האוזר: היענות לדרישות השכר של העובדים - איום על היציבות

יו"ר רשות ני"ע במכתב למנכ"ל הבורסה, ליו"ר ולשר האוצר: "הדיונים עם ועד עובדי הבורסה חייבים לשקף את המציאות הכלכלית הקשה של הבורסה, ואת רמות השכר בה, שהינן גבוהות משמעותית מהמקובל במשק" ■ עובדי הבורסה: "כשהכישלון כה מהדהד, משתמש האוזר בתרגיל מיושן"

 שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

פרסום עלויות השכר המופלגות של עובדי הבורסה אמש ב"גלובס", בעקבות פרסום הדוחות הכספיים של הבורסה, גרם עליית מדרגה במאבק בין העובדים להנהלה, ובינתיים מתברר שההנהלה זוכה לגיבוי מצד יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר.

במכתב חריף ויוצא דופן בנושא "מצב יחסי העבודה בבורסה", ששלח האוזר למנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, ליו"ר אמנון נויבך, ולשר האוצר, משה כחלון, לפני מספר ימים, נכתב כי תנאי ההעסקה של עובדי הבורסה "מופרזים", וש"היענות לדרישותיהם עלולה לאיים על יציבותה של הבורסה".

במכתבו, שככל הידוע נשלח עוד קודם לפרסום דוחותיה הכספיים של הבורסה לשנת 2015, הבהיר האוזר, שמבחינתו אין להיכנע לדרישות עובדי הבורסה, ויש לשנות - עכשיו - את מציאות השכר עבור עובדים אלה, שנמנים עם העובדים המתוגמלים ביותר במשק, שעלות שכרם הממוצעת עומדת על 50 אלף שקל לחודש לעובד.

בצל מאבק מתוקשר ואגרסיבי

כך, בעוד שהעובדים מובילים מהלך מתוקשר ואגרסיבי למקסום תנאי ההעסקה שלהם במסגרת הסכם קיבוצי חדש שעליהם לחתום עם הנהלת הבורסה, אגב ניסיון לקבלת נתח גבוה ככל הניתן ממניות הבורסה, לכשזו תשלים את שינוי מבנה הבעלות בה ותיהפך לחברה למטרות רווח - מביעות רשות ני"ע והנהלת הבורסה עמדה מאוד ברורה: "עד כאן". מבחינתם, מבנה התגמול הנוכחי של העובדים בבורסה מוגזם ובעייתי, ובעיקר לא ניתן לשימור ואינו בר-קיימא, בעיקר בשל מנגנון "הטייס האוטומטי", שמגדיל את שכר העובדים מדי שנה ב-5%, ללא קשר לתוצאות הבורסה.

זאת, על אחת כמה וכמה כשראשי האוצר, רשות ני"ע והבורסה כבר הבהירו כי חזונם לשיקומה ועידודה עובר דרך שינוי מבנה הבעלות בה, והבאת גורם חיצוני שפועל למטרות רווח שינסה להוביל אותה לדרך חדשה - עדיף גוף שמנהל בורסות בעולם. חששם של מובילי המהלך לשינוי מבנה הבעלות בבורסה הנו שהנסיבות הנוכחיות יגרמו חוסר אטרקטיביות שלה בפני כל רוכש פוטנציאלי.

"מבנה השכר לא מידתי"

במכתבו טוען האוזר, כי "בשנה האחרונה אנו עוסקים ברפורמות מקיפות בבורסה ובשוק ההון, שנועדו להפוך אותה למקום מפגש אטרקטיבי למשקיעים ולחברות, כמקובל בשוקי ההון המפותחים... במסגרת המאמצים של משרד האוצר, רשות ני"ע, הנהלת הבורסה ודירקטוריון הבורסה לחולל את המהפכה הנדרשת בה, אני רואה בדאגה את מצב יחסי העבודה בבורסה. המצב הנוכחי מאיים על יציבותה ועל האפשרות שתוכל לקדם את המהלכים הנדרשים ממנה, כדי להתייעל ולהפוך לבורסה תחרותית ומתקדמת, הממלאת את תפקידה כקטר צמיחה של המשק".

עוד הוסיף האוזר כי "ניהול תקין והוגן של הבורסה מחייב אותנו גם לשמור על יציבותה. מבלי להיכנס לסוגיות הקשורות ביחסי עבודה, הדיונים עם ועד עובדי הבורסה חייבים לשקף את המציאות הכלכלית הקשה של הבורסה מחד, ואת רמות השכר בה, שהנן גבוהות משמעותית מהמקובל במשק, מאידך. אי אפשר להתעלם מן העובדה שמבנה השכר בבורסה אינו מידתי".

לאור זאת, יו"ר הרשות, שאמון על הפיקוח על הבורסה והמסחר בה, מוסיף במכתבו החריף כנגד עמדות עובדי הבורסה, כי "במבנה הנוכחי קיים חשש כי הבורסה תתקשה לפעול ביציבות לאורך זמן, וזאת על רקע הפערים בין הכנסות הבורסה ובין הגידול המתמשך, ובקצב גבוה, בעלויות השכר".

בשל כך, מבהיר יו"ר הרשות למנכ"ל וליו"ר הבורסה, כי "אני מבקש להבהיר שהצורך לפתח את הבורסה, ולהשקיע בכך משאבים, לרבות השקעות בטכנולוגיות מסחר מתקדמות, מחייב את הבורסה, מנהליה ועובדיה להירתם למשימה. היענות לדרישות שכר מופרזות לעובדי הבורסה בעת הזו, לא זו בלבד שלא תתרום להגברת היעילות התפעולית של הבורסה, אלא עלולה לאיים על יציבותה".

"הרשות לא תיתן להעלות עמלות"

האוזר לא מסתפק בביקורת, ומאיים כי לא ייתן יד להמשך תנאי ההעסקה המופלגים של העובדים, משום שלא יאפשר לבורסה להגדיל את הכנסותיה כדי לממן את הגידול הפרמננטי בהוצאות השכר. "לעניין זה, לא מיותר להדגיש שהרשות לא תיתן ידה לפתרון הפער בין הכנסות הבורסה והוצאות השכר הגדלות, בדרך של העלאת עמלות שיושתו על המשקיעים", אמר.

הוא גם התווה את עקרונות השכר הנכונים לדידו: "אני מבקש להודיע על תמיכתי בכל פעולה של ההנהלה והדירקטוריון שתביא לפתרון הסכסוך תוך הקפדה על העקרונות של שמירת יציבות הבורסה, התנהלותה התקינה וההוגנת, הבטחת מבנה התגמולים ושכר מותנה בביצועים, והכל תוך שמירת עניינו של ציבור המשקיעים".

עובדי הבורסה הגיבו ואמרו כי "כשהכישלון כה מהדהד והמבוכה כה גדולה, משתמש האוזר בתרגיל הכי מיושן וארכאי, ומסיט את הדיון למקום השקוף והבנאלי של פגיעה בעובדים. אחרי גל הפרסומים השלילי על התייבשות הבורסה, ואחרי המריבות המתוקשרות של ראשיה, ציפינו לספין שיסיט את הדיון מכישלון ההנהלה לכיוון שכרם של העובדים.

"אין לנו אלא להצר על כך שיו"ר הרשות לני"ע עושה לעצמו הנחות ומטיל את האשמה על העובדים ושכרם, תוך שהוא מסיר מעצמו כל אחריות למצבה האמיתי של הבורסה ולמינוי המנכ"ל והיו"ר, ששכרם ושכר הבכירים עלה באופן תמוה בשנה האחרונה. זאת, חרף מצבה הקשה של הבורסה שהביא לעזיבתן של למעלה מ-70 חברות מאז מונתה ההנהלה החדשה ב-2014".

ההטבות לעובדים - 55% מההכנסות

בחינת דוחות הבורסה מלמדת כי הוצאותיה בגין שכר כל עובדי ומנהלי הבורסה (כולל הטבות בגין תשלומי מענקים ופיטורין), עמד ב-2015 על 138 מיליון שקל, והיווה כ-52% מהכנסותיה הכוללות בשנה זו. סך כל ההוצאות בגין הטבות לעובדים הסתכם ב-2015 בכ-145 מיליון שקל והיווה כ-55% מההכנסות.

מאז 2009 ועד 2015 גדלו הוצאות השכר של הבורסה בכ-39% (גידול של 5.6% לשנה, בממוצע), כשההוצאות בגין כלל ההטבות לעובדים צמחו באותה תקופה בכ-36% (5.3% לשנה).

מנגד, ההכנסות הכוללות של הבורסה גדלו בכל השנים האמורות ב-11% בלבד (1.7% לשנה, בממוצע).

אגב, נוסף על השכר שגדל ב-5% נומינלית מדי שנה, כמו גם ימי חופשה והפרשות לחיסכון פנסיוני, העובדים זכאים גם לתוספות של מענקי ותק בסך 2,000 שקל בהגיעם לוותק של 20 שנה, 3,000 שקל בהגיעם לוותק של 25 שנה ו-6,000 שקל בהגיעם לוותק של 35 שנה בבורסה.

הוצאות השכר בבורסה צמחו כמעט פי 4 מהכנסותיה
 הוצאות השכר בבורסה צמחו כמעט פי 4 מהכנסותיה