תיירות חופשה אילוסטרציה / צילום: Shutterstock
החל מתחילת 2017 מינימום ימי החופשה במשק עלה ל-12 יום. במדינות ה- OECD, אגב, מספר המינימום של ימי חופשה הוא 15-20 ימים.
ימי החופש האלו הם, כאמור, בבחינת המינימום. יש לא מעט עובדים שמקבלים ויקבלו יותר. זוהי הטבה משמעותית מאוד לעובדים. חשוב להדגיש: בימי החופשה העובדים מקבלים שכר מלא.
למחשבון ימי חופשה
ימי החופשה ניתנים לעובד פר שנה קלנדרית, כשהם תלויים בשני גורמים עיקריים:
1. משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעביד) במהלך השנה: האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים, או שרק בחלק מהשנה בגלל פיטורים, התפטרות או תחילת עבודה באמצע השנה.
סעיף זה בודק את מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה.
2. ותק העובד: חוק החופשה השנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שמתחיל באחד בינואר בכל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.
בחישוב ימי החופשה לא נכללים ימים בהם העובד נעדר בגלל שירות מילואים, ימי חג, ימי שביתה או השבתה, שבתון ביום הבחירות לכנסת, חופשת לידה, ימי הודעה מוקדמת על פיטורים או ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. גם ימי הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות לא ייחשבו כימי חופש, אלא אם לעובד צבורים יותר מ-14 ימי חופש. כמובן שגם ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה לא ייחשבו כימי חופשה.
חופשה - מי קובע מתי: המעסיק או העובד?
המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו. העובד יכול לבקש לנצל ימי חופשה מתי שמתאים לו והמעסיק חייב להתחשב בבקשותיו, או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. כמו כן, העובד רשאי לקחת יום אחד מהחופשה מתי שיבחר ויום אחד נוסף מתוך רשימת ימי חופשה לבחירה כמו חגים יהודיים, מוסלמים, נוצרים, יום האישה הבינלאומי, יום השואה, יום הזיכרון ועוד.
מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה, צריך להודיע לו על כך מראש. מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה ארוכה מ-7 ימים חייב להודיע לו לפחות שבועיים מראש. אם לא הודיע לו, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד. זה נכון גם במקרה של חופשות מרוכזות או חופשות כפויות, שנעשו מאוד פופולריות בשנים האחרונות.
צבירת ימי חופש
במקרים מסוימים, עובדים מעדיפים לצבור את ימי החופשה שלהם ולהעביר אותם משנה לשנה, ולצאת לחופשה מרוכזת או לפדות אותם בכסף. חשוב לדעת שהסדר כזה לא קבוע בחוק. על פי החוק, ניתן לצבור עד שבעה ימי חופשה לשנה הבאה, אך לא מעבר לכך. כל צבירה נוספת עלולה להימחק, אלא אם המעסיק מסכים להסדר כזה, אך הוא אינו מחויב להסכים.
פדיון ימי חופשה אפשרי לאחר סיום יחסי העבודה. כלומר, בעת סיום עבודה, אמור העובד שעזב לקבל כסף עבור ימי החופשה שחייבים לו. עם זאת, צריך להיות ערים לחוק הקובע כי תקופת ההתיישנות של ימי החופשה היא שלוש שנים, כאשר בית הדין הארצי קבע כי מרוץ ההתיישנות בנוגע לתביעות הנוגעות לפדיון ימי חופשה מתחיל לרוץ עם סיום יחסי עובד מעביד.
לכן, אם אתם חושבים שמגיע לכם חופשה שנתית שלא שולמה כחוק, מומלץ שלא להמתין עם התביעה שכן היא מתיישנת לאחר שלוש שנים בלבד מפקיעת יחסי העבודה - ולא לאחר שבע שנים כתביעות אזרחיות אחרות.
מחלה במהלך החופשה
אם עובד שיצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, לפי החוק החופשה נפסקת מרגע המחלה או הפגיעה, כלומר לא ינכו את הימים בהם היה חולה ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין ההיעדרות מהעבודה בימים אלה.
חופשה ללא תשלום (חל"ת)
עובד המעוניין או נזקק לצאת לחופשה (טיול ארוך, מצב בריאותי או כל סיבה אחרת) ולא צבר ימי חופשה או שמספר הימים לא מספיק לו, יכול להפסיק את עבודתו לתקופה מוגבלת המוגדרת כחל"ת, בהסכמת המעסיק. בתקופה זו העובד לא מקבל שכר, אבל נשמרים יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק (כמו איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).
ישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חל"ת. האפשרות הזו לא מעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים כמו בחוק עבודת נשים, המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.
חשוב להבדיל בין חל"ת בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנחשבת להרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד זכאי בגינה להתפטר בדין מפוטר.
בתקופת החל"ת לא יצברו, בדרך כלל, זכויות התלויות בוותק כמו דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית. גם הפרשת כספים לפנסיה או לקרן השתלמות נפסקת, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי.
ימי חופשה מעל 14 יום לכל שנת עבודה לא יחושבו כוותק במקום העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. החל"ת אינו מנתק את רצף העבודה לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.
המעסיק חייב לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה. אפשר לנכות את הסכום משכר או תשלומים עתידים של העובד. לאחר חודשיים תחול חובת התשלומים ישירות על העובד, אלא אם כן מדובר בעובדת נשואה שבעלה מבוטח.
העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שהיו כאשר עזב, אך לא בהכרח לאותה משרה בדיוק. המעסיק יכול לבצע שינויים לגבי תפקיד העובד בזמן החופשה.
כמה דמי הבראה מגיעים לי?
בנוסף לימי חופשה מגיעים לעובדים דמי הבראה (שמשולמים לרוב בחודשי הקיץ). הסכום שמגיע לעובד עבור כל יום הבראה שונה בין המגזר הפרטי לציבורי אם אתם במגזר הפרטי הסכום שתקבלו עבור כל יום הבראה הוא 378 שקל אבל אם אתם עובדי מדינה או רשויות מקומיות, אתם זכאים ל- 427 שקל לכל יום הבראה.
מספר הימים והסכום עבור כל יום נקבע בהסכם קיבוצי, והוא מינימאלי כלומר אי אפשר לשלם לכם פחות מהנקבע בהסכם, אבל אפשר בהחלט לשלם לכם יותר - למחשבון ימי הבראה.
מדריכים נוספים:
■ ימי מחלה - האם מגיע לכם תשלום? וכמה?
■ ביטוח לאומי - מהן הזכויות שלכם?
■ שכר מינימום - מה מגיע לכם?
* המדריך נכתב בשיתוף מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.