קרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת (United Methodist Church), אחד מהארגונים הפרוטסטנטיים הגדולים ביותר בארה"ב - יותר מ-7 מיליון חברים - הציבה את חמשת הבנקים הגדולים בישראל ברשימה שחורה של פסולי השקעות, כלומר חברות שהכנסייה אוסרת להשקיע בהן בגלל שיקולים הקשורים בהפרות זכויות האדם. כך הודיע הדירקטוריון של קרן הפנסיה. הון הקרן הוא 20.9 מיליארד דולר, על פי הדו"ח השנתי שלה.
נראה שזו הפעם הראשונה שקרן פנסיה של ארגון כנסייתי גדול נוקטת צעד משמעותי כזה נגד מוסדות פיננסים ישראליים. "ניו יורק טיימס" מציין, שעל פי קביעת הקרן, מסייעים הבנקים האלה במימון בניה בהתנחלויות.
מדובר בבנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון, בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות. הם נמנים עם 39 חברות מכמה מדינות, שקרן הפנסיה הכריזה עליהן כפסולות השקעות מפני שהן אינן עומדות בקריטריונים של מדיניות זכויות האדם שקבעה הכנסייה. בין החברות האלה נמצאות "שיכון ובינוי" וכ-12 חברות ישראליות אחרות, שלדברי הקרן "אינן עומדות בקריטריונים של הכנסייה".
פלסטינים ותומכיהם, בכנסייה ומחוצה לה, אמרו שהצעדים נגד הבנקים הישראליים הם צעד חשוב בקידום קמפיין BDS - ראשי תיבות באנגלית של חרמים, משיכת השקעות וסנקציות - שנועד להפעיל לחץ כלכלי על ישראל כדי לאלצה למתן את מדיניותה כלפי הפלסטינים. ה"טיימס" מציין, שהכללת חמשת הבנקים ברשימה השחורה של ארגון כנסייתי גדול צפויה לעורר את זעמה של ממשלת ישראל, שעושה מאמצים גדולים להדוף מאמצים של ארגונים כנסיתיים ואחרים להחרים גופים ישראליים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בעבר, שקמפיין BDS נועד להשמיד את ישראל.
קולט נייס, דוברת של קרן הפנסיה, אמרה שקווי מדיניות זכויות האדם של הכנסייה אושרו ע"י הדירקטוריון ב-2014 ושיישום המדיניות החל אשתקד. המסמך מחלק את העולם ל-14 אזורים ובהם גם המזה"ת.
סוזן הודר, דוברת של קבוצה תוך-כנסייתית הקרויה Kairos Response, שקידמה במרץ את הטלת החרם על החברות הישראליות בגין הבעיה הפלסטינית, אמר שהכללת הבנקים הישראליים ברשימה השחורה חשובה מפני שהיא מרחיבה את מגוון העסקים הישראלים שנחשבים פגיעים ליזמות BDS בגלל קשריהם לבנייה בהתנחלויות. "למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שבנקים ישראליים הוכללו ברשימה כזו", היא אמרה. לדבריה, עד עתה היו בנקים ישראליים מחוץ לתחום של יזמות חרם ומשיכת השקעות. חברים אחרים בקבוצה הכנסייתית הזו אמרו שיידחפו להכללת חברות ישראליות נוספות ברשימה השחורה של הכנסייה בעצרת הכללית שלה שתתקייים במאי.
יחד עם זאת, נושא משיכת ההשקעות נותר שנוי במחלוקת בקרב מתודיסטים. קבוצה תוך-כנסייתית אחרת, United Methodist for Constructive Peacemaking in Israel and Palestine, מתחה ביקורת נוקבת על הצעד נגד הבנקים הישראלים וטענה שהוא נובע מעמדה מוליכת שולל.
סוגיית הכיבוש הישראלי היא נושא טעון בקרב ארגונים כנסייתיים רבים בארה"ב. ארגון כנסייתי אחר, United Church of Christ, שבו כמיליון חברים החליט ביולי אשתקד לקרוא למשיכת השקעות מחברות שמפיקות רווחים מהכיבוש ולהטיל חרם על מוצרים של חברות ישראליות בשטחים. להחלטה זו אין משמעות כלכלית מידית, אך ממשלת ישראל גינתה אותה בחריפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
