גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה שעשיתי לראשונה ב-2015

גם בלי להיות טכנולוג גדול, אי-אפשר לברוח מהמציאות שדופקת על הדלת

אני לא טכנולוג גדול, אבל אני רוצה להאמין שרוב האנשים אינם כאלה. אומרים על הישראלים שהם אלופי החדירה הטכנולוגית, שאנחנו מטמיעים בשקיקה - לפני כל אומה אחרת כמעט - כל פיתוח וגאדג'ט שהושק. ברחבי העולם משבחים את מיומנויות הדיגיטל העבריות ומאמינים שהיסטוריה ארוכת-יומין של ארעיות הפכה אותנו גמישים וסתגלנים לחידושי הזמן.

אבל האמת היא שבסופו של דבר, כולנו די שמרנים. יש כמובן את פורצי הדרך, אשר לרוב הם גם בעלי האפשרות הכלכלית שפותחת להם גישה ויכולת, יש את המנסים להדביק את צעדיהם מחשש להישכח מאחור, ויש את כל היתר.

הרוב המכריע עדיין מעריך את ההווה שלו. הוא נאחז בו, אולי מטבעו, אולי בפחד מודע. עיקר הציבור ממתין שהמהפכות הטכנולוגיות שיירשמו בדברי ימי עידננו יחלחלו אליו בחריצים הצרים של שגרת יומו המתישה. שיהיה איזה מבצע טוב, שיופיע קיצור דרך שיוריד נטל - ורק כך אנחנו משתנים.

אנחנו נוטים לחשוב שזה תהליך אישי, אבל רק בסוף מבינים שזה עניין של דור. בדרך-כלל, במיוחד אם אנחנו מתחת לגיל 30, לא נבחין בכניעה. ככל שמתרבים הרגעים בהם עוצרים ואומרים דברים כמו "לא להאמין שעד לפני כמה שנים עוד חיכינו יומיים לפיתוח תמונות", כך גם מתרגלים אליהם.

בשנה שנגמרה אמש, 2015, הרגשתי יותר מפעם אחת את הצייט גייסט. אולי הפכתי סנטימנטלי ועל כן ער יותר, ואולי פשוט הבנתי שמשבי הרוח האלה שטופחים על פני בחטף אינם אלא האל ניניו הגדול של תקופתנו.

הנה כמה דברים שעשיתי לראשונה ב-2015:

קראתי ספר דיגיטלי

עד השנה לא הסתדרתי עם הרעיון הזה. תמיד הצהרתי על עצמי כמי שחייב לחוש את הספר בידיו, להריח, לקפל את עמודיו, להניח אותו בשחץ על המדף הגדוש בסלון. ספר הוא ספר הוא ספר.

אבל כשעמיתה לעבודה סיפרה לי בכזו התרגשות על "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה, לא יכולתי להתאפק. לא רציתי להגיע לקניון ולתור בחנות ומשם הביתה. התחשק לי להתחיל לקרוא - כאן ועכשיו.

כבר בנסיעה מהעבודה הורדתי את האפליקציה "עברית", ובחניה הספר כבר היה על הטאבלט שלי בעלות מוזלת של 45.90 שקל. אותו הטאבלט שמשמש אותי לעבודה ולצפייה בסרטים, הכיל עכשיו גם ספר. כמעט חילול השם.

אבל התוכן ניצח את הפלטפורמה. הכתיבה הנהדרת והסוחפת אילצה אותי למצוא את מנח היד והתנוחה הנכונה לקריאה ארוכה מהמכשיר - בישיבה ובשכיבה - לימדה אותי את הדרך להעביר עמוד באצבעי והזכירה לי להטעין פן אצטער. ההתרחשויות בנאפולי של שנות ה-50 העבירו גם אותי במסירות אל העשור השני של המאה הזו.

התחלתי לסמס באימוג'י

בשיחה עם עיתון "הארץ" תיאר באחרונה דוקטורנט מאוניברסיטת חיפה כיצד מצליחים שימפנזים לספר סיפורים על טראומות אישיות וזיכרונות, באמצעות מסך מחשב ועליו 400 סמלים. נדמה שבעוד שקופי האדם צועדים אבולוציונית לעברנו, אנחנו מתקדמים לכיוונם ומעדיפים את השפה המאוירת והדלה על פני המילים.

בעבור מי שעוסק בכתיבה, מאמין בשפה ומייחס חשיבות מוגזמת לסימני פיסוק, ההימנעות משליחת אמוטיקונים, "ריגשונים" בעברית, מוסדה אצלי לעיקרון. אפילו לא סמיילי בסוף שיחה. זה נראה היה זול, ילדותי, לא הייתי בטוח שזה משקף את הרגש שבאמת עומד מאחורי המסר שרציתי להעביר.

אבל דווקא כשביקשתי מהאחיינית שלי בת ה-17 לסמס במקומי בזמן נהיגה, גיליתי שההכתבה שלי למסרון התמים עוטרה ב-3 פרצופים מחייכים עד דמע, באצבעות מורמות ובידיים שלוחות, בלבבות ועננים. וכן, גם בקקי קטן בסוף.

הפער בין הסנטימנט בדברים שנאמרים לבין התחושות המובעות באימוג'י הוא עצום עד מופרך. עד כדי כך, שבאמת צריך להבין שלא צריך להעמיס את הרגש על כל איתות מצויר. זה רק הדור שלנו שמייחס כזו חשיבות מעמיקה להבעה. אנחנו אלה שנוברים ומחפשים על ספות הפסיכולוג והמאמנים האישיים בכל ביטוי שלנו אמת. בעבור ילדינו זה לא כזה ביג דיל.

השימוש ב"ריגשונים" משחרר אותנו מנבירת היתר הזו וקצת מוציא אוויר מהחשיבות העצמית. למעשה, הוא לא מחסיר דבר, רק מעשיר: גיליתי שאין כמו סמיילי לחיזוק אמירה, להקליל רצינות, לסתום חורי מבוכה בתקשורת - ובעיקר לסיים שיחה שלא יודעים איך לשים לה קץ.

גם אם אני נדמה מטופש לבני שיחי, אני לא חוסך יותר באימוג'י. במיוחד אני מחבב את הקקי הקטן.

אין לי מושג מתי שודרה "כפולים"

"כפולים" של קשת היא אחת הסדרות שאהבתי במיוחד השנה, אבל אף פעם לא ידעתי באיזה יום היא שודרה. גם כך חילופי הימים התכופים בין קשת לרשת בלבלו אותי סופית, אבל השנה, יותר מאי-פעם, לוח השידורים שלי נקבע באמת על-ידי האילוצים שלי ולא רק על-ידי אלה של סמנכ"ל התוכן של הזכיינית.

כבר לעגו לי השבוע לאחר שציינתי בטור את נפלאות הכרומקאסט, אותו רכיב פלאי של גוגל שקיבלתי לפני חודשיים במתנה - חשיפה מרגשת עבורי שכונתה בסביבתי "הכי 2013". אבל אותו תוסף קטנטן, שחיבורו מאפשר לצפות בטלוויזיה בתכנים מתוך המכשיר הסלולרי, עשה יד אחת עם הממיר המקליט, והשניים מרדו באחת המוסכמות המובהקות של התרבות שלנו בעשורים האחרים - מדורת השבט.

במאקו הטמיעו טכנולוגית את החיבור לכרומקאסט, ולכן צפיתי בסדרת המתח המצליחה, ללא חום מגעו הישן והטוב של השלט, בין שליחת וואטסאפ לציוץ בטוויטר. וכך - למרות שמדי שבוע תיעדתי את הרייטינג הגבוה של התוכנית - מעולם לא הייתי באמת חלק ממנו.

ראיתי את כל הסדרות המדוברות - גם של חברת הטלוויזיה שאני לא מנוי לה

בסעיף זה אני מעדיף לא להרחיב, אנא עברו הלאה.

אמרו לי "צפו" ולא צפיתי

אם אצטרך להביט לאחור ולשחזר את ההישג הגדול ביותר שלי בשנה שחלפה, הוא שפיתחתי אדישות סלקטיבית. ערוצי הטלוויזיה ואתרי התוכן זעקו לעברי "צפו" - והצלחתי לעצור את עצמי ולא לצפות. לא בפיגועי דקירה, ולא בניסיונות דריסה, ולא בלינץ'.

בשלב מסוים זה כבר קרה ללא קושי, והאינסטינקט המיידי שגופי התוכן כל-כך דאגו לטפח בי, קהה מעצמו. בין "טיסת השוקולד" לסרטוני גל הטרור, למדתי שאפשר גם בלי. אני כבר יודע שזה לא עושה לי טוב ומבין שאני לא צריך לעולל את הצפייה הזו לעצמי.

זו תקופה של מאבק אלים על תשומת-הלב. רעידת אדמה. הכלים שנתפסו עד כה כיעילים ביותר להתמודדות במערכה הזו הם הצעקנות, הנפנוף, הפתיינות. "לא תאמינו", "כנסו", "דבר כזה עוד לא ראיתם". "בלעדי", "לפני כולם".

דווקא בתוך כל אלה צומח הכלי היעיל ביותר לעורר שינוי - הבחירה לא לעשות. להתעלם. לבחור בצרכים וברצונות האישיים - ולא לקיים את מצוותם של עורכים, מתכנתים ואנשי סחר. גם כך, מה שהעתיד יביא איתו, בכל מקרה לא יפסח עלינו.

עוד כתבות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת