יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
מעל 3 שנים אחרי שהדיח את יו"ר המכון לרפואה משפטית, פרופ' יהודה היס, שר הבריאות יעקב ליצמן מתכוון להוביל רפורמה משמעותית בתחום הרפואה המשפטית, לרבות האפשרות להקים מכון נוסף שיתחרה במכון הקיים.
ליצמן הודיע היום (ב') כי הוא מינה ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, כדי שתמליץ בתוך 90 יום על מכלול הצעדים הנדרשים לקידום ושיפור הרפואה המשפטית בישראל. בין היתר הוועדה נדרשת לבחון את "התשתית המשפטית והכפיפות המקצועית במסגרתה, לרבות המנגנונים להבטחת אי תלותו של המכון". מאחורי המשפט הזה מסתתרת הכוונה של ליצמן לבחון האם נכון שתחום הרפואה המשפטית יישאר בידי משרד הבריאות, או שמא עדיפים מודל אחרים: אחריות מלאה של משרד המשפטים; אחריות משותפת של משרדי המשפטים והבריאות; או הקמת רשות עצמאית ובלתי תלויה לחלוטין. בוועדה חברים מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד עדי פלמור; ראש אגף החקירות במשטרה, תנ"צ אורי מכלוף; מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר ומומחה למשפט פלילי, עו"ד גיא רוטקופף; חבר מועצת הרבנות הראשית ומומחה לזיהוי חללים, הרב יעקב רוז'ה; ראש החוג לפתולוגיה באוניברסיטת ת"א, פרופ' איריס ברשק; ומנהלת המכון הגנטי בביה"ח שערי צדק, פרופ' אפרת לוי להד.
אחת המטרות של הוועדה, כאמור, היא לבחון מודל במסגרתו יוקם לפחות מכון נוסף לרפואה משפטית, זאת כדי לנטרל את הבלעדיות שקיימת היום למכון באבו=כביר. לדעת גורמים במערכת הבריאות, אין מניעה לאפשר לבית חולים נוסף להציע שירותים פתולוגיים וחוות דעת מקצועיות לגורמים המשפטיים במדינה, וכי אין צורך בהקמת תשתיות מיוחדות לצורך העניין. כדי לעמוד במשימה שכזו יש צורך בעיקר בתקנים עבור מומחים לרפואה משפטית, ויותר חשוב: להכשיר מומחים חדשים לאור המחסור בתחום.
למעשה, מספר הרופאים הפעילים בתחום הרפואה המשפטית בישראל עומד על 10 בלבד, כאשר שניים מהם מתמחים צעירים. מדובר על רופא אחד למיליון נפשות - יחס נמוך מאוד בקנה-מידה בינלאומי. הוועדה אמורה לעסוק בדיוק בנושא הזה, כאשר המטרה השלישית והמוצהרת בכתב המינוי עליו חתם ליצמן היא "קידום התחום המקצועי של הרפואה המשפטית בישראל". המשמעות היא שהוועדה תצטרך לבחון דרכים לתמרץ רופאים צעירים להתמחות ברפואה משפטית - למשל באמצעות תוספות שכר ומענקים, כפי שהוסכם בשנת 2011 עבור שורה של מקצועות רפואיים במחסור כמו הרדמה, טיפול נמרץ ילדים ועוד.
היסטוריה של בעיות
הפעם האחרונה שליצמן התערב בנעשה במכון לרפואה משפטית הייתה באוקטובר 2012, אז הודיע על הדחת יו"ר המכון, פרופ' יהודה היס, ששימש בתפקידו 24 שנים ברצף. במקביל, העביר ליצמן את האחריות על המכון מידי בית החולים אסף הרופא לידי אגף מנהל הרפואה במשרד הבריאות. ההדחה של היס נעשתה לאחר שבכירים במכון התלוננו על מעשיו, וחשפו בין היתר כי במכון נמצאים כ=8,200 חלקי רקמות ואברים שנותרו בצנצנות מעל עשר שנים אחרי הניתוחים שלאחר המוות, וזאת מבלי ליידע על כך את משפחות הנפטרים. למעשה, פרשה דומה נחשפה כבר בשנת 2001 והיס אף הודה בעניין במסגרת הסדר טיעון בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, אולם הוא "ננזף" בלבד והמשיך לכהן כיו"ר המכון. למרבה האירוניה, גם ההדחה של היס על ידי ליצמן לא מונעת ממנו לקבל גם היום תשלומים חודשיים מהמדינה (מעבר לפנסיה), זאת במסגרת הסכם שנחתם עימו מול משרד המשפטים במסגרתו הוא מספק חוות דעת מקצועיות במקרים שונים. ההסדר הזה נעשה בניגוד לעמדתו של מי שכיהן אז כמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אולם אנשי משרד המשפטים הסבירו כי יש בכך משום "פיצוי סביר" על כך שהיס הודח על ידי ליצמן באופן מתוקשר ובוטה, שלא על פי הכללים. באופן תמוה, היס מועסק במקביל על ידי גורמים פרטיים ומגיש חוות-דעת מקצועיות נגד הממצאים של המכון לרפואה משפטית.