"לתת לנשים שהוטרדו מינית תחושה של גיבוי מערכתי אמיתי"

השופטת ורדה וירט-לבנה ביום עיון בנושא הטרדה מינית: "אנו עדים לכך שלא מוגשות מספיק תלונות ותביעות על הטרדה מינית בעבודה. אחוז התלונות שמוגשות אינו משקף את המציאות בשטח"

השופטת ורדה וירט לבנה / צלם: אריאל ירוזלימסקי
השופטת ורדה וירט לבנה / צלם: אריאל ירוזלימסקי

כשברקע עומדת התפטרותו מהכנסת של חבר הכנסת ינון מגל בשל תלונות על הטרדה מינית נגדו, התקיים היום (ב') לעובדי מערכת בתי הדין לעבודה יום עיון בנושא הטרדה מינית בעבודה, תחת הכותרת "העסק של כולנו".

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, נשא דברי פתיחה ודיבר על החשיבות שבהגשת תביעות בבתי הדין לעבודה לפי החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה ולפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 

סגנית הנשיא, השופטת ורדה וירט-לבנה, אמרה כי "החוק למניעת הטרדה מינית שחוקק לפני כ-17 שנה הגביר את המודעות לנושא הן בקרב מעסיקים והן בקרב העובדים. עם זאת, עדיין אנחנו עדים לכך שלא מוגשות מספיק תלונות ותביעות על הטרדה מינית במקום העבודה. אחוז התלונות שמוגשות אינו משקף את המציאות בשטח". 

לדברי וירט-לבנה, ניתן לראות באופן ברור, לפי מה שקורה למשל ברשתות החברתיות, איזה קושי נפשי כרוך בתהליך של הגשת תלונה או תביעה. כאשר אישה שחשה כי הוטרדה מינית או הושפלה מוצאת לנכון לשתף ברשתות החברתיות, היא הרבה פעמים מקבלת תגובות קשות - מה שמקשה עליה לאחר מכן להתלונן במשטרה או להגיש תביעה בבתי המשפט". 

עוד ציינה השופטת וירט-לבנה כי "תפקידם של בתי הדין לעבודה הוא לקבוע נורמות התנהגותיות והנחלת נורמות חברתיות שעניינן הקפדה על שוויון וסביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות בסביבת העבודה.

"דעתי היא כי רק כאשר תינתן התחושה שלאותן נשים - ולעיתים גם גברים - יש גיבוי מערכתי אמיתי, הן תדענה שמותר להן להגיד לא. קביעת הנורמה היא תמרור אזהרה, והשאלה היא היכן נציב אותו. התופעה הקשה היום היא ניצול על-ידי בעלי המרות, ולכן התמרור צריך להיות גדול וברור. כך נעשה לאורך השנים דרך הפסיקות השונות של בתי הדין לעבודה בנושאים הללו".