הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
השתוללות השכר בחברות הציבוריות הנסחרות בת"א נמשכת. אם מישהו חשב שתיקון 20 ("חוק שכר הבכירים"), שהעביר את הכוח בכל הנוגע לאישור השכר בחברות הציבוריות לידי בעלי המניות, יגרום להפחתה ניכרת בשכרם של המנהלים הבכירים, מתברר כי התקווה הזאת נכזבה. יתרה מכך, בעוד ששכר המנכ"לים נותר פחות או יותר ללא שינוי, שכר המנהלים בדרג השני (משנה למנכ"ל וסמנכ"ל) רשם עלייה ניכרת ב-2015.
מניתוח שביצעה עבור "גלובס" חברת הייעוץ BDO זיו האפט, שבחנה את שכרם של 350 נושאי משרה בכירים בכ-70 חברות ציבוריות הנכללות במדד ת"א 100, עולה כי גם בעידן חוק שכר הבכירים, הקשר בין ביצועי החברות לתגמול המנהלים נותר חלש. עלות השכר הממוצעת לבכיר בשנת 2015 עמדה על כ-3.6 מיליון שקל, ונותרה כמעט ללא שינוי.
יחד עם זאת, ניכר כי חוק שכר הבכירים - שאמור היה להשפיע בהדרגה לאורך השנים על השכר, מכיוון שהוא נוגע רק לאישור חוזים חדשים ולא לחוזי העסקה שנחתמו לפניו - הידק במידה מסוימת את הקשר בין ביצועים לבין מענקים, בייחוד בתפקידי סמנכ"ל, משום שמשקל הרכיב המשתנה (מענק ורכיב הוני) בחבילת התגמול הממוצעת עלה לכ-47% לעומת 39% בשנת 2014, וזאת על חשבון ירידה בפרופורציית הרכיב הקבוע.
הבונוסים לבכירים עלו פי 3 ב-2015
השכר הקבוע, יש לציין, מנותק מביצועי החברה, וניתן בהתבסס על ניסיונו המקצועי, כישוריו, מומחיותו והשכלתו של המנהל, ועל כן ההחלטה בדבר גובה הרכיב הקבוע במקרים רבים נשענת על מחירי שוק ועל סבירותו ביחס למתחרים (בנצ'מרק). על כן, כל שינוי ברכיב זה מהווה סממן לשינוי רוחבי, תודעתי.
כאמור, עלות שכר הסמנכ"לים בחברות הגדולות הנסחרות בבורסת ת"א עלה ב-2015 בשיעור ניכר. מדובר בזינוק של 51%, שנובע ככל הנראה מתיקון 20 שחייב לקבוע נוסחאות תגמול מבוססות ביצועים מראש, וייתכן שבחלק ניכר מהחברות הוצבו יעדים שאינם מאתגרים במיוחד, שחייבו את החברה לשלם מענקים בגין השגתם. זאת, בניגוד לעידן שלפני תיקון 20 בו הוענקו בונוסים לסמנ"כלים לא על פי הסכם ונוסחאות קבועות מראש, אלא לפי שיקול דעת המנכ"ל.
הבונוסים לסמנכ"לים עלו פי 3 ב-2015 בהשוואה ל-2014: מסכום כולל של 333 מיליון שקל לכ-1.1 מיליארד שקל. הרכיב ההוני עלה כמעט פי 4. בהקשר זה נציין כי לאחרונה אושרו תקנות המאפשרות תגמול סמנכ"לים לפי שיקול דעת.
שכר המנכ"ל בחברות הגדולות נותר כמעט ללא שינוי ועומד בממוצע על 6 מיליון שקל. ההסבר לכך קשור לעובדה שישנם לא מעט מנכ"לים שכירים שחוק שכר הבכירים עדיין לא השפיע עליהם, לאור העובדה שהם עדיין מכהנים תחת הסכמי העסקה שנחתמו טרום כניסתו של התיקון. שכר היו"רים ירד בעיקר לאור תיקון 16 לחוק החברות (אישור עסקאות עם בעל עניין), שנכנס לתוקף עוד לפני תיקון 20 והביא להפחתה משמעותית של שכר המנהלים בעלי השליטה המכהנים בתפקידי יו"ר דירקטוריון.
ואיך נראה שכר הבכירים בחברות הציבוריות לעומת נתוני השכר במשק הישראלי? עלות השכר הממוצעת לבכיר בשנת 2015, כ-3.6 מיליון שקל כאמור, הייתה גבוהה פי 54 מעלות שכר המינימום. מדובר בירידה קטנה לעומת 2014, אז היה שכר המנהלים גבוה פי 58 משכר המינימום, כשעיקר הצמצום בפער נובע מהעלייה בשכר המינימום.
הפער הגדול ביותר בין שכר המינימום לשכר המנהלים נמצא בענף התעשייה, פי 81, כששר הבכירים בסקטור הזה גם גבוה פי 57 מעלות השכר החציונית במשק.
בהקשר זה ראוי להזכיר כי השבוע אושר באופן סופי בכנסת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, שעל פיו השכר הגבוה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית לקבל - כהוצאות שכר מוכרת לצרכי מס עבור החברה - תעמוד על לא יותר מפי 44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, או פי 35 מעלות השכר של אותו עובד, לרבות עובדי קבלן.
ירידה חדה בשכר הבכירים בביטוח
ואם כבר מדברים על הסקטור הפיננסי, זה המקום להזכיר כי ענף הביטוח בולט במיוחד בכך שנרשמה בו בשנה החולפת ירידה של קרוב ל-20% בעלות השכר הממוצעת לבכיר, לאחר הפחתה של כ-25% בעלות השכר הממוצעת לבכיר בשנת 2014. את המגמה הזו ניתן ליחס להשפעה הישירה של פיקוח אקטיבי והדוק של המפקחת על הביטוח במשרד האוצר. בסך הכל, בשלוש השנים האחרונות נרשמה צניחה של 38% בעלות השכר השנתית הממוצעת בענף הביטוח.
אחד הטיעונים שעולים בהקשר להתערבות המחוקק בשכרם של הבכירים הוא כי הגבלת השכר תפגע באיכות הניהול של החברות בישראל. על כך משיבה קרן קיבוביץ, שותפה במחלקת תגמול ב-Consulting Group BDO כי לפחות על פניו "ישראל היא 'כלכלת אי', והאלטרנטיבות של המנהלים הישראלים לנהל חברות בחו"ל כמעט ולא קיימות. לכן, ניתן להניח, כי אם ירידת השכר בישראל תהיה רוחבית, ההשפעה על איכות המנהלים תהיה קטנה". לדבריה, "בפני המנהלים בביצה הישראלית הקטנה לא עומדות אין ספור אפשרויות, בייחוד בענף הפיננסים הכולל מספר מצומצם ביותר של בנקים וחברות ביטוח".
לצד זאת, מוסיפה קיבוביץ כי "בשנים האחרונות ראינו תופעה הולכת וגוברת של כניסת מנהלים זרים לניהול חברות בישראל. זהו חלק מתהליך גלובליזציה והכרה של החברות הבינלאומיות שמרכזן בישראל שבמקרים מסוימים יש צורך במנהלים זרים בעלי התמחות בתחומים שאין בהם מספיק ניסיון ניהולי בישראל".
דוגמאות בולטות לחברות בישראל שבהן מכהנים או כיהנו מנהלים זרים כוללות את מנכ"ל טבע בשנים 2012-2013, ג'רמי לוין, מנכ"ל כיל המכהן, סטפן בורגוס (משנת 2012) ומנכ"ל יבמ ישראל, ריק קפלן (משנת 2012). גם בתחום הפיננסי שימשו מנכ"לים זרים, כדוגמת גאס פליקס שהיה מנכ"ל סיטיבנק ישראל.
"החשיבות של מנכ"לים זרים למשק היא מעבר לתרומה הישירה בפיתוח אסטרטגיה גלובלית בחברות, שכן במקרים רבים הם חושפים את החברות הישראליות לסטנדרטים של ניהול בינלאומי ובכך תורמים לחיזוק התרבות העסקית ומחזקים את היכולות הגלובליות של מנהלים ישראלים בדרגי ביניים".
"צעד אחד יותר מדי בכיוון הלא נכון"
ואיך מנתחים ב-BDO את הגברת החקיקה וההתערבות הממשלתית בשכר הבכירים שמגיעה שליאה ממש בימים אלה? "לקחנו צעד אחד יותר מדי בכיוון הלא נכון", אומרת על כך קיבוביץ. "עדיין לא יבשה הדיו על תיקון 20, ולא הספקנו לתהות על קנקנו, וכבר תקנות ההקלות הופכות את הקערה לגבי סמנכ"לים. לא הספקנו לעדכן את תוכניות התגמול, וכבר נכנס חוק חדש בענף הפיננסים לו תהיה השלכה רוחבית על כלל הענפים.
"בענף הביטוח ניכר כי שכר הבכירים ירד דרסטית גם ללא החוק החדש וכך עברנו בן לילה משכר גבוה יחסית בחברות הפיננסיות להכבדת הרגולציה שעלולה להביא לשוק נזק של ממש. הפחתת השכר ככל הנראה תביא להסטה של רכיבים משתנים לרכיבים קבועים, ובכך תפגע במוטיבציה להשגת ביצועי יתר. כך ייצא שהרגולציה תתמוך בבינוניות במקום לעודד חברות ולתמרץ אותן לביצועים יוצאי דופן, וזה בדיוק ההיפך ממטרתו המקורית של תיקון 20".
