בשבת הקרובה יתקיים שיח גלריה בתערוכת היחיד של יונתן גולדמן, "הגבול המערבי", המוצגת בגלריה "דנה" בקיבוץ יד מרדכי. התערוכה, שאצרה רווית הררי, מסכמת תהליך יצירה ועבודה של שנה. במרכזה - מסע ימי תיעודי-בדיוני, שאליו יצא גולדמן על גבי רפסודה שבנה במו ידיו. המסע המופרך מתועד בעבודת וידיאו, ולצדה מיצב ועבודות רישום על גבי מפות שעברו שיבוש ושינוי תחת ידיו.
הפרויקט כולו נעשה במיוחד למקום, כשגולדמן שואב את השראתו מהסיפור ההיסטורי של קיבוץ יד מרדכי. יד מרדכי, המוכר כקיבוץ דרומי ששמו מוקדש לזכר מרדכי אנילביץ', מנהיג מרד גטו ורשה, החל את דרכו בשנת 1936, אז עלה על הקרקע כגרעין שנקרא "מצפה הים" באזור העיר נתניה. בשנת 1943, בשל אילוצי שטח, עבר אל מיקומו הנוכחי, כיום על גבול רצועת עזה.
הסיפור הקיבוצי-ביוגרפי הזה הצית את דמיונו של גולדמן ובעקבותיו נולד רעיון המסע - "מסע ימי, אישי ופוליטי, לאורך קו החוף של ישראל, המשמש מצד אחד כאזור נופש ובילוי, ומצד שני כגבול הגיאוגרפי הטבעי היחיד של ישראל. הגבול היחיד שאינו ניתן למיקוח או לשינוי", כותבת הררי. "במשך חודשים ארוכים בנה גולדמן במו ידיו רפסודה גדולה מחלקי עצים ממוחזרים, חביות פלסטיק משומשות ומפרש בד, ויצא אל הים" - כמעין רובינזון קרוזו, מגלה ארצות או ניצול מספינת אם טרופה, היוצא לחקור את מחוזותיה של ארץ לא נודעת.
הרפסודה עצמה היא אובייקט פיסולי מורכב ורב-פרטים, פסל שהוא כלי שיט פונקציונאלי ועמיד, המסוגל לשרוד הפלגה בים הפתוח. כחלק מהעניין האישי שלו בתהליכים מדעיים בעבודות האמנות שלו, ביצע גולדמן במהלך ההפלגה פעולות סמי-מדעיות במעין מעבדה מאולתרת שבנה על סיפון הרפסודה לגידול ולהצמחת "עוברי הרים" - ישויות דמיוניות שהומצאו במעבדתו האמנותית.
במיצב שהציג בתערוכת היחיד שלו L.A.N.D במוזיאון ווילפריד ישראל בקיבוץ הזורע (2014), הציג אותם לראשונה כשהם צפים בצנצנות זכוכית בתוך נוזל ירוק טורקיז, מוזנים, לכאורה, על-ידי פסקול המבוסס על הקלטת פעולות מחזוריות מהטבע. לבם המואר של גבישי ההרים פועם לקצב צלילי הפסקול, "עד שיצמחו ויגדלו להיות יבשות עצמאיות", כפי שהוא מתאר.
בתערוכה הנוכחית הוא פיתח את הרעיון, ויצא לשתול את עוברי ההרים במעמקי הים לאורך חופי ישראל, "במעין תקווה נואלת אך מלאת תום וחן לממש את הפוטנציאל הגלום בהם". עבודת הווידיאו מציגה את גולדמן בתפקיד של ספק שורד, ספק מדען. הוא נראה בסרט כשהוא קושר חבלים, מותח מפרש ומבצע במיומנות פעולות השטה שונות על סיפון הרפסודה. זאת, לצד פעולות שהוא מקיים כחוקר וכאלכימאי: הוא פורש מפות ימי ות, מסמן בהן אזורי חיפוש ומסלולי שיט, מחשב חישובים, רושם רישומים, מרוקן וממלא מבחנות וכלי זכוכית בנוזלים שונים, ולבסוף צולל אל מתחת למים בגוו חשוף ושותל את "עוברי ההרים" במעמקי הים.
הררי מתארת את התוצאה כ"סרט רומנטי ופוליטי כאחד, המגלם את האפשרות הבדיונית של זריעה וגידול של פיסות אדמה, אולי של יבשה חלופית, שתייצר אלטרנטיבה קיומית חדשה לחיים באזור, או לפחות הרחבה של הקיימת. מעלה מחשבות על נדודים, על חציית גבולות, על אזורי קונפליקט ומחירי החיים בהם ובעיקר על השאיפה להיחלץ מהם".
שיח גלריה: שבת, 12.12, 12:30. גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי.