מי צריך מקצב חרטה מאולצת?

מבחינתי ראוי שמשה קצב יישב בכלא עד תום התקופה שנגזרה עליו. בגלל הכיעור וחוסר האנושיות של מעשיו, התנהגותו לאחר שנתפס, הכפשת המתלוננות, ואולי בעיקר בגלל בזיון מוסד נשיא המדינה. מספיק באלה כדי לדחות כל ניסיון או בקשה לשחרור מוקדם. בכל מקרה, זו טעות ועיוות לתלות את עניין השחרור המוקדם בשאלת החרטה. אנחנו לא זקוקים לחרטה הניתנת מטעמים לא כנים.

המשמעות של "מתחרט אני"

נניח שקצב יודיע "מתחרט אני". זה אומר שהוא באמת מתחרט? בנסיבות שנוצרו, הרי די ברור שאם יבטא מילים אלה, זה יהיה רק כדי לקצר את תקופת מאסרו. זה בוודאי לא מבטא חרטה של ממש. זה לא ימחק את הכתם שהוא הטיל על הנשיאות. למעשה, זה לא ייתן כלום. אמירה של אדם המבקש לצאת מהכלא באמצעות מילים שהוא אינו ממש מתכוון להן.

זה נכון, כמובן, לא רק לגבי קצב - אלא לגבי כל האסירים המבקשים להשתחרר בטרם זמן באמצעות מילות הקסם. לדעתי, זהו תנאי שצריך לבטלו, בגלל שהוא מעודד את האדם שכבר עשה עבירות, לעתים חמורות, לעשות עוד עבירה של שקר. כלומר, לומר משהו כדי להשיג משהו, ולא משום שהוא מאמין או מתכוון לכך.

חרטה ללא כוונה?

צריך להחליט מה בעצם אנחנו רוצים בנושא החרטה. האם אנחנו מבקשים בכך להביא את המורשע להרגיש חרטה אמיתית? כי את זה בלתי אפשרי לקבוע. האם אנחנו מסתפקים בתור תחליף לקבל הבעת חרטה ללא כוונה בצדה? או שמא - וזו נשמעת הסיבה האמיתית - הדרישה להבעת חרטה נועדה לנקות את מצפונם של המשחררים? שכן היא נותנת להם את האפשרות להיתלות במנטרה של החרטה, כדי להצדיק שחרור מוקדם של פושעים מורשעים, ביניהם גם מסוכנים?

מי צריך שחרור מוקדם?

מוסד השחרור המוקדם בכללותו בעייתי, שכן הוא בא לתפוש את מקומו של בית המשפט בעניין העונש. בית המשפט הוא זה ששמע עדויות לרוב על העבירה ועל העבריין, והחליט מה שהחליט. למה צריך לאפשר לגוף אחר, לא ממש משפטי, לשנות את החלטת בית המשפט? מדוע מעניקים את האפשרות לשחק עם קביעת העונש של בית המשפט?

מבחן עובדתי אובייקטיבי

ואם בכל זאת מבקשים לקיים את השיטה הנוכחית, אז צריך לוותר על הדרישה לחרטה. אפשר להסתפק בקריטריון של התנהגות הנאשם בעת מאסרו, ועל סמך זה לקבוע אם יקוצר העונש או לא. זהו לפחות מבחן עובדתי אובייקטיבי, ולא מבחן שלמעשה אינו בוחן דבר.