גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחוץ לעמו

מערכת המשפט לוחצת להחזרת הפנסיה התקציבית, אבל הלחץ הציבורי צריך להיות בכיוון ההפוך דווקא

השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף
השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

"אדם התמנה לשופט בגיל 40, ולאורך 15 שנים תפקד כשופט טוב. לאחר 15 שנה חלה ירידה - לא משנה מדוע, כן? - בתפקוד שלו. מה אנחנו עושים במצב כזה? עכשיו, זה קל מאוד לבוא ולומר, 'טוב, אז אנחנו צריכים להיפטר מאותו שופט או מאותה שופטת. עכשיו, אני לא יודע כמה מכם מודעים למה שאירע בשנת 99' לגבי הפנסיה של השופטים. לי יש פנסיה תקציבית. אני בין השופטים הוותיקים שעדיין יש להם פנסיה תקציבית. לשופטים החדשים אין פנסיה תקציבית. עכשיו, תאר לעצמך שופט מתמנה, שופטת בגיל 40, אז הם רכשו איזה זכויות במהלך 10 עד 12 שנים שעסקו בפרקטיקה פרטית. מדובר... בגרושים, בוא נאמר כך, מבחינת צבירת זכויות. אחרי 15 שנה, יש לנו חישובים לגבי העניינים האלה, המצב הוא ביזיוני! ביזיוני!

"לפני כשנה, בזמן שאני פרשתי, פרשה שופטת מסוימת... אחרי שהייתה עשר שנים כשופטת. היא... בגדר פנסיה תקציבית. היא מקבלת 7,000 שקל ברוטו בחודש. האם אנחנו רוצים ששופט או שופטת בישראל ייצאו לפנסיה בגיל 55 או בגיל 60 עם פנסיה כזו, או אפילו עם 10,000 שקל או אפילו 15,000 שקל? זו פשוט בושה וחרפה! בטווח הארוך כולנו נשלם ביוקר על השינוי הזה שנעשה".

(אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, בכנס סגור שהתקיים בתל אביב. הדברים נחשפו בוואלה ע"י יהושע בריינר).

1. המערכת המשפטית, ובוודאי בית המשפט העליון, הם הנכס הכי יקר של הדמוקרטיה. המערכת המשפטית היא הרי התשתית הדמוקרטית של כל מדינה, תשתית ההגנה על זכויות אדם, על מיעוטים ועל חלשים. כולנו, ובמיוחד כל מי שחרד למעמדה של מערכת המשפט, כל מי שחפץ במערכת משפט בעלת עוצמה, עצמאית, בעלת יוקרה; כל מי שחושש מפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט, כל מי שמאמין במערכת הצדק הישראלית וכל מי שחושש מההתקפות הבוטות וגסות הרוח עליה, התקפות שחורגות מביקורת לגיטימית - צריך להרים גבה בעקבות דבריו של גרוניס שצוטטו בפתיח. אם נשיא בית המשפט העליון בדימוס חושב שפנסיה של 10,000 שקל או 15,000 שקל בגיל 55 היא "בושה וחרפה", "ביזיונית", אז לא מפליא שהולכת וגוברת התחושה בקרב אזרחים מן השורה שמערכת המשפט אינה חיה בתוך עמה.

2. גרוניס צודק בדבר אחד: המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת בשירות המדינה יצר מתח מובנה בין הוותיקים לצעירים. ההפרשים בין שתי הפנסיות אדירים, ועשויים להסתכם בצבירה של עד מיליוני שקלים לאורך "חיי" הפנסיה. אבל זה נכון לכל תחום עיסוק, למשל עובדי הוראה ועובדי משרדי ממשלה אחרים. המתח ופערי הפנסיה העצומים בין ותיקים לצעירים אינם נחלת השופטים בלבד. הם נחלת כל הסקטור הציבורי, לבד כמובן מאנשי הצבא, שזוכים בחלקם לפנסיית גישור, שבפועל היא פנסיה תקציבית לכל דבר.

3. צירפנו למאמר הזה את ממוצעי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט, במערכת החינוך ובמערכת הביטחון. עיניכם הרואות, השופטים והדיינים זוכים לממוצעים הגבוהים ביותר ולפנסיות הנדיבות ביותר (ממוצע של יותר מ-38 אלף שקל בחודש). במערכת ההוראה הממוצע עומד על כ-6,000 שקל בלבד ואילו בצבא, שהפנסיה שלו היא במוקד הדיון הציבורי (וחבל שכך), הממוצע נע סביב 12-14 אלף שקל. נכון, מספר מקבלי הפנסיה התקציבית בצבא ובמערכת ההוראה גבוה לאין ערוך ממספר מקבלי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט, ולכן היקפי התקצוב גבוהים הרבה יותר, אבל איך אמורים להגיב אותה מורה או אותו מורה שמקבלים פנסיה של 6,000 שקל בחודש לאמירה של גרוניס שפנסיה של 7,000 שקל או 10,000 או 15,000 שקל היא "ביזיון" ו"בושה וחרפה". האם תשתית החינוך אינה חשובה דיה כדי לזכות את עובדיה בפנסיות גבוהות יותר? ומה יגידו כל החוסכים בפנסיה צוברת בסקטור הפרטי, חלק הארי של הציבור בישראל, שרובו רק יכול לחלום על פנסיה של 7,000 שקל (בטח שלא אחרי עשר שנות עבודה) או 10-15 אלף שקל?

ניכר בגרוניס שהוא מדבר בסערת רגשות על הפנסיה המכווצת לכאורה של השופטים הצעירים. מה יגיד גרוניס לאנשים שיקבלו פנסיה נמוכה בהרבה אחרי שעבדו 30-40 שנה?

נשיא העליון גם מכנה "גרושים" את הזכויות שצבר שופט כשהוא מגיע מפרקטיקה פרטית. אז ככה: הרבה שופטים מגיעים מהפרקליטות, מהסנגוריה הציבורית או מהצבא והם צברו זכויות פנסיוניות די נאות, ממש לא "גרושים". גם על השופטים שמגיעים מהסקטור הפרטי אין צורך לרחם. גם הם צברו זכויות פנסיוניות של יותר מגרוש וחצי, ויש כאלו שצברו ממון רב בעקבות הצלחתם בפרקטיקה הפרטית. זאת ואף זאת, לשופטים שפורשים יש מגוון אפשרויות תעסוקה - בין אם כבוררים ובין אם כמרצים, יועצים או בעלי פרקטיקה פרטית. התמונה הכללית, אם כן, של הזכויות הפנסיוניות הנצברות לאורך כל חיי העבודה של השופט רחוקות מאותו תיאור של גרוניס, תיאור של "ביזיון" ו"בושה וחרפה".

4. צירפנו לטור זה גם את זכויות השופטים בפנסיה התקציבית - זכויות חריגות מאוד. למשל, שופט שכיהן עד 5 שנים יקבל 7% (!) בכל שנת צבירה ויגיע לפנסיה של 35% משכרו (!). מה ששופט בפנסיה תקציבית מקבל בחמש שנים (כיחס לשכרו הקובע) יש עובדים שלא מקבלים גם אחרי 30-40 שנות עבודה. בסך הכול, כפי שכתבנו בעבר, יש שופטים בפנסיה תקציבית (גיל הפרישה של שופטים הוא 70) שמקבלים 100% משכרם הקובע. אין לזה אח ורע בכל הסקטור הממשלתי.

יש היגיון מסוים בתנאים כאלו לשופטים. ועדת נסים, שהוקמה כדי לבדוק תנאי הפנסיה הנוכחיים של שופטים, קבעה ש"כדי להבטיח את חוסנה ותוקפה המוסרי של המערכת, המחוקק בישראל ייחד את אוכלוסיית השופטים וקבע להם תנאי שכר, תנאי שירות והסדרי פנסיה גבוהים ועדיפים על פני כל המגזר הציבורי כולו. הטעמים לייחודה של הכהונה ברורים ונכוחים. בראש וראשונה ניצב הצורך להבטיח את עצמאותו המוחלטת של השופט, את אי-תלותו הכלכלית והצורך להתמסר לתפקיד ללא פזילה לעבודות נוספות. עוד קבע חוק היסוד כי בענייני שפיטה אין מרות על השופט זולת מרותו של הדין. כל זה כדי שמערכת השפיטה תזכה באמון הציבור שהוא לא סם חיים".

דברים כדורבנות. השאלה היא רק שאלת המידתיות. האם תנאים כה חריגים וכה נדיבים ביחס לכל מערכת ממשלתית אחרת, ובוודאי ביחס לסקטור הפרטי, אינם עושים את ההיפך: לא רק שהם אינם מגבירים את האמון, הם יוצרים תחושת ניכור והרגשה שמדובר באנשים מורמים מעם.

5. לא לחינם הזכיר גרוניס את אנשי הצבא בהמשך שיחתו. המטרה שלו היא ברורה: להחזיר את הפנסיה התקציבית, גם אם היא נקראת "גישור", למערכת המשפט. כגיבוי, יש לו כאמור את ועדת נסים, שהגישה את המלצותיה לפני כשנה. בפועל, הוועדה המליצה להעניק שורת הטבות בפנסיה צוברת לשופטים, ואפשר להגדירן בהחלט "חריגות" הן ביחס לסקטור הממשלתי ובוודאי ביחס לסקטור הפרטי. למשל: הגדלת ההפרשות לתגמולים בפנסיה הצוברת על ידי העלאת הפרשות המעסיק לתגמולים ל-7.5%, העלאת הפרשות נושא הכהונה השיפוטית ל-7% והעלאת הפרשות המעסיק על חשבון הפיצויים מ-6% ל-8.33%.

דוגמה נוספת היא הפרשה לקופת גמל לרכיבים לא פנסיוניים. הוועדה המליצה להוסיף הפרשה בגין החזר הוצאות המשולמות לנושא כהונה שיפוטית בשיעור של 6% על ידי המעסיק ו-6% על ידי נושא המשרה השיפוטית.

הוועדה גם המליצה על מתן מענקי התמדה באופן הבא: שופט שלום, מחוזי ועליון שהתמנה לכהונתו לאחר תחילת התוכנית יופקד לחשבונו בקופת גמל לקצבה, לפי בחירתו, מענק התמדה בהפקדה חד-פעמית בגובה 6 משכורות לפי ממוצע המשכורות (ברוטו לחודש) של השופטים בשנה שקדמה למינויו (מדובר בהטבה של עד כמה מאות אלפי שקלים).

כמו כן, יקבל כל שופט במינוי ראשון לאחר תחילת תוכנית זו ערב פרישתו, מענק נוסף של 3 משכורות לפי שכרו האחרון אשר יופקד לחשבונו בקופת הגמל לקצבה. והדובדבן שבקצפת: לשופטים שהותרה פרישתם המוקדמת תשולם פנסיית גישור. שורה תחתונה: מערכת המשפט לוחצת להחזרת הפנסיה התקציבית בכל מאודה.

6. האם האווירה הציבורית תאפשר להעביר את ההמלצות הללו בחקיקה? אנחנו מסופקים מאוד. האווירה הציבורית צריכה להוביל תנועה הפוכה דווקא: עד כה נכשלו כל הניסיונות לפגוע במקבלי הפנסיה התקציבית, במיוחד בקצבאות בקצה העליון. האוצר מנסה כבר תקופה ארוכה להגדיל את ההפרשות של מקבלי הפנסיה התקציבית אבל מתקשה בכך, ושורת המתנגדים והלוביסטים והנהנים ארוכה מאוד. אבל יש עוד דרך, שאפשר לנסות: מיסוי יתר על קצבת יתר. כלומר, כל קצבה מרף מסוים וגבוה יחסית תחויב במס גבוה יותר. דווקא גרוניס, כנשיא בית המשפט העליון לשעבר, צריך לתמוך בכך. מערכת הצדק צריכה לתרום (גם) את שלה לתחושת הצדק החברתי.

מערכת המשפט / איור: גיל ג'יבליתנאי הפנסיה התקציביתתנאי הפנסיה התקציבית

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים