גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ציפוף עירוני נכון הוא חיובי ומשפר את איכות החיים"

בעוד שבישראל הגישה הרווחת היא שציפוף האוכלוסין הוא כורח המציאות, בעולם כבר הבינו שיש לראות בו הזדמנות לשיפור איכות החיים של התושבים ■ בוועידת עכו לעירוניות יגובשו עקרונות ומדדים לקידום תהליכי ציפוף מיטביים של ערים ושכונות בישראל

עיר צפופה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עיר צפופה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ועידת עכו לעירוניות

למילה צפיפות יש בדרך כלל קונוטציה שלילית שלא קל להילחם בה. היא מקושרת באופן מיידי לפקקי תנועה, זיהום אוויר ולכלוך. מאידך, כל מובילי תפיסת העירוניות החדשה (The New Urban Agenda) משוכנעים כי ההפך הוא הנכון. הללו טוענים כי דווקא הצפיפות היא הפתרון לשלל האתגרים העירוניים במרקם החיים המודרני. התזה שלהם גורסת כי על ידי תכנון חכם ודינאמי צפיפות האוכלוסין יכולה דווקא לשפר את איכות החיים של התושבים.

אילת קראוס, מנהלת תחום באגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון, סבורה אף היא כי עלינו לראות בצפיפות הזדמנות ולא רק כורח המציאות או תופעה שלילית. היא מוסיפה כי "בישראל חוברים יחדיו שלושה מאפיינים ההופכים את אתגרי הציפוף לייחודיים:

הראשון גיאוגרפי - מרבית תושבי מדינת ישראל כבר מתגוררים בערים ואף נולדו בהם;

השני דמוגרפי - שיעור ילודה גבוה מהמקובל במדינות המפותחות;

המאפיין השלישי קשור במחסור בשטחים פתוחים בשל שטחה המצומצם של מדינת ישראל.

על רקע מאפיינים אלו התפתחה מדיניות תכנונית ארצית הדוגלת באספקת עיקר תוספת המגורים באזורים העירוניים שכבר בנויים, בין אם באמצעות הוספת יחידות דיור לבניינים קיימים או הקמתם של בניינים חדשים בשטחים "מתים" בתוך הערים וזאת, תוך שימור מירבי של שטחים פתוחים. הגורמים האמונים על התכנון והבנייה מחוייבים לספק מדי שנה עשרות אלפי יח"ד חדשות בתוך הערים ולכן הצורך בציפוף המרחבים הבנויים בישראל כבר ברור ומובן מאליו".

- מה התפקיד של משרד הבינוי והשיכון בקידום הנושא?

"על המשרד לספק מענה לכלל ההיבטים הקשורים לנושא המגורים בארץ. מאחר ולתהליך הציפוף השפעה דרמטית על איכות המגורים והדיור, על המשרד לכוון את תהליך הציפוף העירוני, באופן שיעצים את היבטיו החיוביים ויצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות לו.

דוגמאות להעצמה שכזו הן, למשל, יצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומהירה, פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה נגישים, וכן "עירוב שימושים", כלומר שילוב של מספר פונקציות וייעודי קרקע באזור אחד לשם הבטחת שימוש מגוון לאורך כל שעות היום" - (מבנים רב-תכליתיים למסחר מוסדות ציבור ומגורים - י.פ).

קראוס תשתתף במושב מיוחד במסגרת ועידת עכו לעירוניות, שתתקיים בין ה-17 ל-19 בנובמבר, תחת הכותרת "מצופפים נכון: אתגרי ציפוף ותחזוקת בתים בעיר המתחדשת". במסגרת מושב זה, ייערך דיון שיתבסס על הצגת שתי עבודות מחקר שמקדם משרד הבינוי והשיכון: הראשונה הערכת תוכניות בצפיפות גבוהה, והשנייה - פיתוח מנגנונים למימון וניהול תחזוקה של בתים משותפים. בין הנושאים שידונו במושב: בניית מדדים להערכת תוכניות להתחדשות עירונית, גיבוש עקרונות תכנון למיתון תחושת הצפיפות ופיתוח מנגנונים כלכליים יצירתיים למימון תחזוקת בתים משותפים.

קראוס מסבירה ש"נקודת המוצא במחקר ביחס להערכת תוכניות בצפיפות גבוהה מניחה שתכנון מקום צפוף לא יכול להתקיים בואקום ועליו להתייחס לאופי השכונה והתושבים, למיקום השכונה במרחב העירוני, לשימושים העירוניים הסמוכים, למערך התנועה העירוני ועוד.

הסוגיות איתן מתמודד המחקר כוללות, בין השאר, שאלות בנוגע לתמהיל נכון של מבנים ודירות, חתך רחוב ויחס גובה מבנה כפול רוחב רחוב , קווי בניין, רוחב מדרכות, היכולת לקשר פיזית בין המוקדים השונים ונגישות למבני ציבור, גיוון ואיכות המרחבים הציבוריים הפתוחים, וכמובן סוגיות כלכליות חברתיות ועוד. במחקר זה, אנחנו מייחסים חשיבות רבה לנושא החברתי, כך שהתכנון ישאף לשמר ולחזק את תחושת הקהילתיות והלכידות החברתית על אף הציפוף".

- מהי מטרת העל של המחקר?

"בסופו של תהליך, יפותח כלי יישומי ופשוט שינגיש לאדריכל, למתכנן, לבודק התוכניות במוסדות התכנון כמו גם לקובעי המדיניות, את הנושאים עליהם יש לתת את הדגש בעת תכנון ופיתוח שכונה צפופה".

מחסור בשטחים

האדריכלית ליאת איזקוב שטרית, שעוסקת בנושא הציפוף כבר 10 שנים, רואה בוועידת העירוניות הזדמנות אדירה לקידום נושא זה. לדבריה, צריך אינטגרציה בין גופים ורשויות שונות והאירוע הוא הזדמנות לדבר על עירוניות במקום אחד ולהסכים על מדיניות לאומית שיכולה להביא לתכנון נכון ומתקדם. "איפה שיש אתגר יש גם הזדמנות לייצר דברים מתקדמים ומעניינים. נראה שהכנס משקף השתנות בשיח והתקדמות למטרה של איך עושים את זה נכון. יש עניין בעולם בנושא של תכנון קומפקטי וצפוף. כמו שהפכנו למובילים עולמיים בתחומים שונים של היי-טק וחקלאות מודרנית אנחנו יכולים להפוך ליצואני ידע גם בתחום הציפוף".

- מה מצבה של ישראל ביחס לעולם?

"בניגוד למדינות אחרות, לנו אין ברירה. אנחנו חייבים לתכנן נכון ולבצע ציפוף מתקדם, מפני שאם לא - אנחנו נהרוס את כל השטחים הפתוחים שלנו או ניצור שטחי מחייה לא אטרקטיביים. אם אנחנו מסתכלים על נקודת ההתחלה של ישראל, היא צפופה יותר מאשר מדינות אחרות בעולם. זה נולד מתוך הכרח ועקב מחסור בשטחים. אנחנו למעשה חייבים לצופף ואילו במדינות אחרות עושים זאת במטרה ליהנות מיתרונות של ציפוף".

- מהם היתרונות שאת רואה בציפוף נכון?

"אם מצופפים נכון התוצאה חיובית ביותר - יש תחבורה ציבורית נגישה לאוכלוסייה גדולה, יותר שירותים, מסחר נגיש, מקומות בילוי ליד הבית. זה משפר את איכות החיים והופך אותם לנוחים יותר. הדוגמה הטובה ביותר היא תל אביב, שהיא אחד המקומות הבודדים בישראל שמספקים את הדברים האלה. לא סתם מחירי הנדל"ן בעיר גבוהים במיוחד. יש ביקוש למקומות שבהם יש עירוב שימושים ומענה קרוב לצרכים של התושבים".

הזדמנויות במרחב העירוני

צד נוסף באתגר הציפוף הנכון הוא שמירה על סביבה. לדברי שחר סולר, ראש אגף תכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, עירוניות טובה היא הפתרון לחלק גדול מהבעיות הסביבתיות הקשורות למגורים בעת הנוכחית. סולר מסביר ש"אחד מהעקרונות של העיר המיטבית הוא צפיפות. כמו איזקוב שטרית גם הוא סבור כי "הצפיפות מגדילה את ההזדמנויות במרחב נתון ומאפשרת גישה לשירותים רבים להם סף כניסה כלכלי מסוים. "למשל, תחבורה ציבורית, חנויות ושירותים אחרים ניתן למקם ביתר קלות באזור צפוף, בעוד שבאזור דליל ההיתכנות הכלכלית לכך נמוכה יותר".

הוא מוסיף כי "צפיפות לא שווה בהכרח לבנייה לגובה. ניתן לספק צפיפות טובה גם בבנייה מרקמית (בניה צמודה בגובה נמוך יחסית המנצלת את תוואי הקרקע ואופיינית בין היתר לערים אירופאיות דוגמת אמסטרדם -- י.פ.) , כך שבאזורים מסוימים תהיה בנייה לגובה ובאחרים בנייה בגובה משתנה בן מספר קומות - בהתאם לתנאים המקומיים".

- אתה רואה קונפליקט בין צפיפות לבין סוגיות סביבתיות?

"אין קונפליקט ישיר אבל הצפיפות כן יוצרת אתגרים בנושא הזה. אחד מהם הוא היקף מספק של שטחים ציבוריים פתוחים ומגוונים. אנחנו במשרד סבורים ששטח פתוח איכותי ונגיש הוא תשתית חיונית לאזרחים ולא ניתן לוותר עליו. מנגד, ניתן לחשוב על דרכים למקסם את השטחים הקיימים למספר שימושים במקביל. כמו כן, צפיפות לבדה אינה מספקת ולכן יש לתת דגש לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים ומדרכות מזמינות על פני שימוש ברכב הפרטי. במקביל יש לקדם נושאים רבים נוספים כמו פיתוח וטיפוח המרחב הציבורי. אני בטוח שנושא העירוניות יהיה בלב השיח התכנוני בשנים הקרובות".

יזמים נערכים לדרישה לצפיפות

אבישי קימלדורף המשמש כאדריכל ראשי בשיכון ובינוי נדל"ן מספק את הזווית של היזם וכיצד הוא מתמודד עם אתגר הצפיפויות: "שיכון ובינוי חרטה על דגלה את ערכי הקיימות הכוללים גם בנייה בצפיפות ושיפור איכות החיים של התושבים. אכן, בפרויקטים של פינוי בינוי הצפיפות גבוהה יותר ועל מנת לשכנע דיירים לעבור לאזור צפוף אנו מקפידים לשמור על המרקם והאופי של הסביבה ולייצר סביבת חיים איכותית ובת קיימא הן לתושבים החדשים והן לשכניהם הוותיקים. הניסיון שלנו מלמד שבאמצעות פיתוח איכותי שמשמר את אופי המקום ומעצים אותו, ניתן להגדיל את הצפיפות מבלי לפגוע בשביעות הרצון של התושבים ואף להפך - היכולת לבנות שכונות צפופות המשתלבות בסביבתן מתקבלות באהדה על ידי התושבים החדשים והוותיקים".

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

הזכייה השנייה בגודלה אי־פעם בארה״ב / צילום: Reuters

אחד מהסכומים הגדולים בהיסטוריה: זוכה ב-1.8 מיליארד דולר בהגרלת הלוטו בארה"ב

אמריקאי אחד בר־מזל זכה בסכום יוצא דופן של כ־1.8 מיליארד דולר בהגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד - מדובר בג'קפוט השני בגודלו אי־פעם בלוטו האמריקאי ובזכייה השנייה בלבד במדינת ארקנסו • לפי איגוד הפאוורבול, הסיכויים לזכייה בפרס עמדו על אחד ל־292.2 מיליון

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

כדי להקים שוק שכירות, המדינה מחלקת קרקעות בנזיד עדשים

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת-ימי", צוין

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

הפרויקט הצבאי הבא של ארדואן: הקמת נושאת מטוסים באורך 300 מטרים

אחרי ההצלחה בעולם המל"טים, נשיא טורקיה ארדואן מכוון לליגת העל, עם הכרזה על נושאת מטוסים מהגדולות ביותר בנאט"ו ● בעוד שישראל שומרת על עליונות טכנולוגית במטוסים, אנקרה מצמצמת פערים בטבלאות היצוא הביטחוני העולמיות ומתבססת כמעצמת מספנות

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל