גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחוץ לעמו

מערכת המשפט לוחצת להחזרת הפנסיה התקציבית, אבל הלחץ הציבורי צריך להיות בכיוון ההפוך דווקא

השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף
השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

"אדם התמנה לשופט בגיל 40, ולאורך 15 שנים תפקד כשופט טוב. לאחר 15 שנה חלה ירידה - לא משנה מדוע, כן? - בתפקוד שלו. מה אנחנו עושים במצב כזה? עכשיו, זה קל מאוד לבוא ולומר, 'טוב, אז אנחנו צריכים להיפטר מאותו שופט או מאותה שופטת. עכשיו, אני לא יודע כמה מכם מודעים למה שאירע בשנת 99' לגבי הפנסיה של השופטים. לי יש פנסיה תקציבית. אני בין השופטים הוותיקים שעדיין יש להם פנסיה תקציבית. לשופטים החדשים אין פנסיה תקציבית. עכשיו, תאר לעצמך שופט מתמנה, שופטת בגיל 40, אז הם רכשו איזה זכויות במהלך 10 עד 12 שנים שעסקו בפרקטיקה פרטית. מדובר... בגרושים, בוא נאמר כך, מבחינת צבירת זכויות. אחרי 15 שנה, יש לנו חישובים לגבי העניינים האלה, המצב הוא ביזיוני! ביזיוני!

"לפני כשנה, בזמן שאני פרשתי, פרשה שופטת מסוימת... אחרי שהייתה עשר שנים כשופטת. היא... בגדר פנסיה תקציבית. היא מקבלת 7,000 שקל ברוטו בחודש. האם אנחנו רוצים ששופט או שופטת בישראל ייצאו לפנסיה בגיל 55 או בגיל 60 עם פנסיה כזו, או אפילו עם 10,000 שקל או אפילו 15,000 שקל? זו פשוט בושה וחרפה! בטווח הארוך כולנו נשלם ביוקר על השינוי הזה שנעשה".

(אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, בכנס סגור שהתקיים בתל אביב. הדברים נחשפו בוואלה ע"י יהושע בריינר).

1. המערכת המשפטית, ובוודאי בית המשפט העליון, הם הנכס הכי יקר של הדמוקרטיה. המערכת המשפטית היא הרי התשתית הדמוקרטית של כל מדינה, תשתית ההגנה על זכויות אדם, על מיעוטים ועל חלשים. כולנו, ובמיוחד כל מי שחרד למעמדה של מערכת המשפט, כל מי שחפץ במערכת משפט בעלת עוצמה, עצמאית, בעלת יוקרה; כל מי שחושש מפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט, כל מי שמאמין במערכת הצדק הישראלית וכל מי שחושש מההתקפות הבוטות וגסות הרוח עליה, התקפות שחורגות מביקורת לגיטימית - צריך להרים גבה בעקבות דבריו של גרוניס שצוטטו בפתיח. אם נשיא בית המשפט העליון בדימוס חושב שפנסיה של 10,000 שקל או 15,000 שקל בגיל 55 היא "בושה וחרפה", "ביזיונית", אז לא מפליא שהולכת וגוברת התחושה בקרב אזרחים מן השורה שמערכת המשפט אינה חיה בתוך עמה.

2. גרוניס צודק בדבר אחד: המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת בשירות המדינה יצר מתח מובנה בין הוותיקים לצעירים. ההפרשים בין שתי הפנסיות אדירים, ועשויים להסתכם בצבירה של עד מיליוני שקלים לאורך "חיי" הפנסיה. אבל זה נכון לכל תחום עיסוק, למשל עובדי הוראה ועובדי משרדי ממשלה אחרים. המתח ופערי הפנסיה העצומים בין ותיקים לצעירים אינם נחלת השופטים בלבד. הם נחלת כל הסקטור הציבורי, לבד כמובן מאנשי הצבא, שזוכים בחלקם לפנסיית גישור, שבפועל היא פנסיה תקציבית לכל דבר.

3. צירפנו למאמר הזה את ממוצעי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט, במערכת החינוך ובמערכת הביטחון. עיניכם הרואות, השופטים והדיינים זוכים לממוצעים הגבוהים ביותר ולפנסיות הנדיבות ביותר (ממוצע של יותר מ-38 אלף שקל בחודש). במערכת ההוראה הממוצע עומד על כ-6,000 שקל בלבד ואילו בצבא, שהפנסיה שלו היא במוקד הדיון הציבורי (וחבל שכך), הממוצע נע סביב 12-14 אלף שקל. נכון, מספר מקבלי הפנסיה התקציבית בצבא ובמערכת ההוראה גבוה לאין ערוך ממספר מקבלי הפנסיה התקציבית במערכת המשפט, ולכן היקפי התקצוב גבוהים הרבה יותר, אבל איך אמורים להגיב אותה מורה או אותו מורה שמקבלים פנסיה של 6,000 שקל בחודש לאמירה של גרוניס שפנסיה של 7,000 שקל או 10,000 או 15,000 שקל היא "ביזיון" ו"בושה וחרפה". האם תשתית החינוך אינה חשובה דיה כדי לזכות את עובדיה בפנסיות גבוהות יותר? ומה יגידו כל החוסכים בפנסיה צוברת בסקטור הפרטי, חלק הארי של הציבור בישראל, שרובו רק יכול לחלום על פנסיה של 7,000 שקל (בטח שלא אחרי עשר שנות עבודה) או 10-15 אלף שקל?

ניכר בגרוניס שהוא מדבר בסערת רגשות על הפנסיה המכווצת לכאורה של השופטים הצעירים. מה יגיד גרוניס לאנשים שיקבלו פנסיה נמוכה בהרבה אחרי שעבדו 30-40 שנה?

נשיא העליון גם מכנה "גרושים" את הזכויות שצבר שופט כשהוא מגיע מפרקטיקה פרטית. אז ככה: הרבה שופטים מגיעים מהפרקליטות, מהסנגוריה הציבורית או מהצבא והם צברו זכויות פנסיוניות די נאות, ממש לא "גרושים". גם על השופטים שמגיעים מהסקטור הפרטי אין צורך לרחם. גם הם צברו זכויות פנסיוניות של יותר מגרוש וחצי, ויש כאלו שצברו ממון רב בעקבות הצלחתם בפרקטיקה הפרטית. זאת ואף זאת, לשופטים שפורשים יש מגוון אפשרויות תעסוקה - בין אם כבוררים ובין אם כמרצים, יועצים או בעלי פרקטיקה פרטית. התמונה הכללית, אם כן, של הזכויות הפנסיוניות הנצברות לאורך כל חיי העבודה של השופט רחוקות מאותו תיאור של גרוניס, תיאור של "ביזיון" ו"בושה וחרפה".

4. צירפנו לטור זה גם את זכויות השופטים בפנסיה התקציבית - זכויות חריגות מאוד. למשל, שופט שכיהן עד 5 שנים יקבל 7% (!) בכל שנת צבירה ויגיע לפנסיה של 35% משכרו (!). מה ששופט בפנסיה תקציבית מקבל בחמש שנים (כיחס לשכרו הקובע) יש עובדים שלא מקבלים גם אחרי 30-40 שנות עבודה. בסך הכול, כפי שכתבנו בעבר, יש שופטים בפנסיה תקציבית (גיל הפרישה של שופטים הוא 70) שמקבלים 100% משכרם הקובע. אין לזה אח ורע בכל הסקטור הממשלתי.

יש היגיון מסוים בתנאים כאלו לשופטים. ועדת נסים, שהוקמה כדי לבדוק תנאי הפנסיה הנוכחיים של שופטים, קבעה ש"כדי להבטיח את חוסנה ותוקפה המוסרי של המערכת, המחוקק בישראל ייחד את אוכלוסיית השופטים וקבע להם תנאי שכר, תנאי שירות והסדרי פנסיה גבוהים ועדיפים על פני כל המגזר הציבורי כולו. הטעמים לייחודה של הכהונה ברורים ונכוחים. בראש וראשונה ניצב הצורך להבטיח את עצמאותו המוחלטת של השופט, את אי-תלותו הכלכלית והצורך להתמסר לתפקיד ללא פזילה לעבודות נוספות. עוד קבע חוק היסוד כי בענייני שפיטה אין מרות על השופט זולת מרותו של הדין. כל זה כדי שמערכת השפיטה תזכה באמון הציבור שהוא לא סם חיים".

דברים כדורבנות. השאלה היא רק שאלת המידתיות. האם תנאים כה חריגים וכה נדיבים ביחס לכל מערכת ממשלתית אחרת, ובוודאי ביחס לסקטור הפרטי, אינם עושים את ההיפך: לא רק שהם אינם מגבירים את האמון, הם יוצרים תחושת ניכור והרגשה שמדובר באנשים מורמים מעם.

5. לא לחינם הזכיר גרוניס את אנשי הצבא בהמשך שיחתו. המטרה שלו היא ברורה: להחזיר את הפנסיה התקציבית, גם אם היא נקראת "גישור", למערכת המשפט. כגיבוי, יש לו כאמור את ועדת נסים, שהגישה את המלצותיה לפני כשנה. בפועל, הוועדה המליצה להעניק שורת הטבות בפנסיה צוברת לשופטים, ואפשר להגדירן בהחלט "חריגות" הן ביחס לסקטור הממשלתי ובוודאי ביחס לסקטור הפרטי. למשל: הגדלת ההפרשות לתגמולים בפנסיה הצוברת על ידי העלאת הפרשות המעסיק לתגמולים ל-7.5%, העלאת הפרשות נושא הכהונה השיפוטית ל-7% והעלאת הפרשות המעסיק על חשבון הפיצויים מ-6% ל-8.33%.

דוגמה נוספת היא הפרשה לקופת גמל לרכיבים לא פנסיוניים. הוועדה המליצה להוסיף הפרשה בגין החזר הוצאות המשולמות לנושא כהונה שיפוטית בשיעור של 6% על ידי המעסיק ו-6% על ידי נושא המשרה השיפוטית.

הוועדה גם המליצה על מתן מענקי התמדה באופן הבא: שופט שלום, מחוזי ועליון שהתמנה לכהונתו לאחר תחילת התוכנית יופקד לחשבונו בקופת גמל לקצבה, לפי בחירתו, מענק התמדה בהפקדה חד-פעמית בגובה 6 משכורות לפי ממוצע המשכורות (ברוטו לחודש) של השופטים בשנה שקדמה למינויו (מדובר בהטבה של עד כמה מאות אלפי שקלים).

כמו כן, יקבל כל שופט במינוי ראשון לאחר תחילת תוכנית זו ערב פרישתו, מענק נוסף של 3 משכורות לפי שכרו האחרון אשר יופקד לחשבונו בקופת הגמל לקצבה. והדובדבן שבקצפת: לשופטים שהותרה פרישתם המוקדמת תשולם פנסיית גישור. שורה תחתונה: מערכת המשפט לוחצת להחזרת הפנסיה התקציבית בכל מאודה.

6. האם האווירה הציבורית תאפשר להעביר את ההמלצות הללו בחקיקה? אנחנו מסופקים מאוד. האווירה הציבורית צריכה להוביל תנועה הפוכה דווקא: עד כה נכשלו כל הניסיונות לפגוע במקבלי הפנסיה התקציבית, במיוחד בקצבאות בקצה העליון. האוצר מנסה כבר תקופה ארוכה להגדיל את ההפרשות של מקבלי הפנסיה התקציבית אבל מתקשה בכך, ושורת המתנגדים והלוביסטים והנהנים ארוכה מאוד. אבל יש עוד דרך, שאפשר לנסות: מיסוי יתר על קצבת יתר. כלומר, כל קצבה מרף מסוים וגבוה יחסית תחויב במס גבוה יותר. דווקא גרוניס, כנשיא בית המשפט העליון לשעבר, צריך לתמוך בכך. מערכת הצדק צריכה לתרום (גם) את שלה לתחושת הצדק החברתי.

מערכת המשפט / איור: גיל ג'יבליתנאי הפנסיה התקציביתתנאי הפנסיה התקציבית

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"