"ביבי ניסה לסכסך בין יעלון לכחלון; שישתה מים"

ראש הממשלה נכשל במניעת חתימת ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון: למרות ניסיונותיו למנוע את החתימה על תקציב הביטחון במטרה להכניס בו שינויים. אמש פינה נתניהו את כל הלו"ז שלו בניסיון להפעיל לחצים על כל הגורמים המעורבים בתהליך והקדיש את כל זמנו לנושא. ראש הממשלה התקשר באופן אישי לאנשי אגף התקציבים, כמו גם לשני השרים, אולם פניותיו של נתניהו לא נענו.

בשתיים לפנות בוקר חתמו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל על ההסכם שעורר מחלוקת קשה בקרב בכירי האוצר בימים האחרונים. נוסף על באב"ד והראל חתם על ההסכם גם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי.

לתוך ההסכם הוכנסו כמה שינויים בעקבות שימוע שערך באב"ד לחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והממונה על השכר קובי אמסלם, שזעמו על כך שלא שותפו במו"מ. כמו כן סוכם שצוותי עבודה משותפים למשרד הביטחון ולאוצר ידונו ביישום עיקרי ההסכם, כך שניתן יהיה להכניס שינויים נוספים בתוך 45 ימים.

מאחורי הקלעים נשמעות האשמות כי נתניהו ניסה לשנות את החלטתם של השרים לא משיקולים עניינים, אלא במטרה להוכיח שהוא המבוגר האחראי. "נתניהו מדבר גבוהה גבוהה על תקציב הביטחון אבל השינויים שהוא מנסה להוביל יפגעו בסוף באנשי הקבע, הקצינים והנגדים", נאמר.

גורמים המקורבים לכחלון טענו היום כי נתניהו מנסה לסכסך בין שר הביטחון משה יעלון לשר האוצר משה כחלון ומונע מדחפים פוליטיים: "נתניהו פיתח אובססיה לתקציב הביטחון בעקבות כישלון ועדת לוקר. ההסכם נחתם בלעדיו והוא חתום וגמור. שביבי יירגע וישתה מים".

לא ברור עדיין מה עלה בגורל כל הטענות הקשות שהעלו הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, והחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בוינאג'ו, וכן אם ההסכם תוקן ומה יעשה כחלון בשובו מארה"ב עם המשבר שהתחולל אצלו במשרד בעודו נמצא בביקור עבודה בניו יורק.

בימים האחרונים שררה באוצר אווירה קשה בעקבות חילופי האשמות בין אגף תקציבים שניהל את המו"מ להסכם מבלי ליידע על כך את החשבת הכללית ואת הממונה על השכר. בין היתר איימה עבאדי-בויאנגו כי תשקול פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בגין חריגה מסמכות של הממונה על התקציבים.

המכתב שעורר סערה

סערת הרוחות סביב ההסכם המתגבש עם משרד הביטחון פרצה בעקבות מכתב ששיגר לפני שבוע מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר למנכ"ל האוצר שי באב"ד. מהמכתב שהגיע לידי "גלובס" עולה כי גרונר, שקיבל לידיו את טיוטת ההסכם, הופתע לגלות כי ראשי האגפים המקצועיים במשרד אינם מכירים את הסיכומים. "סבורני שחתימה על הסכם מסוג זה לא נכון שתעשה מבלי שגורמי המקצוע האמונים על נושאים אלה בממשלה - אגף החשב הכללי, אגף הממונה על השכר, ואגף הפיקוח על שוק ההון - יתנו דעתם על ההסכם המתגבש", כתב גרונר תוך שהוא מדגיש כי "מדובר בהסכם מורכב הנוגע בנושאים בעלי השפעה תקציבית ארוכת טווח לעשורים הקרובים הנאמדת בעשרות מיליארדי שקלים".

יום קודם למכתב זה שיגר גרונר מכתב ראשון לבאב"ד ובו קרא לפעול לביטול מענק הגישור בגובה 12 משכורות, הממוצע המשולם לאנשי הקבע עם פרישתם מהצבא. המענק, שעליו סוכם בהסכם הפנסיה שנחתם ב-2008, מתווסף לפנסיה ומביא לכך שהפנסיה הצוברת שמקבלים פורשי מערכת הביטחון גבוהה יותר מהפנסיה התקציבית שהיו אמורים לקבל לפני חתימת ההסכם.

למחרת מכתב זה שיגר גרונר מכתב נוסף, שלישי במספר, ובו פירט רשימה של נושאים המחייבים לדעתו קבלת התייחסותם של גורמי המקצוע הרלבנטיים. במרכז דאגתו של גרונר עמד מענק הגישור בגובה 12 משכורות בממוצע, שעליו התריע.

מקור בכיר במערכת הביטחון אמר בתגובה כי מדובר בבעיה שצפויה להשפיע, אם בכלל, על עלות הפנסיה רק בטווח הארוך (בסביבות שנת 2050) ואינה קשורה לנושאים שבהם עוסק ההסכם הנוכחי. בהתייחס להסכם עצמו, אמר אותו בכיר: "מדובר בהסכם מאוזן והגון שיוצר שותפות מובנית. כל הניסיונות להציג את ההסכם כניצחון של צד אחד הוא קשקוש. אין כאן משחק סכום אפס".

הישגי מערכת הביטחון בהסכם הם הבטחת תקציב רב-שנתי לחמש שנים מראש, אימוץ מודל ניהול כוח האדם של ראש אכ"א לשעבר האלוף חגי טופולנסקי במקום מודל לוקר, הוצאת תקציב השיקום והמשפחות השכולות מתוך תקציב צה"ל וניהולו בתקציב נפרד וייעודי ותקציב מו"פ ייעודי בהיקף של 800 מיליון שקל. האוצר רושם לזכותו את ההישגים הבאים: בתחום השקיפות התחייבות להרחיב לאגף תקציבים את מערכת המחשוב הפועלת כיום בחשב הכללי, התייעלות בהיקף השווה לפער בין התקציב שהיה אמור להיות משולם לפי דוח ברודט (63 מיליארד שקל) לתקציב בפועל (59 מיליארד שקל), וצירוף נציגי אגף תקציבים לוועדות ההתייעלות הפנימיות בצבא.

בהתייחס לטענות על אי צמצום עלויות הפנסיה שבו גורמים המעורבים בהסכם וציינו היום כי המודל החדש יביא להפחתת עלויות הפנסיה ב-1.5 מיליארד שקל לשנה החל מ-2023.

 המכתב של גרונר שהגיע לידי גלובס