החניון בכניסה לנתיב המהיר / צילום: איל יצהר
למה נועד הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב? אם השבתם ״כדי לאפשר למי שיש בידו ובכיסו להגיע מהפרבר לת"א מהר״ - עניתם תשובה לא נכונה. התנחמו בכך שכמעט כל אחד מחברי "מועצת גדולי התחבורה" שלנו שנשאל על ידנו השבוע בעניין, השיב תשובה דומה.
התשובה הנכונה היא שתכלית כבישי אגרה, כמו תכליתם של כל המנגנונים שנותנים העדפה לתחבורה המונית ושיתופית בכל מקום בעולם, צריכה להיות הפחתת השימוש במכוניות פרטיות.
יקר למדינה, יקר לאזרח
מכוניות פרטיות מכבידות על יוקר המחיה של הפרט, ולכן הרשויות המבקשות להיטיב עם אזרחים צריכות לאפשר לוותר עליהן בכל אמצעי שיש בידן. גם מחירו הציבורי של ריבוי מכוניות פרטיות גבוה כי הן עומדות 95% מהזמן, ולכן זקוקות למקום אחסון שעולה כסף להקים ולתחזק, ובא על חשבון שימושי קרקע אחרים, כמו מגורים ושטחים פתוחים.
בנוסף, מכוניות שנהגיהן מחפשים חניה בסביבה אורבנית צפופה, מסתובבות ברחובות, מחכות בתור לחניונים למקום חניה שעומד להתפנות ברחוב, פוגעות בזרימת התנועה, ובדרך מזהמות, מפייחות ומסכנות משתמשים אחרים בדרך.
מוניות חוסכות מכוניות
כדאי לעיר להפחית כמה שיותר את כמות המכוניות הפרטיות שנכנסות אליה, ולעודד את הבאים בשעריה להשתמש בכלי רכב ציבוריים ושיתופיים, שגוזלים פחות מקום בדרך, פחות מפריעים לתנועה ותופסים כמה שפחות חניה. מחקרים מכל רחבי תבל מראים שכלי רכב שיתופיים-אישיים (המסיעים אדם אחד בכל פעם, אך בסך הכל עשרות אנשים בכל יום, כמו מוניות), חוסכים בין 7 ל-15 מכוניות פרטיות בעיר.
דבר ברור זה הבין עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה הנחוש, כשהכריע באומץ לפני זמן קצר לפתוח את כל נתיבי התחבורה הציבורית בתל אביב גם למוניות, כדי להפוך אותן לכלי תחבורה אטרקטיבי בעיר, עבור מי שמגיע אליה ונוסע בתוכה.
אלא שיצחקי שכח להכיל את העדפתן של המוניות על פני מכוניות פרטיות לנתיבים המהירים בכבישי האגרה. מונית הנוסעת כיום בנתיב המהיר לתל אביב, בכביש 6 ובמנהרות הכרמל, תשלם כאילו היא מכונית פרטית של אזרח רגיל. לעומת זאת, מכוניות פרטיות שמסיעות ארבעה אנשים העירה, ייסעו בנתיב המהיר, בחינם.
המכונית הפרטית של העניים
ראש מנהלת הנתיב המהיר במשרד התחבורה, ניצן יוצר, מסביר שתכלית הנתיב להסיע כמה שיותר אנשים בכמה שפחות כלי רכב. בשיטה שלו, בתסריט אידיאלי, 4 נוסעים במכונית אחת הם שלוש מכוניות פחות, ומקום חניה אחד (25 מ"ר בנוי בשטח עירוני יקר).
מונית הנכנסת לעבוד בתל אביב תחסוך הרבה יותר מכוניות בעיר, ולא תתפוס חניה כמעט בכלל. מה עדיף?
העול הכספי עלינו, הרווח של הממשלה
שאלנו את יוצר והוא הסביר: "מנהלים חניה באמצעות תמחור חניה, ומנהלים נסיעות באמצעות נתיבי אגרה. ובכלל מוניות הן לעשירים". אבל מוניות חוסכות כסף לכולם, הקשנו, הן "המכונית הפרטית" לפעמים, של מי שאין בידו כסף להחזיק במכונית פרטית תמיד.
ככל שמוניות זמינות ויעילות יותר, הדבר מעודד את כולם, עשירים כעניים, לוותר על כלי הרכב הפרטיים, ולהסתמך על התניידות בתחבורה שיתופית וציבורית מכל הסוגים, וכולם מרוויחים.
"איני מעוניין לחסוך בכלי רכב, אני רק רוצה לחסוך נסיעות", חידד באוזנינו נציג משרד הממשלתי.
ותשובתו הזכירה לנו שכל מכונית פרטית שקונה אדם בישראל מכניסה אלפי שקלים לתקציב המדינה, כסף שמגיע כמס עקיף מכיסנו הפרטי, ולכן לממשלה אין באמת אינטרס שנוותר על קנייתה (העול הכספי עלינו - הרווח שלה).