רוקט וומן: גם בגיל 65 אין רקטה שלא עוברת תחת ידיה

את פניה ואת שמה המלא אין לחשוף; את הריאיון העיתונאי הראשון שמתקיים עמה אי-פעם מלווה קצין ביטחון מידע ותיק שמקשיב לכל מילה - הגבלה ביטחונית שחלה על קבוצה מצומצמת מאוד של בעלי תפקידים מתוך אלפי עובדי החברה הביטחונית שבשורותיה היא פועלת. "היא מטרה אטרקטיבית ואנחנו שומרים עליה", מבהיר אחד הגורמים שאמונים על המשימה.

גם אחרי מבט שני ושלישי לא הייתם מנחשים את תחום העיסוק של אנה, שם בדוי כמובן, כבר 30 שנה: אישה צנומה בת 65, אלגנטית, אספנית מכורה של אמנות ישראלית. גם במבט רביעי לא הייתם חושדים שהאישה הזאת מעבירה 15 שעות ביום בבחינת טילים ישראליים וסוגים שונים של חומרי נפץ, ובניתוח תקיפות, שיעורי פגיעה וחיסול מטרות.

כבר 25 שנה שהיא משמשת בתפקיד ראש תחום פיתוח של ראשי קרב (רש"קים) בתעשייה הצבאית (תעש מערכות), והרבה בזכותה החברה נחשבת למוקד ידע לאומי בתחום הנפיץ ועתיר הרסס הזה. היא אורחת רצויה, וגם מצויה, בטייסות הקרב של חיל האוויר ובשדות הניסוי של אמצעי קטל, אוכלת אבק בשטחי אש ומתזזת על טרסות, ומכירה את בכירי המפקדים בצה"ל - היכרות שהתהדקה גם במפגשים שבהם נפתחים בקבוקים אחרי עוד מבצע חשאי מוצלח שרובנו היה מת לדעת עליו משהו.

כשאנשי תעש מציגים את אמצעי הלחימה האלה לפני מביני עניין, הם לא מוותרים על המשפט שאומר מבחינתם הכול: "אנה אינסייד", רוצים לומר שכלי הנשק הזה כולל את המחשבה, האישור, המגע ואת העין הבוחנת שלה. היא הסמכות לקבוע אם הנשק הזה יפעל ביום מן הימים בשדה הקרב כנשק, אם משקל הרש"ק וסוג חומרי הנפץ והרסס הולמים לייעוד של הפצצה, של הרקטה, של הטיל. היא שתבחן את המערכת עד לרמת הבורג, ותקבע אם היא בשלה להשיג את המטרה שהוגדרה לה. היא שתשלח צוותי פיתוח של עשרות מהנדסים גם בפעם העשירית אל שולחן השרטוטים.