הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
ונתחיל בקטע מ"דוח המשמעת" של נציבות שירות המדינה: "ניכר כי התהליך שבו התחלנו לפני מספר שנים, להעלאת המודעות לחשיבותו של תחום המשמעת וטוהר המידות בקרב עובדי המדינה, לרבות מנהלים ועובדים בדרג הבכיר, והמסר הברור והמרתיע בדבר החובה לשמור ולקיים את ערכי המשמעת וטוהר המידות, הוטמע היטב בקרב כלל עובדי המדינה, המפנימים את הנורמות הראויות ומכלכלים את צעדיהם בהתאם" ("גלובס", 7.1.16).
לפי דוח הנציבות, ב-2015 נרשמו 1,249 פניות בעניינים משמעותיים - עלייה של 4% לעומת 2014. משטרת ישראל והפרקליטות פתחו 339 תיקים נגד עובדי מדינה - עלייה של 3% לעומת 2014. העבירות השכיחות ביותר היו "התנהגות בלתי הולמת" (368 פעם), ו-136 "הטרדות מיניות ועבירות מין". הנציבות מציינת כי "למרות מאמציה לשים בראש סדר העדיפויות את ביעור ההטרדות המיניות", מדובר בעלייה של 5% לעומת 2014".
כלומר, מעשי אינוס, כפיית יחסי מין חלקיים, שליחת ידיים, צילום איברי מין נשיים במצלמה נסתרת, ליטוף ועוד, הפכו לבעיה קשה בשירות המדינה.
רובנו זוכרים שרבים מניצבי המשטרה פרשו או פוטרו בגלל קיום יחסי מין אסורים עם שוטרות שהיו תחת פיקודם. אפשר היה להקים מהניצבים ומהבכירים שפרשו/הודחו מהמשטרה בשל עבירות מין, חצי מטה ארצי ומפקדי מחוזות. החשדות בתחום המיני הם לא נחלת המשטרה בלבד, והם פשו גם בקרב בכירים במשרדי הממשלה.
כותב הדוח מזכיר גם מקרים של דיווחים כוזבים (83 מקרים), גניבה (30), מירמה והפרת אמונים (28), ניגוד עניינים (26), שוחד (20) ועוד. נראה כי סעיף השוחד עלול לנסוק בדוח שיסכם את 2016, בעקבות חקירות לה"ב-433 בחברות ממשלתיות בתחום התחבורה והבנייה שטרם הסתיימו.
גם סעיפי ניגוד העניינים, מירמה והפרת אמונים, עלולים לקבל נפח ענק לאור המסקנות העולות מהחקירות השונות, והגשת הצהרות תובע ומשפטים נגד בכירים בהווה ולשעבר בשירות המדינה. ועוד לא נגענו ברפואה הציבורית שהפכה בחלקה לפרטית, וגם בתחומה מתנהלים בירורים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בראשות נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין.
בשנת 2015, הושעו 80 עובדים על-ידי הנציב. על ההשעיות הוגשו רק 4 ערעורים לבית המשפט המחוזי. סביר שאשתקד החלו עשרות בירורים חמורים נוספים, שסיומם יחול השנה ב-2016. בחלק מהבירורים מדובר בחשדות לעבירות מין, שוחד, דיווחים כוזבים, העברת תקציבים ללא מכרז, העסקת מקורבים (נפוטיזם), שעליהם דווח בתקשורת בחודשים האחרונים.
השאלה המתבקשת - מהיכן שאב כותב הדוח את הרושם התמוה כי תהליך הטמעת טוהר המידות והמשמעת בקרב עובדי המדינה הוטמע היטב? למי שקרא את דוח הנציבות ומודע למצב בפועל, לא ברורה האופטימיות של הטמעת המשמעת.
ייתכן - כך זה לפחות נשמע - שהפרחת מליצות ריקות הפכה לפופולרית, עד שגם בנציבות החליטו לאמצן, לעתים בניגוד לנתונים ולמציאות.
■ הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א).