עיר צפופה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עיר צפופה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

למילה צפיפות יש בדרך כלל קונוטציה שלילית שלא קל להילחם בה. היא מקושרת באופן מיידי לפקקי תנועה, זיהום אוויר ולכלוך. מאידך, כל מובילי תפיסת העירוניות החדשה (The New Urban Agenda) משוכנעים כי ההפך הוא הנכון. הללו טוענים כי דווקא הצפיפות היא הפתרון לשלל האתגרים העירוניים במרקם החיים המודרני. התזה שלהם גורסת כי על ידי תכנון חכם ודינאמי צפיפות האוכלוסין יכולה דווקא לשפר את איכות החיים של התושבים.

אילת קראוס, מנהלת תחום באגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, סבורה אף היא כי עלינו לראות בצפיפות הזדמנות ולא רק כורח המציאות או תופעה שלילית. היא מוסיפה כי "בישראל חוברים יחדיו שלושה מאפיינים ההופכים את אתגרי הציפוף לייחודיים:

הראשון גיאוגרפי - מרבית תושבי מדינת ישראל כבר מתגוררים בערים ואף נולדו בהם;

השני דמוגרפי - שיעור ילודה גבוה מהמקובל במדינות המפותחות;

המאפיין השלישי קשור במחסור בשטחים פתוחים בשל שטחה המצומצם של מדינת ישראל.

על רקע מאפיינים אלו התפתחה מדיניות תכנונית ארצית הדוגלת באספקת עיקר תוספת המגורים באזורים העירוניים שכבר בנויים, בין אם באמצעות הוספת יחידות דיור לבניינים קיימים או הקמתם של בניינים חדשים בשטחים "מתים" בתוך הערים וזאת, תוך שימור מירבי של שטחים פתוחים. הגורמים האמונים על התכנון והבנייה מחוייבים לספק מדי שנה עשרות אלפי יח"ד חדשות בתוך הערים ולכן הצורך בציפוף המרחבים הבנויים בישראל כבר ברור ומובן מאליו".

- מה התפקיד של משרד הבינוי והשיכון בקידום הנושא?

"על המשרד לספק מענה לכלל ההיבטים הקשורים לנושא המגורים בארץ. מאחר ולתהליך הציפוף השפעה דרמטית על איכות המגורים והדיור, על המשרד לכוון את תהליך הציפוף העירוני, באופן שיעצים את היבטיו החיוביים ויצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות לו.

דוגמאות להעצמה שכזו הן, למשל, יצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומהירה, פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה נגישים, וכן "עירוב שימושים", כלומר שילוב של מספר פונקציות וייעודי קרקע באזור אחד לשם הבטחת שימוש מגוון לאורך כל שעות היום" - (מבנים רב-תכליתיים למסחר מוסדות ציבור ומגורים - י.פ).

קראוס תשתתף במושב מיוחד במסגרת ועידת עכו לעירוניות, שתתקיים בין ה-17 ל-19 בנובמבר, תחת הכותרת "מצופפים נכון: אתגרי ציפוף ותחזוקת בתים בעיר המתחדשת". במסגרת מושב זה, ייערך דיון שיתבסס על הצגת שתי עבודות מחקר שמקדם משרד הבינוי והשיכון: הראשונה הערכת תוכניות בצפיפות גבוהה, והשנייה - פיתוח מנגנונים למימון וניהול תחזוקה של בתים משותפים. בין הנושאים שידונו במושב: בניית מדדים להערכת תוכניות להתחדשות עירונית, גיבוש עקרונות תכנון למיתון תחושת הצפיפות ופיתוח מנגנונים כלכליים יצירתיים למימון תחזוקת בתים משותפים.

קראוס מסבירה ש"נקודת המוצא במחקר ביחס להערכת תוכניות בצפיפות גבוהה מניחה שתכנון מקום צפוף לא יכול להתקיים בואקום ועליו להתייחס לאופי השכונה והתושבים, למיקום השכונה במרחב העירוני, לשימושים העירוניים הסמוכים, למערך התנועה העירוני ועוד.

הסוגיות איתן מתמודד המחקר כוללות, בין השאר, שאלות בנוגע לתמהיל נכון של מבנים ודירות, חתך רחוב ויחס גובה מבנה כפול רוחב רחוב , קווי בניין, רוחב מדרכות, היכולת לקשר פיזית בין המוקדים השונים ונגישות למבני ציבור, גיוון ואיכות המרחבים הציבוריים הפתוחים, וכמובן סוגיות כלכליות חברתיות ועוד. במחקר זה, אנחנו מייחסים חשיבות רבה לנושא החברתי, כך שהתכנון ישאף לשמר ולחזק את תחושת הקהילתיות והלכידות החברתית על אף הציפוף".

- מהי מטרת העל של המחקר?

"בסופו של תהליך, יפותח כלי יישומי ופשוט שינגיש לאדריכל, למתכנן, לבודק התוכניות במוסדות התכנון כמו גם לקובעי המדיניות, את הנושאים עליהם יש לתת את הדגש בעת תכנון ופיתוח שכונה צפופה".

מחסור בשטחים

האדריכלית ליאת איזקוב שטרית, שעוסקת בנושא הציפוף כבר 10 שנים, רואה בוועידת העירוניות הזדמנות אדירה לקידום נושא זה. לדבריה, צריך אינטגרציה בין גופים ורשויות שונות והאירוע הוא הזדמנות לדבר על עירוניות במקום אחד ולהסכים על מדיניות לאומית שיכולה להביא לתכנון נכון ומתקדם. "איפה שיש אתגר יש גם הזדמנות לייצר דברים מתקדמים ומעניינים. נראה שהכנס משקף השתנות בשיח והתקדמות למטרה של איך עושים את זה נכון. יש עניין בעולם בנושא של תכנון קומפקטי וצפוף. כמו שהפכנו למובילים עולמיים בתחומים שונים של היי-טק וחקלאות מודרנית אנחנו יכולים להפוך ליצואני ידע גם בתחום הציפוף".

- מה מצבה של ישראל ביחס לעולם?

"בניגוד למדינות אחרות, לנו אין ברירה. אנחנו חייבים לתכנן נכון ולבצע ציפוף מתקדם, מפני שאם לא - אנחנו נהרוס את כל השטחים הפתוחים שלנו או ניצור שטחי מחייה לא אטרקטיביים. אם אנחנו מסתכלים על נקודת ההתחלה של ישראל, היא צפופה יותר מאשר מדינות אחרות בעולם. זה נולד מתוך הכרח ועקב מחסור בשטחים. אנחנו למעשה חייבים לצופף ואילו במדינות אחרות עושים זאת במטרה ליהנות מיתרונות של ציפוף".

- מהם היתרונות שאת רואה בציפוף נכון?

"אם מצופפים נכון התוצאה חיובית ביותר - יש תחבורה ציבורית נגישה לאוכלוסייה גדולה, יותר שירותים, מסחר נגיש, מקומות בילוי ליד הבית. זה משפר את איכות החיים והופך אותם לנוחים יותר. הדוגמה הטובה ביותר היא תל אביב, שהיא אחד המקומות הבודדים בישראל שמספקים את הדברים האלה. לא סתם מחירי הנדל"ן בעיר גבוהים במיוחד. יש ביקוש למקומות שבהם יש עירוב שימושים ומענה קרוב לצרכים של התושבים".

הזדמנויות במרחב העירוני

צד נוסף באתגר הציפוף הנכון הוא שמירה על סביבה. לדברי שחר סולר, ראש אגף תכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, עירוניות טובה היא הפתרון לחלק גדול מהבעיות הסביבתיות הקשורות למגורים בעת הנוכחית. סולר מסביר ש"אחד מהעקרונות של העיר המיטבית הוא צפיפות. כמו איזקוב שטרית גם הוא סבור כי "הצפיפות מגדילה את ההזדמנויות במרחב נתון ומאפשרת גישה לשירותים רבים להם סף כניסה כלכלי מסוים. "למשל, תחבורה ציבורית, חנויות ושירותים אחרים ניתן למקם ביתר קלות באזור צפוף, בעוד שבאזור דליל ההיתכנות הכלכלית לכך נמוכה יותר".

הוא מוסיף כי "צפיפות לא שווה בהכרח לבנייה לגובה. ניתן לספק צפיפות טובה גם בבנייה מרקמית (בניה צמודה בגובה נמוך יחסית המנצלת את תוואי הקרקע ואופיינית בין היתר לערים אירופאיות דוגמת אמסטרדם -- י.פ.) , כך שבאזורים מסוימים תהיה בנייה לגובה ובאחרים בנייה בגובה משתנה בן מספר קומות - בהתאם לתנאים המקומיים".

- אתה רואה קונפליקט בין צפיפות לבין סוגיות סביבתיות?

"אין קונפליקט ישיר אבל הצפיפות כן יוצרת אתגרים בנושא הזה. אחד מהם הוא היקף מספק של שטחים ציבוריים פתוחים ומגוונים. אנחנו במשרד סבורים ששטח פתוח איכותי ונגיש הוא תשתית חיונית לאזרחים ולא ניתן לוותר עליו. מנגד, ניתן לחשוב על דרכים למקסם את השטחים הקיימים למספר שימושים במקביל. כמו כן, צפיפות לבדה אינה מספקת ולכן יש לתת דגש לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים ומדרכות מזמינות על פני שימוש ברכב הפרטי. במקביל יש לקדם נושאים רבים נוספים כמו פיתוח וטיפוח המרחב הציבורי. אני בטוח שנושא העירוניות יהיה בלב השיח התכנוני בשנים הקרובות".

יזמים נערכים לדרישה לצפיפות

אבישי קימלדורף המשמש כאדריכל ראשי בשיכון ובינוי נדל"ן מספק את הזווית של היזם וכיצד הוא מתמודד עם אתגר הצפיפויות: "שיכון ובינוי חרטה על דגלה את ערכי הקיימות הכוללים גם בנייה בצפיפות ושיפור איכות החיים של התושבים. אכן, בפרויקטים של פינוי בינוי הצפיפות גבוהה יותר ועל מנת לשכנע דיירים לעבור לאזור צפוף אנו מקפידים לשמור על המרקם והאופי של הסביבה ולייצר סביבת חיים איכותית ובת קיימא הן לתושבים החדשים והן לשכניהם הוותיקים. הניסיון שלנו מלמד שבאמצעות פיתוח איכותי שמשמר את אופי המקום ומעצים אותו, ניתן להגדיל את הצפיפות מבלי לפגוע בשביעות הרצון של התושבים ואף להפך - היכולת לבנות שכונות צפופות המשתלבות בסביבתן מתקבלות באהדה על ידי התושבים החדשים והוותיקים".

עוד כתבות

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

פלסטינים ברצועת עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דיווח: בבית הלבן דנו לאחרונה בתוכנית הגירה מרצון מעזה

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם