רכבת ישראל / צילום: איל יצהר
רכבת ישראל מאשימה את חברת שפיר הנדסה בהצגת תמונה שקרית של פרויקט הרכבת המהירה לירושלים ובניסיון לחלוב את הכיס הציבורי. בתשובה שהוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד עתירת שפיר מהשבוע שעבר, היא כותבת כי "תובענה זו אינה אלא ניסיון פסול להפעיל לחץ על המשיבה במסגרת סכסוך כספי רגיל בין מזמין לקבלן, וזאת במסווה של 'דאגה לציבור' לכאורה, תוך ניפוח אירוע נקודתי - שאף הוא אירע בשל ביצוע כושל של המבקשות - לכדי 'סכנה בטיחותית ממשית'".
הקו המהיר לירושלים הוא אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים שמקדמת בימים אלה רכבת ישראל. ההשקעה בו מוערכת ב-6.4 מיליארד שקל. זהו קו חדש שהמהירות בו תגיע ל-160 קמ"ש ותאפשר נסיעה של 28 דקות מתל-אביב לירושלים. סיום כלל עבודות התשתית ברכבת מתוכנן לשנת 2017, לקראת הפעלה מסחרית של הקו ברבעון הראשון של 2018.
שפיר, יחד עם פיצרוטי האיטלקית, זכתה במכרז לבניית אחד המקטעים בפרויקט (קטע ג'), מצפון למחלף שער הגיא ועל אזור מבשרת-ציון. העבודות בקטע זה כוללות צמד מנהרות מקבילות באורך 11.6 ק"מ (מנהרה 3), צמד מנהרות באורך 1.2 ק"מ (מנהרה 2) וצמד גשרים באורך 144 שיחברו בין המנהרות. עוד כוללות העבודות חיבור ל-46 מנהרות מקשרות. מנהרות אלה מיועדות למילוט בשעת חירום וכן לצורכי תחזוקה.
בשבוע שעבר עתרה שפיר לבית המשפט בטענה כי אחת מבין 46 המנהרות המקשרות קרסה, וכי נשקפת סכנה לקריסת מנהרות נוספות ולביטחון הציבור. שפיר טענה כי עוד מ-2011 היא מתריעה בפני הרכבת מפני תכנון לא נכון של המנהרות המקשרות.
בשפיר דורשים למנות בורר לסוגיה, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים במקרה של מחלוקת מקצועית.
"הייתה יכולה להתריע"
בכתב התשובה שהוגש היום לבית המשפט, מאשימה הרכבת את שפיר בדפוס חוזר שלה במיזמי תשתית - לזכות ואז לתבוע. "על-מנת לקדם את תביעותיהן הכספיות המופרכות, ובמסגרת התנהלות שהפכה לשיטה של ממש, לא בוחלות המבקשות בהטלת רפש באחד מפרויקטי הדגל התחבורתיים של מדינת ישראל".
ברכבת טוענים כי במשך 5 שנים (מהרגע שהוצגו תוכניות המנהרות ב-2006 ועד 2011) יכולה הייתה שפיר להתריע על תכנון לא נכון, אך החליטה שלא לעשות זאת.
"לא רק זו" טוענים ברכבת, "אלא ששפיר החלה בביצוע המנהרות המקשרות בהתאם לתכנון הקיים, ולא פעלה כפי שהיה מצופה מקבלן סביר הטוען, כביכול, כאילו קיימת סכנה בטיחותית ברורה ומיידית לקריסה".
ברכבת אף מאשימים את שפיר בהסתרה מכוונת של מידע. "לא ניתן לשלול את האפשרות כי המבקשות הבחינו עוד קודם לכן כי רצפת המנהרה מתחילה להיסדק, אך הסתירו זאת מן המבקשת, עד שהרצפה התבקעה, ולא ניתן היה עוד להסתיר זאת".
בנוגע לבקשתה של שפיר למנות בורר, נטען בכתב התשובה כי היא לא רלוונטית. בהסכם בין הצדדים נקבע כי ימונה מומחה שיכריע בסוגיות מקצועיות הקשורות לשלב הביצוע, וכי אותו מומחה אינו רשאי לשמש כבורר בסוגיות שנוגעות להארכת משך הביצוע ולמחלוקות כספיות.
לגופו של עניין, הרכבת טוענת כי "אין מדובר בקריסה של מנהרה, ואף לא קרוב לכך. מדובר במנהרה מקשרת אחת בלבד מתוך 46 מנהרות מקשרות רק במנהרה 3, שבה אירעה התבקעות של הרצפה. בוצע כבר תימוך זמני, וממילא אין כל חשש לקריסתה".
עוד מוסיפים ברכבת כי הסוגיה הבטיחותית והשמירה על ביטחון הציבור כביכול אינה נתונה לשפיר ופיצרוטי, "שדאגתן היחידה היא לנסות ולגבות סכומי-עתק על חשבון המשיבה והציבור (בכסות של דאגה לביטחון הציבור כביכול)".
מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר, החליט להגיב באופן אישי לעתירת שפיר. בשיחה שקיים אתמול (א') עם "גלובס", טען צפריר כי "מדובר בדפוס חוזר של שפיר ברבים מהפרויקטים של רכבת ישראל ובהרבה פרויקטים של מזמינים אחרים. אבל עד כאן".
צפריר הוסיף כי "הם חושבים שהם יכולים לחלוב את רכבת ישראל ואת הכיס הציבורי. אבל הם שוכחים שהם אלה שעובדים אצל הרכבת, ולא להפך".
צפריר הוסיף כי לא יחול שום שינו בתקציב הפרויקט ולוח הזמנים.
משפיר נמסר: "שפיר עתרה למינוי מומחה בלתי תלוי שיבחן את טענותיה בנוגע לכשל תכנוני מצד הרכבת במנהרות המקשרות, וזאת בהתאם להוראות ההסכם שבין הצדדים. אם הרכבת בטוחה כל-כך בטענתה כי אין כל כשל תכנוני, לא ברור מדוע היא נעמדת על רגליה האחוריות ואיננה מסכימה למינוי המומחה? מה יש לרכבת להסתיר? המחלוקת היא מקצועית ונוגעת לשאלה מקצועית, והניסיון להציגה ככספית נועדה להסיט את הדעת מהעיקר: האם יש כשל תכנוני או לא.
"שפיר פנתה לרכבת פעם אחר פעם והודיעה לה בזמן אמת ובכתב על עמדתה לפיה ישנו כשל תכנוני. שפיר מסרה לרכבת שורה ארוכה של חוות-דעת מקצועיות, של גורמים בעלי שם, לפיהן יש כשל תכנוני. גם מומחה מטעם הרכבת עצמו קבע כי יש כשל תכנוני. הרכבת בחרה להתעלם ולהמשיך עם התכנון הלקוי, ועתה היא מנסה להימנע מהבדיקה מצד מומחה בלתי תלוי".