גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ציפוף עירוני נכון הוא חיובי ומשפר את איכות החיים"

בעוד שבישראל הגישה הרווחת היא שציפוף האוכלוסין הוא כורח המציאות, בעולם כבר הבינו שיש לראות בו הזדמנות לשיפור איכות החיים של התושבים ■ בוועידת עכו לעירוניות יגובשו עקרונות ומדדים לקידום תהליכי ציפוף מיטביים של ערים ושכונות בישראל

עיר צפופה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עיר צפופה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

למילה צפיפות יש בדרך כלל קונוטציה שלילית שלא קל להילחם בה. היא מקושרת באופן מיידי לפקקי תנועה, זיהום אוויר ולכלוך. מאידך, כל מובילי תפיסת העירוניות החדשה (The New Urban Agenda) משוכנעים כי ההפך הוא הנכון. הללו טוענים כי דווקא הצפיפות היא הפתרון לשלל האתגרים העירוניים במרקם החיים המודרני. התזה שלהם גורסת כי על ידי תכנון חכם ודינאמי צפיפות האוכלוסין יכולה דווקא לשפר את איכות החיים של התושבים.

אילת קראוס, מנהלת תחום באגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, סבורה אף היא כי עלינו לראות בצפיפות הזדמנות ולא רק כורח המציאות או תופעה שלילית. היא מוסיפה כי "בישראל חוברים יחדיו שלושה מאפיינים ההופכים את אתגרי הציפוף לייחודיים:

הראשון גיאוגרפי - מרבית תושבי מדינת ישראל כבר מתגוררים בערים ואף נולדו בהם;

השני דמוגרפי - שיעור ילודה גבוה מהמקובל במדינות המפותחות;

המאפיין השלישי קשור במחסור בשטחים פתוחים בשל שטחה המצומצם של מדינת ישראל.

על רקע מאפיינים אלו התפתחה מדיניות תכנונית ארצית הדוגלת באספקת עיקר תוספת המגורים באזורים העירוניים שכבר בנויים, בין אם באמצעות הוספת יחידות דיור לבניינים קיימים או הקמתם של בניינים חדשים בשטחים "מתים" בתוך הערים וזאת, תוך שימור מירבי של שטחים פתוחים. הגורמים האמונים על התכנון והבנייה מחוייבים לספק מדי שנה עשרות אלפי יח"ד חדשות בתוך הערים ולכן הצורך בציפוף המרחבים הבנויים בישראל כבר ברור ומובן מאליו".

- מה התפקיד של משרד הבינוי והשיכון בקידום הנושא?

"על המשרד לספק מענה לכלל ההיבטים הקשורים לנושא המגורים בארץ. מאחר ולתהליך הציפוף השפעה דרמטית על איכות המגורים והדיור, על המשרד לכוון את תהליך הציפוף העירוני, באופן שיעצים את היבטיו החיוביים ויצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות לו.

דוגמאות להעצמה שכזו הן, למשל, יצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומהירה, פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה נגישים, וכן "עירוב שימושים", כלומר שילוב של מספר פונקציות וייעודי קרקע באזור אחד לשם הבטחת שימוש מגוון לאורך כל שעות היום" - (מבנים רב-תכליתיים למסחר מוסדות ציבור ומגורים - י.פ).

קראוס תשתתף במושב מיוחד במסגרת ועידת עכו לעירוניות, שתתקיים בין ה-17 ל-19 בנובמבר, תחת הכותרת "מצופפים נכון: אתגרי ציפוף ותחזוקת בתים בעיר המתחדשת". במסגרת מושב זה, ייערך דיון שיתבסס על הצגת שתי עבודות מחקר שמקדם משרד הבינוי והשיכון: הראשונה הערכת תוכניות בצפיפות גבוהה, והשנייה - פיתוח מנגנונים למימון וניהול תחזוקה של בתים משותפים. בין הנושאים שידונו במושב: בניית מדדים להערכת תוכניות להתחדשות עירונית, גיבוש עקרונות תכנון למיתון תחושת הצפיפות ופיתוח מנגנונים כלכליים יצירתיים למימון תחזוקת בתים משותפים.

קראוס מסבירה ש"נקודת המוצא במחקר ביחס להערכת תוכניות בצפיפות גבוהה מניחה שתכנון מקום צפוף לא יכול להתקיים בואקום ועליו להתייחס לאופי השכונה והתושבים, למיקום השכונה במרחב העירוני, לשימושים העירוניים הסמוכים, למערך התנועה העירוני ועוד.

הסוגיות איתן מתמודד המחקר כוללות, בין השאר, שאלות בנוגע לתמהיל נכון של מבנים ודירות, חתך רחוב ויחס גובה מבנה כפול רוחב רחוב , קווי בניין, רוחב מדרכות, היכולת לקשר פיזית בין המוקדים השונים ונגישות למבני ציבור, גיוון ואיכות המרחבים הציבוריים הפתוחים, וכמובן סוגיות כלכליות חברתיות ועוד. במחקר זה, אנחנו מייחסים חשיבות רבה לנושא החברתי, כך שהתכנון ישאף לשמר ולחזק את תחושת הקהילתיות והלכידות החברתית על אף הציפוף".

- מהי מטרת העל של המחקר?

"בסופו של תהליך, יפותח כלי יישומי ופשוט שינגיש לאדריכל, למתכנן, לבודק התוכניות במוסדות התכנון כמו גם לקובעי המדיניות, את הנושאים עליהם יש לתת את הדגש בעת תכנון ופיתוח שכונה צפופה".

מחסור בשטחים

האדריכלית ליאת איזקוב שטרית, שעוסקת בנושא הציפוף כבר 10 שנים, רואה בוועידת העירוניות הזדמנות אדירה לקידום נושא זה. לדבריה, צריך אינטגרציה בין גופים ורשויות שונות והאירוע הוא הזדמנות לדבר על עירוניות במקום אחד ולהסכים על מדיניות לאומית שיכולה להביא לתכנון נכון ומתקדם. "איפה שיש אתגר יש גם הזדמנות לייצר דברים מתקדמים ומעניינים. נראה שהכנס משקף השתנות בשיח והתקדמות למטרה של איך עושים את זה נכון. יש עניין בעולם בנושא של תכנון קומפקטי וצפוף. כמו שהפכנו למובילים עולמיים בתחומים שונים של היי-טק וחקלאות מודרנית אנחנו יכולים להפוך ליצואני ידע גם בתחום הציפוף".

- מה מצבה של ישראל ביחס לעולם?

"בניגוד למדינות אחרות, לנו אין ברירה. אנחנו חייבים לתכנן נכון ולבצע ציפוף מתקדם, מפני שאם לא - אנחנו נהרוס את כל השטחים הפתוחים שלנו או ניצור שטחי מחייה לא אטרקטיביים. אם אנחנו מסתכלים על נקודת ההתחלה של ישראל, היא צפופה יותר מאשר מדינות אחרות בעולם. זה נולד מתוך הכרח ועקב מחסור בשטחים. אנחנו למעשה חייבים לצופף ואילו במדינות אחרות עושים זאת במטרה ליהנות מיתרונות של ציפוף".

- מהם היתרונות שאת רואה בציפוף נכון?

"אם מצופפים נכון התוצאה חיובית ביותר - יש תחבורה ציבורית נגישה לאוכלוסייה גדולה, יותר שירותים, מסחר נגיש, מקומות בילוי ליד הבית. זה משפר את איכות החיים והופך אותם לנוחים יותר. הדוגמה הטובה ביותר היא תל אביב, שהיא אחד המקומות הבודדים בישראל שמספקים את הדברים האלה. לא סתם מחירי הנדל"ן בעיר גבוהים במיוחד. יש ביקוש למקומות שבהם יש עירוב שימושים ומענה קרוב לצרכים של התושבים".

הזדמנויות במרחב העירוני

צד נוסף באתגר הציפוף הנכון הוא שמירה על סביבה. לדברי שחר סולר, ראש אגף תכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, עירוניות טובה היא הפתרון לחלק גדול מהבעיות הסביבתיות הקשורות למגורים בעת הנוכחית. סולר מסביר ש"אחד מהעקרונות של העיר המיטבית הוא צפיפות. כמו איזקוב שטרית גם הוא סבור כי "הצפיפות מגדילה את ההזדמנויות במרחב נתון ומאפשרת גישה לשירותים רבים להם סף כניסה כלכלי מסוים. "למשל, תחבורה ציבורית, חנויות ושירותים אחרים ניתן למקם ביתר קלות באזור צפוף, בעוד שבאזור דליל ההיתכנות הכלכלית לכך נמוכה יותר".

הוא מוסיף כי "צפיפות לא שווה בהכרח לבנייה לגובה. ניתן לספק צפיפות טובה גם בבנייה מרקמית (בניה צמודה בגובה נמוך יחסית המנצלת את תוואי הקרקע ואופיינית בין היתר לערים אירופאיות דוגמת אמסטרדם -- י.פ.) , כך שבאזורים מסוימים תהיה בנייה לגובה ובאחרים בנייה בגובה משתנה בן מספר קומות - בהתאם לתנאים המקומיים".

- אתה רואה קונפליקט בין צפיפות לבין סוגיות סביבתיות?

"אין קונפליקט ישיר אבל הצפיפות כן יוצרת אתגרים בנושא הזה. אחד מהם הוא היקף מספק של שטחים ציבוריים פתוחים ומגוונים. אנחנו במשרד סבורים ששטח פתוח איכותי ונגיש הוא תשתית חיונית לאזרחים ולא ניתן לוותר עליו. מנגד, ניתן לחשוב על דרכים למקסם את השטחים הקיימים למספר שימושים במקביל. כמו כן, צפיפות לבדה אינה מספקת ולכן יש לתת דגש לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים ומדרכות מזמינות על פני שימוש ברכב הפרטי. במקביל יש לקדם נושאים רבים נוספים כמו פיתוח וטיפוח המרחב הציבורי. אני בטוח שנושא העירוניות יהיה בלב השיח התכנוני בשנים הקרובות".

יזמים נערכים לדרישה לצפיפות

אבישי קימלדורף המשמש כאדריכל ראשי בשיכון ובינוי נדל"ן מספק את הזווית של היזם וכיצד הוא מתמודד עם אתגר הצפיפויות: "שיכון ובינוי חרטה על דגלה את ערכי הקיימות הכוללים גם בנייה בצפיפות ושיפור איכות החיים של התושבים. אכן, בפרויקטים של פינוי בינוי הצפיפות גבוהה יותר ועל מנת לשכנע דיירים לעבור לאזור צפוף אנו מקפידים לשמור על המרקם והאופי של הסביבה ולייצר סביבת חיים איכותית ובת קיימא הן לתושבים החדשים והן לשכניהם הוותיקים. הניסיון שלנו מלמד שבאמצעות פיתוח איכותי שמשמר את אופי המקום ומעצים אותו, ניתן להגדיל את הצפיפות מבלי לפגוע בשביעות הרצון של התושבים ואף להפך - היכולת לבנות שכונות צפופות המשתלבות בסביבתן מתקבלות באהדה על ידי התושבים החדשים והוותיקים".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?