גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה שעשיתי לראשונה ב-2015

גם בלי להיות טכנולוג גדול, אי-אפשר לברוח מהמציאות שדופקת על הדלת

אני לא טכנולוג גדול, אבל אני רוצה להאמין שרוב האנשים אינם כאלה. אומרים על הישראלים שהם אלופי החדירה הטכנולוגית, שאנחנו מטמיעים בשקיקה - לפני כל אומה אחרת כמעט - כל פיתוח וגאדג'ט שהושק. ברחבי העולם משבחים את מיומנויות הדיגיטל העבריות ומאמינים שהיסטוריה ארוכת-יומין של ארעיות הפכה אותנו גמישים וסתגלנים לחידושי הזמן.

אבל האמת היא שבסופו של דבר, כולנו די שמרנים. יש כמובן את פורצי הדרך, אשר לרוב הם גם בעלי האפשרות הכלכלית שפותחת להם גישה ויכולת, יש את המנסים להדביק את צעדיהם מחשש להישכח מאחור, ויש את כל היתר.

הרוב המכריע עדיין מעריך את ההווה שלו. הוא נאחז בו, אולי מטבעו, אולי בפחד מודע. עיקר הציבור ממתין שהמהפכות הטכנולוגיות שיירשמו בדברי ימי עידננו יחלחלו אליו בחריצים הצרים של שגרת יומו המתישה. שיהיה איזה מבצע טוב, שיופיע קיצור דרך שיוריד נטל - ורק כך אנחנו משתנים.

אנחנו נוטים לחשוב שזה תהליך אישי, אבל רק בסוף מבינים שזה עניין של דור. בדרך-כלל, במיוחד אם אנחנו מתחת לגיל 30, לא נבחין בכניעה. ככל שמתרבים הרגעים בהם עוצרים ואומרים דברים כמו "לא להאמין שעד לפני כמה שנים עוד חיכינו יומיים לפיתוח תמונות", כך גם מתרגלים אליהם.

בשנה שנגמרה אמש, 2015, הרגשתי יותר מפעם אחת את הצייט גייסט. אולי הפכתי סנטימנטלי ועל כן ער יותר, ואולי פשוט הבנתי שמשבי הרוח האלה שטופחים על פני בחטף אינם אלא האל ניניו הגדול של תקופתנו.

הנה כמה דברים שעשיתי לראשונה ב-2015:

קראתי ספר דיגיטלי

עד השנה לא הסתדרתי עם הרעיון הזה. תמיד הצהרתי על עצמי כמי שחייב לחוש את הספר בידיו, להריח, לקפל את עמודיו, להניח אותו בשחץ על המדף הגדוש בסלון. ספר הוא ספר הוא ספר.

אבל כשעמיתה לעבודה סיפרה לי בכזו התרגשות על "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה, לא יכולתי להתאפק. לא רציתי להגיע לקניון ולתור בחנות ומשם הביתה. התחשק לי להתחיל לקרוא - כאן ועכשיו.

כבר בנסיעה מהעבודה הורדתי את האפליקציה "עברית", ובחניה הספר כבר היה על הטאבלט שלי בעלות מוזלת של 45.90 שקל. אותו הטאבלט שמשמש אותי לעבודה ולצפייה בסרטים, הכיל עכשיו גם ספר. כמעט חילול השם.

אבל התוכן ניצח את הפלטפורמה. הכתיבה הנהדרת והסוחפת אילצה אותי למצוא את מנח היד והתנוחה הנכונה לקריאה ארוכה מהמכשיר - בישיבה ובשכיבה - לימדה אותי את הדרך להעביר עמוד באצבעי והזכירה לי להטעין פן אצטער. ההתרחשויות בנאפולי של שנות ה-50 העבירו גם אותי במסירות אל העשור השני של המאה הזו.

התחלתי לסמס באימוג'י

בשיחה עם עיתון "הארץ" תיאר באחרונה דוקטורנט מאוניברסיטת חיפה כיצד מצליחים שימפנזים לספר סיפורים על טראומות אישיות וזיכרונות, באמצעות מסך מחשב ועליו 400 סמלים. נדמה שבעוד שקופי האדם צועדים אבולוציונית לעברנו, אנחנו מתקדמים לכיוונם ומעדיפים את השפה המאוירת והדלה על פני המילים.

בעבור מי שעוסק בכתיבה, מאמין בשפה ומייחס חשיבות מוגזמת לסימני פיסוק, ההימנעות משליחת אמוטיקונים, "ריגשונים" בעברית, מוסדה אצלי לעיקרון. אפילו לא סמיילי בסוף שיחה. זה נראה היה זול, ילדותי, לא הייתי בטוח שזה משקף את הרגש שבאמת עומד מאחורי המסר שרציתי להעביר.

אבל דווקא כשביקשתי מהאחיינית שלי בת ה-17 לסמס במקומי בזמן נהיגה, גיליתי שההכתבה שלי למסרון התמים עוטרה ב-3 פרצופים מחייכים עד דמע, באצבעות מורמות ובידיים שלוחות, בלבבות ועננים. וכן, גם בקקי קטן בסוף.

הפער בין הסנטימנט בדברים שנאמרים לבין התחושות המובעות באימוג'י הוא עצום עד מופרך. עד כדי כך, שבאמת צריך להבין שלא צריך להעמיס את הרגש על כל איתות מצויר. זה רק הדור שלנו שמייחס כזו חשיבות מעמיקה להבעה. אנחנו אלה שנוברים ומחפשים על ספות הפסיכולוג והמאמנים האישיים בכל ביטוי שלנו אמת. בעבור ילדינו זה לא כזה ביג דיל.

השימוש ב"ריגשונים" משחרר אותנו מנבירת היתר הזו וקצת מוציא אוויר מהחשיבות העצמית. למעשה, הוא לא מחסיר דבר, רק מעשיר: גיליתי שאין כמו סמיילי לחיזוק אמירה, להקליל רצינות, לסתום חורי מבוכה בתקשורת - ובעיקר לסיים שיחה שלא יודעים איך לשים לה קץ.

גם אם אני נדמה מטופש לבני שיחי, אני לא חוסך יותר באימוג'י. במיוחד אני מחבב את הקקי הקטן.

אין לי מושג מתי שודרה "כפולים"

"כפולים" של קשת היא אחת הסדרות שאהבתי במיוחד השנה, אבל אף פעם לא ידעתי באיזה יום היא שודרה. גם כך חילופי הימים התכופים בין קשת לרשת בלבלו אותי סופית, אבל השנה, יותר מאי-פעם, לוח השידורים שלי נקבע באמת על-ידי האילוצים שלי ולא רק על-ידי אלה של סמנכ"ל התוכן של הזכיינית.

כבר לעגו לי השבוע לאחר שציינתי בטור את נפלאות הכרומקאסט, אותו רכיב פלאי של גוגל שקיבלתי לפני חודשיים במתנה - חשיפה מרגשת עבורי שכונתה בסביבתי "הכי 2013". אבל אותו תוסף קטנטן, שחיבורו מאפשר לצפות בטלוויזיה בתכנים מתוך המכשיר הסלולרי, עשה יד אחת עם הממיר המקליט, והשניים מרדו באחת המוסכמות המובהקות של התרבות שלנו בעשורים האחרים - מדורת השבט.

במאקו הטמיעו טכנולוגית את החיבור לכרומקאסט, ולכן צפיתי בסדרת המתח המצליחה, ללא חום מגעו הישן והטוב של השלט, בין שליחת וואטסאפ לציוץ בטוויטר. וכך - למרות שמדי שבוע תיעדתי את הרייטינג הגבוה של התוכנית - מעולם לא הייתי באמת חלק ממנו.

ראיתי את כל הסדרות המדוברות - גם של חברת הטלוויזיה שאני לא מנוי לה

בסעיף זה אני מעדיף לא להרחיב, אנא עברו הלאה.

אמרו לי "צפו" ולא צפיתי

אם אצטרך להביט לאחור ולשחזר את ההישג הגדול ביותר שלי בשנה שחלפה, הוא שפיתחתי אדישות סלקטיבית. ערוצי הטלוויזיה ואתרי התוכן זעקו לעברי "צפו" - והצלחתי לעצור את עצמי ולא לצפות. לא בפיגועי דקירה, ולא בניסיונות דריסה, ולא בלינץ'.

בשלב מסוים זה כבר קרה ללא קושי, והאינסטינקט המיידי שגופי התוכן כל-כך דאגו לטפח בי, קהה מעצמו. בין "טיסת השוקולד" לסרטוני גל הטרור, למדתי שאפשר גם בלי. אני כבר יודע שזה לא עושה לי טוב ומבין שאני לא צריך לעולל את הצפייה הזו לעצמי.

זו תקופה של מאבק אלים על תשומת-הלב. רעידת אדמה. הכלים שנתפסו עד כה כיעילים ביותר להתמודדות במערכה הזו הם הצעקנות, הנפנוף, הפתיינות. "לא תאמינו", "כנסו", "דבר כזה עוד לא ראיתם". "בלעדי", "לפני כולם".

דווקא בתוך כל אלה צומח הכלי היעיל ביותר לעורר שינוי - הבחירה לא לעשות. להתעלם. לבחור בצרכים וברצונות האישיים - ולא לקיים את מצוותם של עורכים, מתכנתים ואנשי סחר. גם כך, מה שהעתיד יביא איתו, בכל מקרה לא יפסח עלינו.

עוד כתבות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

תקיפות של חייל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד