קח את הכסף וברח

בעקבות פרשות קרן קלע ויוטרייד: "כשמבטיחים לכם רווח מהיר, השיבו ב'לא' מהיר"

אביב טלמור / צילום: יריב כץ
אביב טלמור / צילום: יריב כץ

בשבועות האחרונים נחשפנו לשטף של הונאות כלכליות חמורות, אשר גרמו לנזקים לציבור המשקיעים בשווקים הפיננסיים. בין היתר מדובר בחשדות הכבדים מצד רשות ניירות ערך כי פעולותיו של איש העסקים אמיר ברמלי, באמצעות החברות בשליטתו (קרן קלע ורוביקון), היו למעשה סוג של "הונאת פונזי" - גיוס כספי משקיעים תוך הבטחה לתשואה גבוהה, כאשר הכספים, "החזרי ההשקעה" ו"התשואות", משולמים מכספם של משקיעים חדשים.

מקרה נוסף שכיכב בכותרות העיתונות הכלכלית, הוא זה הנוגע לבית ההשקעות יוטרייד, שפעילותו הוקפאה על-ידי רשות ניירות ערך, בגין חשד שפעל ב"שיטת פירמידה", הונה מאות משקיעים, ובעל השליטה בה, אביב טלמור, נמלט מהארץ מפני אימת הדין. ונזכיר גם את פרשיות חיליק טפירו וקרן אור; את עמי סגל ובית ההשקעות שבו שלט, אלפא פלטינום; את ערן מזרחי (שכונה "מיידוף הישראלי") - והרשימה עוד ארוכה.

הבשורות הטובות הן שנראה כי גורמי האכיפה פועלים לאחרונה בנחישות גוברת והולכת, לאיתור הונאות בשווקים הפיננסיים ולעצירתן. בנוסף, בתי המשפט חוזרים ומבהירים בפסיקות מהשנים האחרונות, שהימים שבהם נטו להקל עם מבצעי עבירות כלכליות (שנהוג לכנותן עבירות "צווארון לבן"), בשל תדמיתן "הנקייה" יותר, עברו-חלפו מן העולם.

כך, לדוגמה, קבע בית המשפט העליון לאחרונה, במסגרת פרשת פלד-גבעוני בפסק דין, שבו נוסף לכך שאומצה פסיקה חדשנית ואמיצה של בית המשפט הכלכלי (השופט חאלד כבוב), נמצא שיש להחמיר בעונשם של העבריינים, כך שיהלום את עוצמת הנזק שגרמו: "לעיתים החורבן שעבירות כלכליות עלולות להמיט על נפגעיהן הוא גדול לאין ערוך מאשר עבירות רכוש 'רגילות'. נזקיהן עלולים להשתרע לאורך זמן ולסחוף גם את קרוביהם ומשפחתם של הנפגעים אל עברי פי פחת. הן עלולות להביא לסחרור ולפגיעות נוספות ברכוש, בגוף, בכבוד ובחירות... תגובתו של בית המשפט לעבירות אלה צריכה להיות אפוא הולמת לפגיעתן הרעה".

אולם עונשים כבדים למבצעי עבירות כלכליות, אשר חשיבותם הרבה בצדם, אין בכוחם לתקן ולמלא את השוקת השבורה מולה ניצבים מי שנפגעו מעבירות אלה. רוב מוחלט של מקרים אלה מותיר את המשקיעים בלא אפשרות להיפרע ממי שהונו אותם וגזלו את כספם - שכן אלה אינם סולבנטיים.

בשל מצב השווקים בשנים האחרונות, שבהן השקעות חסרות סיכון מניבות ריבית אפסית ואף שלילית, רבים וטובים נגררים להתפתות אחר שרלטנים המבטיחים להם נוסחת-פלא שיכולה לנצח את המערכת הפיננסית, להכות את השוק ולהשיא להם תשואה חיובית גבוהה ונטולת סיכונים. שיטות מסחר כמו "רובוטים", מסחר אלגוריתמי, מאמני מסחר, אופציות אקזוטיות, סטרקצ'רים ועוד - הכול נשמע מבטיח, ולו בגלל שעבורנו, ההדיוטות, זה נראה כאילו עצם היכולת ללהג בטון מלא ביטחון על מושגים מורכבים, משמעו שהדובר-יועץ השקעות יודע משהו שאנחנו לא. אך האמת הפשוטה היא שמי שיודע איך להרוויח כסף ממכשירים אלה (וישנם כאלה), לעולם לא יחלוק את יכולותיו איתנו, "עמך ישראל".

במציאות הכלכלית של ימינו, שלא נראים כרגע באופק סימנים לשינוי מהותי בה, במקום לנסות להרוויח, חשוב מאוד להימנע מהפסדים. אין השקעות מהירות המניבות רווח רב ללא סיכון בצידן, ומוטב לוותר על תשואות גבוהות מאשר לסכן כספים שנצברו בעמל רב על פני שנים, ולהניחם על קרן הצבי.

ובמילותיו של גורו ההשקעות וורן באפט: "כשמבטיחים לכם רווח מהיר, השיבו ב'לא' מהיר!"

■ הכותב, עורך דין, מתמחה בדיני ניירות ערך ובנקאות.