חוות-הדעת הסודית שבגללה ייאלץ בג"ץ לאשר מתווה הגז

חוות-הדעת הייתה סודית כל-כך, עד שליכט ביקש להעביר אותה לשופטים בעל-פה ■ הוא רק לא סיפר שהמדינה היא זו שאפשרה את הנזק הפוטנציאלי מלכתחילה

אבי ליכט / צילום: אוריה תדמור
אבי ליכט / צילום: אוריה תדמור

הנאום שנשא בשבוע שעבר שר האנרגיה יובל שטייניץ בבג"ץ, בדבר החשיבות המדינית-ביטחונית של אישור מתווה הגז, לא ישכנע את השופטים לאשר את המתווה. הופעתו הקרבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות שבוודאי תהיה מרשימה, לא תספיק אף היא. מה שדווקא כן עשוי לשכנע אותם היא חוות-הדעת הסודית שביקש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, להעביר לשופטים.

 

מדובר בחוות-דעת של משרד עורכי דין בינלאומי, שמפרטת את סיכוייה של ישראל לזכות בבוררות בינלאומית מול נובל אם לא יאושר מתווה הגז. חוות-הדעת הייתה סודית כל-כך (יותר מזו של משרד הביטחון, צה"ל והמטה לביטחון לאומי), עד שליכט ביקש להעביר אותה לשופטים בעל-פה.

הוא רק לא סיפר לשופטים, ש"פדיחה" של משרד האנרגיה היא שאפשרה לכל זה לקרות.

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בנובמבר 2015 הזהיר ליכט כי אם לא יאושר מתווה הגז, תוכל אחת החברות בשרשור של נובל, שרשומה בקפריסין, לתבוע את ישראל בבוררות בינלאומית, לפי אמנה דו-צדדית להגנה על משקיעים שקיימת בין שתי המדינות ונחתמה ב-2003.

ואכן, מעיון ברשם החברות הקפריסאי עולה כי חברת נובל אנרג'י אינטרנשיונל, שהייתה רשומה באיי קיימן בתור החברה-האם של נובל בישראל (נובל אנרג'י מדיטרניאן), הוחלפה בחברה בעלת שם זהה הרשומה בקפריסין.

שתי החברות נרשמו באותה כתובת - אחת בתור חברה זרה, והשנייה כחברה מקומית. בשלב מסוים נמחק הרישום של החברה הזרה, והחברה החדשה נרשמה בתאריך 7.5.2012. העברת הבעלות על נובל מדיטרניאן לחברה הקפריסאית נעשתה כנראה לקראת סוף 2012.

כך יצא שלמרות שהזכויות ברישיונות הנפט של נובל רשומות על שמה של נובל אנרג'י מדיטרניאן הרשומה באיי קיימן, עשויה נובל לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל באמצעות החברה הקפריסאית.

נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י העולמית, דיוויד סטובר, כבר איים למעשה כי החברה תתבע את ישראל בבוררות בינלאומית אם מתווה הגז לא יאושר. "נובל מוכנה היטב לביצוע הפעולות הנחוצות לה כדי להגן על נכסיה", טען.

"לא ביקשה ולא קיבלה אישור"

איום התביעה על ישראל העלה את השאלות המתבקשות - כיצד אפשרה ישראל לנובל לעשות זאת, והאם לא הזדקקה נובל לאישור על-מנת להעביר את הבעלות על מאגרי הגז של ישראל?

באוקטובר 2010, כשנתיים לפני שהחליטה נובל לפתוח את החברה החדשה בקפריסין, יצאו הבהרות לסעיף 76 לחוק הנפט. אלה נועדו למנוע מצב שבו זכויות נפט עוברות לידיה של חברה עוינת.

על-פי ההבהרות, "שינוי בשליטה בתאגיד המחזיק בזכויות האמורות, בין במישרין ובין בעקיפין, או מתן טובת הנאה ביחס לשליטה, טעונים אישור הממונה לאחר התייעצות עם המועצה כאמור. טובת הנאה בהקשר זה היא כל טובת הנאה כלכלית הצומחת מן הזכות, לרבות בדרך של אחזקות במישרין או בעקיפין, תמלוגים, מידע, שיעבודים וכו'". כלומר, נובל הזדקקה לאישור משרד האנרגיה על-מנת לבצע את העברת הבעלות.

האם התקבל אישור כזה?

"גלובס" הפנה את השאלה למשרד האנרגיה, ובתשובה מסר המשרד כי "לא התקבלה, ועל כן גם לא אושרה, כל בקשה להעברת זכויות".

עם זאת, החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (2013) קובע כי יש לערוך רשימה של הגופים הריכוזיים במשק. מעיון ברשימת הגורמים הריכוזיים עולה כי כל הפירמידה של אחזקות נובל מופיעות ברשימה, כולל החברה החדשה בקפריסין.

כלומר, בין אם העניק המשרד לנובל אישור פורמלי להעברת הבעלות ובין אם לאו - בשלב מסוים המשרד ידע על החברה החדשה, ולא עשה דבר.