שנת 2010. ענת כהן-דייג, ד"ר לביולוגיה, מקבלת לניהולה את קומפיוג'ן עם כסף בקופה, שמספיק להפעיל את החברה לשמונה חודשים בלבד. עסקת החבילה כללה גם חוסר מיקוד משווע, אפס מוצרים, ומשקיעים מאוכזבים, אך גם ידע ייחודי ורב שצברה מאז הקמתה ב-1993 ועובדת ותיקה אחת שצמחה מלמטה עד לתפקיד המנכ"לית, מלאת אמונה בחלום הגדול של קומפיוג'ן: להוכיח לעולם שאפשר לגלות תרופות פורצות דרך באמצעות פלטפורמות חישוביות ולאו דווקא על-ידי מדענים במעבדה.
- תנאים קשים להתחלה, על אחת כמה וכמה למי שזה תפקיד המנכ"ל הראשון שלה.
"נכון, אבל הכרתי טוב מאוד את הארגון והאמנתי מאוד ביכולות של החברה ובטכנולוגיה שלה, למרות שיש המון סקפטיות בחוץ לגבי החזון שלנו. זה היה המקום שלנו להוציא את המיטב ו'להתאבד' על זה. היינו מאוד מחויבים לכך והיה לנו ברור שזה ה'מאני טיים' שלנו. לקחתי את האתגר בעיניים פקוחות".
כהן-דייג, שמשמשת כיום גם כנשיאת קומפיוג'ן, החלה באותו הזמן בניהול משותף עם היו"ר הוותיק של החברה, המשקיע האמריקאי מרטין גרסטל. "היה לי ברור שאני לא מגיעה עם ההכשרה הפיננסית המתאימה ולא עם רקע של איך לדבר עם משקיעים בחברה ציבורית. לא היו לי כל הכלים", היא מודה בראיון ל-G. "אבל ידעתי שאני לגמרי מסוגלת לקחת את החברה ולהפוך אותה למשהו יותר עסקי". אחרי תשעה חודשים של ניהול משותף, הפכה למנכ"לית יחידה וגרסטל, שמחזיק ב-5% מהחברה, חזר לעמדת היו"ר.
- איפה מתחילים?
"אמרנו שבתור חברה שאף אחד לא מכיר אותה בחוץ וחושבת שהיא חייבת לשנות את העולם, אנחנו חייבים לבחור תחום שבו חברות הפארמה לא יתעלמו מאיתנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
