"מאוד טבעי בעיניי שאין שחקנים מוסלמים בבית"ר ירושלים"

לפני שנה וחצי לערך, במחנה האימונים של מכבי ת"א באוסטריה, צץ פתאום ניקיטה רוקאביציה. בשידורים הישירים של אלופת ישראל שהתכוננה למשחקיה במוקדמות ליגת האלופות, התברר כי יש פה שחקן לא רע. ואז הוא נעלם ופתאום צץ לנו, וגם למכבי ת"א, במשחק בבלומפילד במדי בית"ר ירושלים העונה כשכבש שלוש פעמים והכניע אותה (4-2) בפעם השנייה העונה. עד עכשיו הוא כבש חמישה שערים ובישל שניים, ומעורב ישירות בשבעה מתוך 17 השערים שבית"ר כבשה העונה. "ממה שאני זוכר, התחלתי לשחק כדורגל כבר בילדות, באוקראינה", מתחיל רוקאביציה, 28, את הסיפור, "בגיל 14, משפחתי ואני עברנו לאוסטרליה, אבל המשכתי לשחק כדורגל. במועדון מסודר שיחקתי כבר מגיל 10".

- התחלת באוקראינה, שיחקת באוסטרליה, בהולנד, בבלגיה, בגרמניה, עכשיו בישראל. מה לומדים מכל התרמילאות הזו?

"בכל מדינה ששיחקתי בה צברתי נסיון לגמרי שונה. המנטליות שונה בכל מדינה. מאוסטרליה עברתי להולנד, למועדון מאוד טוב (טוונטה - ר"ע). הייתי מאוד צעיר, זה היה חשוב להתפתחות שלי. הולנד זה מקום מצוין לשחקן צעיר. כל מדינה הייתה מיוחדת ולמדתי המון על כדורגל ועל המשחק שלי. זה הפך אותי לשחקן טוב יותר. הולנד הייתה ניסיון מעולה, בלגיה היתה טובה. הייתה לי חצי עונה טובה שם, ומשם הגיע הזימון למונדיאל 2010, ומהמונדיאל הגעתי לגרמניה. בבלגיה הייתה לי הזדמנות לשחק באופן קבוע והבקעתי, וזה נתן לי הזדמנות מצוינת להגיע למונדיאל. רוסלרה (הקבוצה הבלגית) הייתה בשבילי מקפצה מצוינת".

ההזדמנות לשחק במכבי נוצרה בזכות ויקטוריה קברינסקי, רעייתו הישראלית. שניהם גדלו זה לצד זו, עד שהייתה בת 3 וחצי ועלתה עם משפחתה לישראל בגל העלייה הגדול מחבר העמים בתחילת שנות ה-90. "ההורים שלנו שמרו על קשר. אנחנו איבדנו קשר לזמן מה. התחלנו לדבר שוב ואז התחלנו לצאת". ומשם נולדה חתונה וכמובן הזדמנות לקבל אזרחות ישראלית. במכבי ת"א קפצו על ההזדמנות. "לפני שבאתי למכבי, הם יצרו איתי קשר, דרך מיינץ, בה שיחקתי. שאלו אם אני יכול לבוא לכמה ימים, כדי לראות אם אני בכושר. התרשמות הדדית. הסכמתי כי זה היה טרום עונה. הם אמרו לי שהם רוצים שאצטרף אליהם כישראלי, שהם יעשו הכל כדי לסדר את זה. לצערי, בסופו של דבר הם אמרו שייקח שנה כדי לסדר אזרחות, נשאר להם מקום לזר אחד והיו להם ישראלים בעמדות שאני משחק, אז זה לא הסתדר. רק בגלל המסמכים".

- שיחקת בכל מיני ליגות. נצא מתוך הנחה שהליגה הגרמנית היא הטובה שבהן. איך תדרג את היתר?

"לכל ליגה יש יתרונות וחסרונות. הבונדסליגה היא בטופ העולמי ולכן היא הליגה הטובה ביותר. הולנד ובלגיה מאוד דומות לדעתי. בהולנד יש שלוש קבוצות מאוד חזקות והשאר נאבקות ביניהן. בבלגיה הרוב ברמה שווה. הליגה הישראלית שונה לגמרי מהאוסטרלית. באוסטרליה היא יותר פיזית, בישראל מנסים לשחק כדורגל, מה שאני יותר מעדיף. בכדורגל זה ההבדל העיקרי. בישראל יש כמה שחקנים טובים, כמה מהם לא משחקים בישראל, ואני לא כל כך מכיר את השמות. הישראלי הכי טוב מפה משחק בתל-אביב. זהבי, כן?"

- המספרים שלך עד שהגעת לפה לא הרשימו. מה ההסבר?

"כשהתחלתי באוסטרליה, הייתה לי עונה מצוינת. בעונה המקצוענית הראשונה שלי לא שיחקתי את כל המשחקים, אבל הבקעתי שבעה שערים ובשנה השנייה הבקעתי 10. אחר כך הלכתי לאירופה. בהולנד לא שיחקתי יותר מדי, בבלגיה הבקעתי שישה שערים ב-11 משחקים. בהרטה ברלין הפכו אותי לשחקן כנף וזו הייתה עמדה חדשה בשבילי. לקח לי זמן ללמוד את העמדה. בגרמניה זו ליגה מאוד חזקה. בשנה הראשונה בליגה השנייה הבקעתי חמישה ובישלתי 11 שערים. בליגה הראשונה הייתה לי חצי שנה עם המון פציעות ובחצי השני כבר שיחקתי 20 משחקים, בישלתי 6-7 שערים והבקעתי שער אחד. אחר כך הלכתי למיינץ, ולא שיחקתי כל כך. היה למאמן בעיה איתי. הלכתי לאוסטרליה בעונה שעברה, התחלתי להכנס לקצב ולשחק רגיל. נכנסתי לכושר וכאן בישראל אני משחק כחלוץ מרכזי, ואני נהנה מהמשחק. באירופה היה קשה והיו לי פציעות, וברור שהליגה הישראלית היא לא בונדסליגה. שינוי התפקוד שלי והעובדה ששיחקתי פתאום כשחקן כנף, הורידו את מספרי הכיבוש שלי בגרמניה ועדיין עשיתי דברים טובים בהרטה, בניתי לעצמי שם את השם שלי. כנראה שבחרתי בחירה לא טובה עם מיינץ למרות שחשבתי אז שזה טוב".

- בשבת הגעת לאחד על אחד מול השוער של מכבי פ"ת, תוך כדי שאתה מפתח מהירות עם כדור שספק אם נראתה כאן. מה זה?

"בורכתי במהירות מאז שהייתי צעיר. בגרמניה העיתונאים השוו אותי לאריאן רובן, בגלל הריצה שלי. יש לי מזל שיש לי מהירות בכדורגל. זה יתרון אדיר לשחקן. זה משהו שאני לוקח אותו מאז שהייתי ילד".

- אתה משחק בקבוצה שהבעלים שלה, אלי טביב, נמצא בסימן שאלה מבחינה משפטית וגם סוחב איתו מוניטין שנוי במחלוקת. אתה מרגיש את זה ביום-יום? המשכורות בזמן?

"בשבילי הכל בסדר, בטח עם אלי. אין לי בעיות. קיבלתי דירה ורכב. פעם ראשונה שאני שומע את זה".

- ישראל שיחקה שנים ארוכות באסיה עד שסולקה משם ועברה להתחרות באוקיאניה. מאז שאנחנו באירופה, אין הישגים. עשינו טעות?

"בשביל השחקנים הרבה יותר טוב לשחק באירופה כי אתה משחק נגד נבחרות מאוד חזקות וכולם יכולים לצפות במוקדמות האירופיים. יש יותר הזדמנויות להיחשף, אבל הרבה יותר קשה להצליח מאשר באסיה. לכן, כמדינה, עדיף לשחק באסיה, ולכדורגל עצמו יותר טוב להיות באירופה".

- בליגה כאן יש שתי קבוצות טובות והשאר בעיקר קבוצות מתגוננות שמגיבות לאירועים, כמו בית"ר ירושלים. מקום שלישי יהיה בסופו של דבר הישג?

"בשבועות האחרונים השתפרנו משבוע לשבוע כקבוצה. שיחקנו יותר טוב. בשבת היינו הרבה יותר דומיננטיים מהקבוצה השנייה. ניסינו לשחק כדורגל, חיכינו לרגע המתאים, אבל אם הקבוצה השנייה (מכבי פ"ת - ר.ע) משחקת עם 10 שחקנים אחרי הכדור ומחכה להתקפות מתפרצות, זה לא כדורגל. מקום שלישי זה טוב אבל באופן אישי יש לי ציפיות יותר גדולות מעצמי".

- אתה מתגורר בראשל"צ, אז אתה מחמיץ את רוב ההתרחשויות הלא נעימות בירושלים בחודשיים האחרונים.

"אני אוהד את המדינה. ישראל זה מקום טוב. אני לא חושש מהבעיות בירושלים. זה אולי גורם קצת לעצבנות, אבל זה לא משהו רציני".

- הספקת כבר להבין מה הייחוד של בית"ר ירושלים?

"שהיא לא מאפשרת למוסלמים לשחק בה? אני לא מפה, ולכן אני לא יכול לדבר בשם האנשים. ישראל זו מדינת היהודים והאנשים שלכם נלחמים בערבים. ירושלים זו בירת ישראל מי שנלחם בהם. לכן זה נראה מאוד טבעי בעיני".