עורכי דין / צלם: יוסי זמיר
השבוע יצעדו מאות בוגרי לימודי משפטים למשרדי עריכת הדין לצורך ראיונות לקבלה להתמחות. אותם צעירים וצעירות עברו כולם לימודים קשים על-מנת להגיע לראיונות הללו. הם עשו זאת מתוך אמונה שיוכלו להיות גאוות המשפחות והקהילות שלהם. הם האמינו שיוכלו לעמוד לשירות האזרחים הפשוטים, התאגידים ולשרת את מערכת הצדק של מדינת ישראל.
משרדי עורכי דין רבים השרישו תבנית עבודה של "אפליה מתקנת", הקובעת כי המשרד יעניק משרת התמחות לערבי ישראלי. אך הכוונה הטובה מנציחה אפליה, כי ברגע שנבחר בן מיעוטים אחד - קורות-החיים של שאר בני המגזר מושלכים לפח האשפה, כי כבר עשינו את "האפליה המתקנת" שנדרשנו לעשות. זהו המקרה הטוב. בשאר המקרים קורות-החיים של בני החברה הערבית מושלכים ישירות לפח, זאת למרות שמדובר בצעירים מוכשרים לא פחות, שרעבים להצלחה.
אני פונה לכל בעלי משרדי עורכי הדין והשותפים שמקיימים את הראיונות הללו החל מהשבוע: יש בידכם את האפשרות לפרק עוד אבן מחומת האפליה. זאת בחירה שצריכה להיות קלה: לקבל למקומות העבודה שיצרתם עובדים מסורים, נאמנים ומוכשרים, שיעשו מעל ומעבר על-מנת להצליח.
קבלה של אותם צעירים וצעירות בני החברה הערבית, שיתפתחו בעתיד להיות מנהיגים, אנשי ציבור, מובילי דעת קהל - אלה שיוכלו לתת את ההשראה שתחבר את ישראל - זה האינטרס המשותף של כולנו. יש כאן הזדמנות להפוך אותם לשותפים, לשייכים. הם אלה שיוכלו לספר על ההזדמנות שקיבלו ושפתחה להם דלת לחיים טובים יותר, או לכל הפחות שוויוניים.
אל תנהגו רק לפי מדיניות "האפליה המתקנת", אותה אפליה מתקנת העובדת על-פי העקרונות של מלהקת לתוכנית ראליטי ולא לפי עקרונות השוויון. אני קורא לכם ולכן לא רק לקבל "ערבי ישראלי" אחד על-מנת "לעשות וי" ולמרק את המצפון. אני קורא לכם לקבל לשורותיכם שורה של עורכי דין לעתיד, את אלה המוכשרים, בעלי חדוות העשייה, על-מנת לבנות את החברה שכולנו רוצים לראות. חברה שוויונית, כזו שהובטחה לנו במגילת העצמאות, ללא הבדל דת גזע ומין.
בחודשים האחרונים הכרתי את המצטיינים שבהם באופן אישי. אני משוכנע ביכולתם להגיע לרמות הגבוהות ביותר - לא פחות מחבריהם לספסל הלימודים, המצטיינים היהודים. במדינה בה יותר מ 20% מאזרחיה הם ערבים ישראלים, אנחנו חייבים לשאוף לכך שאחוז עורכי הדין המשתלבים במשרדי עורכי הדין הגדולים, יגדל הרבה מעבר לאחוז הזעום שהוא היום.
תהליך אמיתי לעבר חברה מאוחדת עובר דרך התעלמות מהפילטרים שהחברה שלנו מלמדת אותנו להסתכל דרכם. יצירה של חברה סבלנית ומגובשת עובר דרך שוויון הזדמנויות אמיתי, שמסתכל מבעד לדת, למין, למבטא או לשמות.
"מקהלה של ציניקנים אמרה לנו שלא נצליח במסע, נאמר לנו לעצור לבדיקת מציאות, הזהירו אותנו לא לטעת תקוות-שווא. אבל אם יש משהו בסיפור הבלתי אפשרי של המדינה הזאת, הוא שאין שום דבר לא נכון באמונה ובתקווה". כך סיים את נאומו, בשנת 2008, הסנאטור הצעיר ברק אובמה, שעומד לסיים את כהונתו ההיסטורית כנשיא ארה"ב. ואם הם יכולים, אז גם אנחנו YES WE CAN להפוך את מדינת ישראל לשוויונית יותר, להגונה יותר, למאוחדת יותר. זה מתחיל בצעד קטן שאתם יכולים להחליט עליו כבר מחר ולקבל לשורותיכם עורכי דין צעירים ומבטיחים, בני החברה הערבית.
■ הכותב הוא מנכ"ל עמותת "קו משווה" לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאים ערבים.