לידיעת המעסיקים: גם לעובד זר מגיעה פנסיה

התרחבות תופעת מהגרי העבודה ומבקשי המקלט המגיעים לישראל מאפריקה וממקומות נוספים נותנת אותותיה גם בבתי הדין לעבודה. בהיותם מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר, הם חשופים יותר לניצול מצד מעסיקים. בכנס לשכת עורכי הדין באילת שהתקיים בשבוע שעבר, דיברה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, השופטת אורלי סלע, על האתגרים של בתי הדין לעבודה בהתמודדות עם הקשיים שהתופעה הזאת יוצרת.

לדברי סלע, לצד חריגות מנורמות התנהגות אנושיות, כגון הלנת עובד בתוך בור שחפר המעסיק באדמה (פס"ד מדינת ישראל נ' צור סגל), מתבצעות פעילויות מנע מצד רשויות השלטון, לרבות באמצעות חקיקה, במטרה להטמיע נורמות שימנעו ניצול.

"הוקצו לצורך כך משאבים כלכליים לאכיפת חוקי העבודה על המעסיקים באמצעות פיקוח, קנסות מינהליים וכתבי אישום", היא אומרת, "ומדובר במספר לא מבוטל של עובדים הדורשים מענה ייחודי מהמערכת המשפטית".

לדברי סלע, ניתן לראות מגמה של ריבוי פניות מצד עובדים זרים ומסתננים לערכאות. אם בשנת 2011 הוגשו לבתי הדין לעבודה 750 תביעות של עובדים זרים, בשנת 2015 הוגשו 5,655 תביעות, כלומר כ-8% מכלל העובדים הזרים הגישו באותה שנה תביעות לבתי הדין לעבודה.

"הגישה המוסרית המונחת בבסיס אכיפת הוראות החוק המחייבות בדיני עבודה גם על מעסיקיהם של עובדים זרים היא שכל אדם עובד באשר הוא זכאי לזכויות סוציאליות, לרבות זכויות פנסיה, ובכלל זה גם העובדים הזרים בישראל", אמרה סלע. "לצד גישה זו מתקיימת הגישה המעשית, שעיקרה הכדאיות הכלכלית בהעסקת עובדים זרים, הנשענת בין השאר על הפער בעלויות ההעסקה. המצב המשפטי היום מחיל על העסקת עובדים זרים, כמו גם על העסקת עובדים אזרחי המדינה, את חוקי המגן". 

כבר ב-1991 נחקק חוק עובדים זרים שנועד להסדיר את העסקתם בתוך התייחסות למצבם הייחודי. "החוק מטיל חובות על המעסיק כגון מתן חוזה עבודה בכתב בשפה המובנת לעובד, וכן לספק להם מגורים הולמים. מחוקק המשנה אף התקין תקנות המפרטות מהם מגורים נאותים ולא מותירות זאת לשיקול-דעת המעסיקים", אמרה סלע והוסיפה כי מאחר שהדין אינו מחיל על העובדים הזרים את חוק בריאות ממלכתי, הוא מטיל על המעסיק חובה להסדיר להם ביטוח בריאות פרטי.

עבירה על הוראות החוק היא עבירה פלילית, ועם זאת לדברי סלע קיים פער משמעותי בין החקיקה לבין יישומה בשטח. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בנושא ההפקדות לפנסיה. "צו ההרחבה שקובע הפרשת פנסיית חובה על-ידי מעסיקים לעובדיהם כולל הגדרה רחבה שבה נכללים כל סוגי העובדים, לרבות העובדים הזרים", אומרת סלע, "אבל כוונות טובות לחוד וביצוע לחוד".

זה המקום להבהיר: החוק חל לא רק על עובדים זרים המחזיקים באישור עבודה. החוק אמנם אוסר על העסקת זרים ללא אישור עבודה, אבל בתביעות של מועסקים כאלה, אם מוכיחים שהתקיימו יחסי עבודה, בתי הדין לעבודה יחייבו את המעסיק בתשלום.

עובדים זרים מגיעים לישראל לתקופת זמן מוגבלת, שלאחריה עליהם לשוב לארץ מוצאם. זאת בעוד חובת ההפרשה לפנסיה מבוססת על ההנחה שעובד יעבוד 30-40 שנה, והוא יזכה בכספים רק עם פרישתו.

"ההבדל הזה הפך את הרעיון ההומני לתשלום פנסיה לעובדים זרים לבעייתי ביישום, כי רוב חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח עובד זר - זה לא כלכלי מבחינתן לפתוח קרן לכמה שנים", אומרת סלע. "התעוררה בעיה: כיצד מבצעים בפועל את ההפקדות לעובדים הזרים? היכן מפקידים? איך העובדים מושכים את הכספים? בשלב זה התערב המחוקק וקבע כי בהסכמת שר האוצר רשאי שר הכלכלה להקים קרן מיוחדת לעובדים זרים וכן לקבוע סכום שעל המעסיק להעביר לקרן, ואולם הקרן לא הוקמה עד היום.

"המחוקק ניסה בהמשך לתת פתרון ביניים והוסיף אפשרות להפריש את התשלומים הסוציאליים לחשבון בנק מיוחד ונפרד שייפתח. עד להשלמת הקמתו של חשבון זה, הונחו המעסיקים על-ידי משרד הכלכלה לשמור את הסכומים שהיו אמורים להיות מופרשים על-ידיהם לפנסיה בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה".

המצב היום הוא ש"יש בלבול לגבי האופן שבו יש להפריש כספים לפנסיה לעובד הזר", אומרת סלע, "מעסיקים שמנסים להיות בסדר ומבקשים לפתוח קרן באחת מחברות הביטוח נתקלים בסירוב, ומניחים שבכך יצאו ידי חובה. אי-תשלום הפנסיה גם מבטל כל תמריץ שאולי היה לעובדים לעזוב את ישראל עם סיום ההיתר להעסקתם, שכן עם עזיבתם הם זכאים לקבל את מה שנצבר בקרן (שמעולם לא נפתחה)".

לדברי סלע, כדי לפתור זאת, "יש צורך בהסדרה ברורה של המחוקק לגבי אופן הפרשת הפנסיה לעובדים זרים. תמוה מאוד שעד היום, על אף שקיימת הוראה נורמטיבית עקרונית ברורה שיש לשלם לעובדים זרים פנסיה, הדבר לא מתבצע בגלל היעדר הנחיות אופרטיביות, והפתרון היחיד שנותר לעובדים הוא להגיש תביעות לקבלת פיצוי בגין אי-הפרשה. רק שהפעם לא כל האשמה מוטלת על כתפי המעסיקים אלא חלק ממנה מוטל לפתחו של המחוקק". 

 מספר מהגרי העבודה והמסתננים ומספר התביעות של עובדים זרים לבתי הדין לעבודה