בית המשפט המחוזי בלוד הוציא היום (ד') צו הקפאת הליכים למותג כלי הבית הוותיק והאיכותי סולתם רדד. ההקפאה תקפה למשך 13 יום ונועדה לבחון אפשרות להבראת החברה, במסגרת בקשתה הדחופה להקפאתה עקב חובות-עתק בהיקף של כ-60 מיליון שקל, אותם אינה יכולה לפרוע.
לחברה, ששבעלות עמירה ודוד ליברמן, מונו נאמנים, עורכי הדין עמית פינס ורון חכים, שהצטרף כנאמן מטעם הנושה הגדול ביותר של סולתם רדד, בנק דיסקונט, שהחוב של החברה אליו עומד על כ-23 מיליון שקל.
בדיון שהתקיים הבוקר בבקשת החברה להקפאת ההליכים נגדה טען עורך הדין של החברה, שולי גולדבלט, כי יש מספר מתעניינים ברכישת החברה או בהשקעה בה, וקיימת אפשרות לבצע תוכנית הבראה לחברה שבה ישתתפו גם הבעלים, שמוכן להזרים 10 מיליון שקל מכיסו הפרטי לטובת שיקום החברה.
"הבעלים נשארו בלי בית מגורים"
עוד אמר עו"ד גולדבלט, בנוגע לבעלי החברה, דוד ועמירה ליברמן, כי "האנשים האלה כל מה שהיה להם כבר הכניסו פנימה, לרבות בית המגורים והכול, כנגד כספים שנכנסו לחברה. לא מדובר על משכנתא שיצאה החוצה, משכנתא לרכישת בית המגורים, משכנתא שניתנה לטובת העסק בחשבון העסק... דה-פקטו האנשים האלה נשארו בלי בית מגורים, ואין להם נכסים נוספים. מה שחשוב זה שכל מה שהיה להם נכנס פנימה. אני מבין לרחשי ליבם של חבריי, אבל אני חושב שאנו צריכים אותם בתוך התהליך".
במהלך הדיון הביעו כל הנושים, לרבות הבנקים ועובדי החברה, הסכמה להליך ההקפאה לצורך הבראת החברה. אחד מעובדי החברה הוותיקים, סמי בכר, אמר בדיון כי הוא מאמין שהחברה יכולה להשתקם, וכי מעולם בעבר החברה לא הייתה חייבת כספים לעובדיה.
העובדים: "טוב לנו, רוצים להמשיך בחברה"
"אני עובד אצל דוד ליברמן 30 שנה", אמר בכר. "כל החבר'ה שנמצאים פה לא באו לשתות קפה. כל העסק עובד... לנו, דוד ליברמן, לא חייב כסף. אף פעם הוא לא איחר בתשלומים. אף פעם הוא לא איחר בתשלום של משכורת, הדלת הייתה פתוחה.
"אנו רוצים בבקשה, תני לנו לקבל את המשכורת בכבוד, אנו רוצים להמשיך בחברה. אלה אנשים שמתפרנסים 32 שנה. אני לא חושב שיש חברה שמחזיקים אנשים כל-כך הרבה זמן במקום אחד. זה לא בגלל העיניים היפות שלנו, זה בגלל שטוב לנו. אנו מרוויחים משכורות בכבוד רב, עובדים קשה ורק למען החברה. ואחד שמחזיק 28 ו-32 שנה במקום, זה לא בגלל שאין לו מקום אחר לעבוד. אני מבקש שבית המשפט יתחשב באנשים שמקבלים את המשכורות בזמן".
"אין פה חברה שמפסידה"
בדיון התייצב גם שלומי גבאי, מנכ"ל איקאה לשעבר, שהביע התעניינות בחברה ואמר כי הוא שוקל להציע הצעה לנושיה. "אני מסתובב סביב המספרים של החברה בשבועיים האחרונים. החברה מעניינת מאוד. במסגרת העיסוק שלי בקמעונאות כל חיי אני יכול לומר שמהיכרות עם הדוחות והמספרים, אין פה חברה שמפסידה כסף. זו אחת החברות הבודדות שאני פגשתי שנמצאת בסיטואציה הזו ועדיין יודעת להוציא. יש פה חברה שיהיה נכון מאוד לאפשר לה להבריא את עצמה, היא יכולה לעשות את זה. המחיר שמוצע הוא לא ריאלי ביחס לפוטנציאל שקיים", אמר גבאי בדיון.
בהיעדר התנגדויות להקפאה, הוציאה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ צו הקפאה לחברה למשך 13 יום כאמור, וכן מינתה את עורכי הדין עמית פינס ורון חכים כנאמנים להקפאה. "הנאמנים ידאגו לכך שהפעלת החברה לא תהא גרעונית, ובמקרה של חשש להפעלה גרעונית, יפנו לבית המשפט לאלתר", קבעה.
קשיי נזילות
נזכיר כי בראשית השבוע הגישה סולתם רדד בקשה להקפאת הליכים, במסגרתה נכתב כי "בשנה האחרונה נקלעה החברה לקשיי נזילות, אשר נכון למועד הגשת בקשה זו אינם מאפשרים לה פירעון שוטף תדיר של התחייבויותיה כלפי נושיה, בעיקר כלפי הבנקים המממנים".
קשיי הנזילות אליהם נקלעה החברה נובעים לטענתה בעיקר מקיטון במכירותיה, אשר נגרם כתוצאה ממספר גורמים שמשקלם המצטבר הביא לקיטון לא צפוי בהכנסותיה, ובהם: כשל ניהולי הנוסע מניתוח לקוי של ענף המכירות וכניסתם של מתחרים חדשים לשוק; ומבצע "צוק איתן" אשר פגע באורח קשה במכירות החברה לקראת ראש השנה, מכירות המהוות נתח גדול מכלל מכירות החברה ועוד.
במקביל ועקב כך, נטען בבקשה להקפאת הליכים, נאלצה החברה להגדיל את התחייבויותיה לבנקים המממנים, כל זאת לצד הידרדרות שחלה במצב המשק, ועקב כך קשיים בגביית כספים מלקוחות ואי-עמידה שלהם במדיניות האשראי הנהוגה עימם.
חובות-עתק
חברת סולתם רדד הוקמה בשנת 2001, לאחר מיזוג בין המותג הוותיק סולתם - שנוסד בשנת 1950 על-ידי סולל בונה, חברת תמפלה הפינית ושלמה זבלודוביץ'; והמפעל הוותיק רדד, שהיה בבעלות משפחת ליברמן, ונולד אף הוא עם המדינה.
החברה עוסקת בייצור, יבוא ושיווק של מגוון מוצרים בתחום הבישול, האירוח ומוצרי הנוי לבית, והקימה מערך שיווק ומכירות ענף, הכולל 17 חנויות ברחבי הארץ, תחת המותג וכן מכירת מוצרים בחנויות נבחרות ברחבי הארץ. החברה אף מייבאת מוצרים מאוסטרליה, יפן, טורקיה וסין, צברה מוניטין רב, ומוצריה ידועים ומוכרים כבעלי איכות גבוהה.
מהבקשה להקפאת הליכים עולה כי החברה נקלעה לחובות-עתק לנושיה, המסתכמים בסך של כ-60 מיליון שקל כאמור, כאשר עיקר חובותיה לבנקים, בהם כ-23.3 מיליון לבנק דיסקונט, כ-3.2 מיליון לבנק מזרחי-טפחות, כ-6.6 מיליון לבנק הפועלים, כ-3.6 מיליון לבנק מרכנתיל דיסקונט וכ-3 מיליון שקל לבנק פועלי אגודת ישראל. בין החובות הנוספים של החברה: כ-530 אלף שקל לעובדיה וכ-335 אלף שקל לרשויות המס ולמוסדות.
הבראה או רכישה
ואולם, במסגרת הבקשה הציגה החברה הסדר להבראת החברה ותשלום לנושיה, אשר להערכתה ימקסם את החזר החובות לכלל הנושים.
על-פי הבקשה, קיימת הצעה רכישה, "ראשונית אך מעשית", של חברת מאיו א.י השקעות להשקעה בחברה או רכישת פעילותה כעסק חי, תוך תשלום תמורה מוערכת של כ-16 מיליון שקל.
"הצעה זו, או מסוגה, יאפשרו גם שמירה על ביטחונם התעסוקתי של העובדים והמשך העסקתם. סכום התמורה, ביחד עם תרומת בעלים ומימוש נכסי החברה, יניבו לנושים ערך שעולה לאין-ערוך ממה שצפוי להתקבל בפירוק ופשיטת-רגל", נכתב בבקשה.
לטענת החברה, המציעה, משפחת מאיו, הייתה בעליה של חברה מובילה בענף - רשת נעמן פורצלן - והיא בעלת ותק וניסיון בענף כלי הבית והמטבח של למעלה מ-65 שנים, כך שיש לה יכולת ניהולית ופיננסית כאחד, היא מכירה בחוזקותיה של הרשת ותוכל להבריאה.
עוד צוין בבקשה כי החברה המתעניינת ברכישה נתנה את הסכמתה העקרונית למימון סולתם רדד בתקופת הקפאת ההליכים (בהיקף של 2 מיליון שקל), דבר שיאפשר לנאמן לשלם שכר עבודה ולמצות את האפשרויות למציאת משקיע לחברה.
"החברה אינה יכולה עוד לפרוע את התחייבויותיה, וקיים חשש כי נושיה האוחזים בצ'קים שלה יפעלו לגבייתם, תוך עשיית דין לעצמם, ובכך יסכלו כל אפשרות להגיע להסדר פירעון חובות שוויוני עם נושי החברה ולהביאה להבראתה", נכתב בבקשה.