דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נישומים יחויבו לדווח לרשות המסים על קבלת ייעוץ מקצועי המנוגד לעמדת הרשות, אשר נובע ממנו יתרון מס (חיסכון) של 2 מיליון שקל בשנה או 5 מיליון על פני 4 שנים, בנושאי מכס, מע"מ, מס בלו ומס קנייה. בנוסף, נישומים יחויבו לדווח על ייעוץ מס שקיבלו במסגרת "חוות-דעת מדף" וכן על חוות-דעת שבסיסה שותפות בין נותן הייעוץ למקבלו.
כל זאת, החל מינואר 2016 - כך עולה מהצעת החוק המעגנת את חובת הדיווח על ייעוצי מס, שאושרה אתמול (ד') בוועדת הכספים ועתידה לעבור את שלבי החקיקה הסופיים בקרוב.
מדובר בהצעת חוק שקידמה רשות המסים בחודשים האחרונים - תחילה במסגרת חוק ההסדרים ובהמשך כהצעה נפרדת - ואשר על-פי ההערכות אמורה להגדיל את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים.
נכון להיום הצעת החוק נוגעת לייעוצי מס בענייני מס הכנסה, מע"מ ומס קנייה, כאשר פרק החוק הנוגע למיסוי מקרקעין פוצל ויידון בוועדת הכספים בנפרד עד סוף השנה.
מטרת החוק היא חשיפת תכנוני מס לא לגיטימיים, כחלק מהמאבק בתכנוני מס אגרסיביים. לטענת רשות המסים, בשל התגברות השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס, באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק, אם מטרת תכנון המס העיקרית או הבלעדית היא הפחתת מס בלתי נאותה והימנעות מתשלום מס - יש לתת לרשות כלים לחשוף תכנונים אלה.
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי כיום מדובר בתופעה נפוצה מאוד של היעזרות של נישומים בחוות-דעת מקצועיות של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, שמאים וכדומה. אופן תכנון המס נותר חשאי, כיוון שהנישומים אינם רוצים שרשות המסים תדע שנקטו תכנון מס. המצב הזה מקשה על רשות המסים לזהות אמצעים הנהוגים בשוק המנוגדים לכוונת החוק, לבצע ביקורת יעילה ולגבות את המס בהתאם להוראות הדין.
עד היום לא הייתה קיימת חובת דיווח על התייעצות עם גורמים מקצועיים - עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס - לצורך יצירת תכנוני מס. החוק מחייב חובת דיווח בגין פעולה שהוגדרה כתכנון מס (שחייב בדיווח), אך מדובר ברשימה סגורה של תכנוני מס, שאינה כוללת את כל התכנונים האופציונליים, וגם אינה כוללת חובת דיווח על עצם קבלת חוות-דעת מקצועית.
במסגרת חוק ההסדרים הוצע לתקן את החוק, באופן שייקבע כי אדם שקיבל חוות-דעת כתובה מגורם מקצועי בשל פעולה שביצע, לרבות כל עסקה ומכירה הנותנת לו יתרון מס - כדוגמת הנחה או הקלת מס, דחיית אירוע מס, דחיית תשלום מס, הימנעות מהתחייבות לנכות מס או התחשבות בהפסד מס - יחויב לדווח על חוות-הדעת בטופס מיוחד שיצורף לדוח השנתי.
ואולם, לאור התנגדות שהביעו לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס לחקיקה המתוכננת, ועקב מורכבותה וההשלכות שעשויות להקשות על חייהם של העוסקים במשק, הוחלט לפצל את החקיקה מחוק ההסדרים ולדון בה בנפרד.
במסגרת הדיונים החיצוניים הללו, שנוהלו באינטנסיביות בשבועיים האחרונים, הוסכם על גרסה "מרוככת" מעט של חובת דיווח על ייעוצי מס. כך, על-מנת שלא לפגוע ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים, נקבע כי הדיווח לא יכלול את חוות-הדעת עצמה או הפרשנות שניתנה בה לדיני המס אלא את הנתונים הבאים: עצם מתן הייעוץ, הפעילות הכלכלית שלגביה ניתן הייעוץ וסיווג הייעוץ לפי סוג המיסוי המושפע ממנו - כלומר האם הייעוץ השפיע על סוגיית הניכויים, הפחת, סיווג ההכנסה, סיווג הוצאה או על סוגייה אחרת שייקבע מנהל רשות המסים.
רשות המסים גם ויתרה על הענישה הפלילית כנגד הנישומים עצמם על אי-העברת הדיווחים, אך לא כנגד נותני הייעוץ. נקבע כי במקום בו כבר קיים בחוק או בפקודה קנס גירעון, הוא יחליף את הענישה הפלילית, ובמקום בו אינו קיים, יוטל על הנישום קנס מינהלי בגובה המקובל של חלף שנת מאסר אחת.
על-פי ההסכמות שהושגו בדיון בוועדת הכספים, סעיף החוק הקובע חובת דיווח על ייעוצי מס הנוגדים את עמדות רשות המסים יחול בעיקר על חברות גדולות, שנחשבות למתכננות המס האגרסיביות ביותר, היות וחובת הדיווח תחול כאשר סכום חיסכון המס שהושג עולה על 2 מיליון שקל בשנה ו-5 מיליון ב-4 שנים, כאמור.
החוק לא יחול על עסקים קטנים, שהמחזור שלהם הוא עד 3 מיליון שקל, או עסקאות עם רווח הון של מיליון וחצי שקל.
על-פי החוק החדש, כאמור, מלבד חובת הדיווח על ייעוצי מס הנוגדים את עמדת רשות המסים, יידרשו נישומים לדווח על ייעוץ מס שקיבלו רק במקרים חריגים, בהם מדובר ב"חוות-דעת מדף" ובחוות-דעת שבסיסה שותפות בין נותן הייעוץ למקבלו.
הביטוי "חוות-דעת מדף" מתייחס לחוות-דעת "למכירה" אותן מציעים מומחי מס ללקוחות שונים. מדובר בחוות-דעת שיש בהן טיעון מס חדש, אותן מפתחים יועצי המס כמוצרי מדף לחיסכון מס, ובהמשך מוכרים אותן לנישומים שונים.
במקרה של חוות-דעת מהסוג הזה, הוסכם כי ברגע שחוות-דעת כזו נמכרה ל-3 לקוחות או יותר, במשך שנתיים, יידרש הנישום לדווח עליה. היוזמה להענקת חוות-הדעת במקרה של חוות-הדעת הללו, צריכה להיות של נותן חוות-הדעת.
הסוג השני לגביו הוסכם כי ידרוש דיווח הוא חוות-דעת המבוססות על שותפות עסקית בין יועצי המס למקבלי חוות-הדעת, כאשר שכר-הטרחה ביניהם נקבע על בסיס הצלחה בהתיישנות השומות או החיסכון במס.
יום לאחר האישור, נדמה שכולם מרוצים. בלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס - סבורים כי הושג ניצחון עבור העוסקים בתחום המס כאשר רוכך החוק, והוא אינו גורף כפי שתוכנן מלכתחילה; וברשות המסים סבורים כי מדובר בהישג משמעותי עבור המדינה ואכיפת חוקי המס כנגד מעלימי מס, אשר יוביל להכנסות של מאות מיליונים לקופת המדינה.
לדברי עו"ד ליאור נוימן, מנהל תחום המסים במשרד ש. הורוביץ, "אמנם מדובר בחקיקה פורצת דרך שיש בה כרסום מסוים בסודיות שבין יועצי המס ללקוחותיהם, אך בסופו של דבר החקיקה מאוזנת ולא תוביל לפגיעה גדולה.
"התנגדות דומה הייתה כשחוקקו ב-2006 את חובת הדיווח על תכנוני מס אגרסיביים, ורשות המסים יצאה אמנם עם רשימה של 13 תכנוני מס רחבים (אחזקה בחברות במקלט מס, משיכה ביתר מעל מיליון שקל וכו') שיש לגביהם קיימת חובת דיווח ספציפית, והדבר התברר שלא כצעקתה.
"ראשית, חלק גדול מהחברות הגדולות במשק אשר נשענות בדוח על חוות-דעת המפחיתות מס משמעותי נותנות גילוי בעניין. שנית, בכל הנוגע לעורכי דין וליועצי המס, מדובר בשני סוגים בלבד של חוות-דעת שהן ייחודיות - זו הבנויה על חיסכון מהותי במס וחוות-דעת גנרית.
"בכל הנוגע להתייחסות לפוזיציה שנוגדת את עמדת הרשות בדוח הכספי, הרי ככל שיהיו יותר עמדות - ואנחנו מדברים על עד כ-100 עמדות שונות בסוף שנה ו-50 נוספות כל שנה - כך הכלי הזה יישחק ויטבע בים הדוחות והדיווחים".