לא אחת נשמעת טענה מקדמית מטעם נישום המערער בפני בית המשפט על שומת המס שהוצאה לו, כי פקיד השומה או מנהל מיסוי מקרקעין אינם רשאים לטעון טענות חדשות, במסגרת הערעור, שלא נטענו במסגרת הליכי השומה ובמסגרת נימוקי השומה. טענה זו עולה גם בהקשר לבקשת פקיד השומה או המנהל להתבסס על ראיות חדשות, כאשר אלו לא עמדו בפניהם בעת הוצאת השומה. בבסיס טענה זו עומדת הגישה לפיה, נימוקי השומה אמורים לתחום את גדר המחלוקת בין הצדדים והעלאת טענות חדשות או הגשת ראיות חדשות במסגרת ההליך השיפוטי הינה הרחבת חזית אסורה.
כשהגיע העניין ,לאחרונה, לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין ע"מ 26719-09-12 משעל קבע כב' השופט ד"ר בורנשטיין כי, הגם שכתב הערעור וכתב התשובה אמורים לתחום את גדר המחלוקת בין הצדדים, יש מקום להחיל גישה מרחיבה ולהתיר לפקיד השומה/המנהל להעלות טענות שלא הוזכרו במפורש בנימוקי השומה, שכן לנישום יתרון ראייתי ברור בהכירו את העובדות הרלוונטיות. עוד נקבע כי דין זהה יחול גם לעניין הוספת ראיות חדשות.
גישה מרחיבה זו תואמת את העיקרון בדבר גביית מס אמת ובלבד שלא ייפגעו הזכויות הדיוניות של מי מהצדדים במשפט ולא יהיה ניצול לרעה של ההליך השיפוטי.
נקבע כי, כאשר מדובר בראיה שכבר מצויה בידיעתו של אחד הצדדים, ואין לומר כי יש בחשיפתה משום הפתעה עבורו, וכאשר ניתנת לאותו צד הזדמנות נאותה לחקור ולהיחקר בנוגע לאותה ראיה ואף להביא ראיה להפריכה, ובפרט כאשר ראיה זו מתייחסת לליבת המחלוקת שבין הצדדים, יש להתיר את הגשתה של הראיה כחלק מחומר הראיות במשפט, אף אם לא הובאה בשלב עריכת שומה.
במקרה הנדון, דובר במסמכים שמקורם במערער עצמו, שנמצאים בידיעתו, או שהם בגדר מידע פומבי גלוי, וחלקם הוגשו על ידי המערער בהליך השומה ושהייתה למערער הזדמנות נאותה לחקור את עדי המשיב אודותם. אשר על כן לא נראה כי יש בקבלתם כראיות בערעור משום קיפוח זכויותיו הדיוניות של המערער או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי.
כב' השופט סייג את דבריו בנוגע לתרשומת אחת שלהערכתו יש בהגשתה משום הרחבת חזית אסורה. מדובר בתרשומת שניסתה לבסס טענה שהמערער היה חלק ממנגנון הניהול והיזמות של קבוצת רכישה וזאת מבלי שטענה זו נטענה בצו ובהודעה המפרשת מטעם פקיד השומה. לאור העובדה שתרשומת זו נערכה לאחר הוצאת השומה ולא ברור אם יש בה תיעוד דברים שנאמרו או הסקת מסקנות, נקבע כי היא לא תהיה חלק מחומר הראיות בערעור.