יענקל'ה בן שושן מנכ"ל איגוד הכדורסל / צלם: אודי ציטיאט
מנכ"ל איגוד הכדורסל, יענקל'ה בן-שושן, ישלם למדינה כופר בסך 67 אלף שקל, זאת בגין דיווח כוזב על מקום מגוריו בין השנים 2007-2012 - כך עולה מקובץ החלטות ועדות הכופר למחצית השנייה של 2013 שפרסמה רשות המסים.
לפי החלטות ועדת הכופר, בן-שושן ואשתו, המתגוררים במרכז, הגישו תצהיר כוזב לפיו מקום מגוריהם הוא קיבוץ הגושרים - יישוב הזוכה להקלות מס על-ידי המדינה. סך המס הנחסך באותה תקופה של בני הזוג בן-שושן הגיע ל-270 שקל. כזכור, ביוני 2013 נעצר בן-שושן ונחקר בעקבות חשד לדיווח כוזב על מקום מגוריו.
ועדת הכופר פרסמה גם את שמותיהם של שניים נוספים מעולם הספורט - שופט הכדורגל שמואל שטייף נחשד בהשמטת הכנסות משיפוט בחו"ל בשנים 2000-2009 בסך של כ-190 אלף שקל, והושת עליו תשלום כופר בסף 60 אלף שקל; שופט הכדורגל עזרא בסון נחשד בהעלמת הכנסות משיפוט בחו"ל בין השנים 2002-2010 בסך של כ-70 אלף שקל, ועליו הושת תשלום כופר בסך 20 אלף שקל.
מנהל רשות המסים רשאי להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר. סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לסכום המס שמשולם בהליך אזרחי.
יש לציין כי שופטי כדורגל וכדורסל כיכבו בשנים האחרונות בוועדות הכופר של רשות המסים - ב-2011 הוטלו תשלומי כופר בגין העלמת הכנסות משיפוט בחו"ל על שופטי הכדורגל מאיר לוי, חיים יעקב, אסף קינן והקווים שבתאי נחמיאס ודני קרסיקוב; בכדורסל, באותה שנה כללה הרשימה את ראובן וירובניק, משה ביטון, דוד דגן, עומר אסתרון, ספי שמש ויערי רייניש. ב-2013 הוטלו עונשי כופר מסיבה דומה על ערן פרוסט, ארז זטלמן, אלי חכמון, ניסן דוידי, דביר שמעון, שלמה בניטה, רמילי עבד אל-סלים והשופטת רחל כהן.