גם את המשבר הזה נעבור

שנת 2016 נפתחה בירידות שערים מאסיביות בשוקי המניות בעולם, בשיעורים שנעים, נכון ל-15.1.16, ב-8%-20%. פתיחת שנה כל-כך שלילית לא הייתה כבר עשרות שנים. לרוב, נהוג לחוות פתיחת שנה חיובית, ומכאן נגזר המושג "אפקט ינואר", אלא שהשנה קיבלנו את "דפקט ינואר", ובגדול. ההפסדים למשקיעים נאמדים ב-15 טריליון דולר.

בנסיבות אלה, רבים שואלים - האם קרה משהו בכלכלה העולמית, משהו מספיק רע להפיל את שוקי המניות בתלילות כזו? והתשובה היא לא! לא קרה משהו רע בשתי הכלכלות המובילות בעולם, ארה"ב ואירופה. וגם הנתונים שסין פרסמה בשבוע שעבר (אם ניתן לסמוך עליהם) היו טובים מהצפוי.

אז מה קורה בעולם - מדוע השווקים צונחים? מה הם יודעים שאנחנו לא? הפרשנות המקובלת היא, שהשווקים צונחים משום שהם מודאגים משתי התפתחויות: מהצניחה במחירי הנפט, וממצב הבורסה והמשק הסיניים.

השלכות הצניחה במחירי הנפט אינן חד-משמעיות. מצד אחד, הצניחה פוגעת במדינות יצואניות נפט כמו רוסיה, ברזיל, ערב-הסעודית, עיראק, ובקרוב גם באיראן שתתחיל למכור נפט לעולם. הירידה פוגעת גם בחברות אנרגיה ובסובבים אותן; וגם במשקיעים במניות חברות האנרגיה ו/או באג"ח של חברות אנרגיה ממונפות, ששולחות גלי-הדף גם לאיגרות-חוב אחרות.

אבל במקום שיש מפסידים יש גם מרוויחים. מרוויחות מדינות יבואניות נפט, כמו באירופה, יפן, סין, וישראל. מרוויחות תעשיות שתשומות הארגיה שלהן גבוהות, ומרוויחה הצמיחה העולמית, לא מיד, אלא לאורך זמן, שכן הוזלת הדלק מותירה יותר כסף בידי הצרכנים.

אמנם היה יותר טוב לו ירידת 70% במחיר הנפט (מכ-$100 לחבית לכ-$30) בשנה ורבע האחרונות הייתה נפרסת לאורך שלוש-ארבע שנים, אבל גם כך במאזן הכולל, צניחת מחירי הנפט היא חיובית.

היו תקופות שבהן הנפט התייקר בחדות, והמניות צנחו, כי הנפט היקר פגע בכלכלה העולמית. אך היום פרשנים קושרים את צניחת שוקי המניות לצניחת מחירי הנפט, כי הם רואים בה (וכן בירידת מחירי סחורות אחרות) סימן למיתון מתקרב.

האומנם מיתון?

יש היום עודפי היצע של נפט שמורידים מחירים. חלק מזה נובע מהחלטה פוליטית-כלכלית של ערב-הסעודית, ממנהיגות אופ"ק, לפגוע באיראן השנואה, ובחברות אמריקאיות המפיקות נפט מפצלי-שמן, שסעודיה תשמח להוציאן מהשוק. מול הגידול בהיצע עומדת ירידה מסוימת בביקוש לנפט שנובעת ממציאת חלופות אנרגיה זולות יותר, וטוב שכך.

ולגבי סין - החרדה השנייה של המשקיעים היא ממה שקורה בבורסה הסינית ובמשק הסיני. החרדה מהבורסה הסינית מיותרת. זו בורסה שמתנהגת לפי כללים משלה. היא נחתה בזמן קצר, יולי-ספטמבר 2015, ב-45% משיאה (אחרי שנסקה ביותר מ-100% שנה קודם לכן), ומאז ועד סוף 2015, היא תיקנה למעלה והניבה בסיכום השנה תשואה חיובית! עכשיו היא צנחה שוב בכ-20%. זוהי בורסה בנוסח קזינו, שחבל להתייחס אליה, אלמלא העובדה שבאווירת הפאניקה הנוכחית היא מדביקה ומעצימה את הפחד של המשקיעים במערב, ללא היגיון.

מנגד, החרדה ממה שמתרחש בכלכלה הסינית, להבדיל מהבורסה, היא נושא יותר רציני שדורש התייחסות מפורטת. סין עוברת תהליך של מעבר מכלכלה מבוססת תעשייה, יצוא והשקעות, לכלכלה מבוססת צריכה ושירותים. זהו מעבר נכון וטוב, אבל הוא לוקח שנים, ויש לו מחיר של האטה, שהמשטר הסיני מוכן לשלם במודע. ובינתיים, כל נתון שלילי מרעיד את השווקים, במיוחד פיחות היואן. החשש הוא, שסין תיקלע למשבר קשה. כי יש לה צבר של בעיות: חוסר שקיפות, מינוף, בועת אשראי ובועת נדל"ן. זוהי דאגה במקומה, שכן סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אבל גם כאן נציין, שהסיכון לנחיתה קשה אמנם קיים, אך הוא נמוך לעומת הסיכון של נחיתה רכה, כי למשטר הסיני, הריכוזי מאוד, יש יכולת שליטה במצב, וגם 3.5 טריליון דולר בקופה, ואם המשטר יטפל בהאטה בחוכמה הוא ימזער סיכונים.

ובינתיים, בנתונים הכלכליים שפורסמו בסין לאחרונה לא היה מידע שלילי מהותי, עד כמה שניתן לסמוך עליהם, כך שקשה להסביר מדוע דווקא עכשיו עלה מפלס החרדה של המשקיעים. ובקרוב יתפרסמו נתוני יתרותה במט"ח (שירדו עקב ניסיון ייצוב היואן), ולכל נתון שיתפרש לא טוב, יש פוטנציאל לייצר "רעש" בשווקים.

מה תהיה השפעת ההאטה הקיימת, והצפויה, בכלכלת סין על העולם? כל עוד מדובר בהאטה מכוונת ונשלטת, אף שזו הכלכלה השנייה בגודלה, ההשפעות לא יהיו דרמטיות. עובדה, שההאטה בסין, בת שלוש שנים, לא פגעה ממש בכלכלה העולמית. לא בארה"ב ולא באירופה. יותר מזה: היא גם לא גרמה להאטה כלכלית במדינות שלהן קשרי מסחר הדוקים איתה, כמו אוסטרליה, יפן, קוריאה-הדרומית.

ארה"ב מייצאת לסין כ-10% מהיצוא הכולל שלה. ההכנסות של 500 החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב (S&P-500) מפעילותן בסין הן חד-ספרתיות, ופעילותן בסין תורמת כ-1% בלבד לרווחיותן. חברות אמריקאיות רבות מספקות מוצרים ושירותים רק לארה"ב, ואינן קשורות או מושפעות מסין. לאירופה יש קשרי מסחר הדוקים יותר עם סין, אבל גם היא לא תלויה בסין. כך שהמשך ההאטה בסין ישפיע מעט.

בשווקים יהיו קשובים לכל נתון שיתפרסם - ואם המצב בסין ייצא משליטה, תוך התערערות יציבות הבנקים, מצב שהמשטר בסין לא חווה, אז כולנו נהיה בסרט אחר. אבל נראה שזה לא צפוי ב-2016.

אז מדוע המשקיעים בעולם אחוזי חרדה? ובכן, רוב המשקיעים פועלים מתוך אמוציות, מהבטן ולא מהראש. יש תקופות שבהן כל נתון פושר מתפרש כחיובי, וישנם זמנים, שבהם כל נתון חיובי מתפרש כשלילי. ישנם זמנים שהמשקיעים פועלים מתוך פאניקה, ויש מתוך אופוריה. ישנו חוסר איזון בהתנהגות שלהם. יום אחד, הם שוקלים למכור את החזקותיהם ו"לצאת" מהבורסה, וביום הבא שוקלים "להיכנס" אליה. יום אחד הם מתעלמים מהסיכונים, ובבוא הם יתמחרו את הסיכונים בהחמרה. זה יוצר טלטלות כשהבורסה נעה בחדות.

כיום, משקיעים חשים שהעולם כאוטי, שסדרי עולם ברורים ויציבים מתערערים בהרבה מקומות בעולם, והטרור מתקרב אליהם. בנסיבות כאלה, הם נוטים לצייר את העולם בשחור. והפרשנים תופסים "טרמפ" על הראייה הזו, ומתחרים מי ינבא ירידות חדות יותר השנה, ויזכה ל"תהילת עולם".

פאניקה מייצרת פאניקה. זה מה שמניע כרגע את המשקיעים. למזלנו, התקפי חרדה חולפים עד להתקף הבא. הירידות האחרונות בשוקי המניות בארה"ב הורידו את מכפיל הרווח לרמתו הממוצעת זה שנים, ובאירופה - לפחות מכך. השוק הישראלי התנהג בדרך יותר דפנסיבית, ויש לו פוטנציאל ניכר. עם זאת, שנת 2016 לא תהיה קלה למשקיעים. התנודתיות החדה לא תחלוף מאליה. הדרך תהיה מלאת מהמורות, "Bumpy Road", אך החדשות הטובות הן שמצבים כאלה מייצרים הזדמנויות, ומי שיידע לפעול בתבונה יוכל ליהנות מכך.

גם את המשבר הזה כנראה נעבור, ומאחר שלרובנו אין יכולת לתזמן את השווקים, הדבר הנכון לרוב המשקיעים הוא פשוט לא לשנות דבר מהותי בחלק המנייתי בתיק ההשקעות, ואף לנצל את המשך הירידות, אם יהיו, להגדלת רכיב המניות כהשקעה לטווח ארוך.

הכותב הוא מבעלי מיטב דש