לפי שנה בחול המועד פסח החלה הסאגה של ניסיון ההשתלטות העוינת של מיילן על פריגו, שהוביל אחר-כך גם לניסיון דומה של טבע להשתלט על מיילן. באותו זמן הציעה מיילן לשלם 205 דולר עבור כל מניה של פריגו - מחיר ששיקף לפריגו שווי של כמעט 30 מיליארד דולר. כיום המחיר הזה הוא יותר מכפול ממחירה הנוכחי של המניה.
גם ההצעה הסופית של מיילן - אחרי שהמחיר עבר כמה התאמות ואחרי שקלול הרכיב המנייתי בעסקה - שעמדה על כ-177 דולר למניית פריגו, גבוהה ב-78% מהמחיר הנוכחי. ההצעה הזו נדחתה בנובמבר האחרון ברוב של כ-60% מבעלי המניות של פריגו, לאחר עבודת שכנוע מקיפה מצד הנהלת החברה בראשות ג'ו פאפא.
"אני שמח שבעלי המניות של פריגו הביעו את תמיכתם הברורה בצוות ההנהלה ובאסטרטגיה שלנו לטווח הארוך", אמר פאפא שחגג את דחיית ההצעה. גם דבריו עם פרסום הדוחות המאכזבים לרבעון הרביעי, על מחויבות ההנהלה להביא לשיפור בפעילות אומגה, עשויים אולי להעיד על כך שלא תכנן לעזוב כל-כך מהר.
אבל לפעמים מגיעה הצעה שאי-אפשר לסרב לה, ואולי זה המקרה עם ההצעה שפאפא קיבל - לנסות להציל את Valeant הקורסת. אולי מצטרפת לכך גם תחושת מיצוי אחרי כמעט 10 שנים בתפקיד בפריגו (שכלל מטבע הדברים תגמולים נאים לאורך השנים).
ובכל זאת, המשקיעים יכולים לחוש מרומים במידה מסוימת, ונראה כי אפשר לומר שפאפא הפר את ההסכם הלא כתוב שלו איתם. הוא סיפר להם על ההבטחה והפוטנציאל בפריגו כחברה עצמאית ושכנע אותם להדוף את מיילן, והם ציפו שהוא זה שיוביל את החברה למימוש הפוטנציאל הזה. פאפא לא היה אמור לעזוב ברגע שצצה פתאום הצעה מפתה יותר, בטח לא כשהחברה מתמודדת כעת עם אתגרים משמעותיים בשניים מתחומי הליבה שלה.
פאפא, שב-2015 עלות שכרו הסתכמה ב-11.5 מיליון דולר (בעיקר תגמול מנייתי), חתום על הסכם אי-תחרות לשנתיים, ובכל זאת, הדירקטוריון לא עמד בדרכו כשהחליט לפרוש מפריגו לטובת ניהול Valeant. יכול להיות שזה איתות לחוסר שביעות-הרצון של הדירקטורים.
תישאר מחויבת לבורסה בתל-אביב?
האתגרים האלה יהיו עכשיו כאב הראש של המנכ"ל החדש, ג'ון הנדריקסון. משבר האמון שהתפתח מול המשקיעים יצטרך להיפתר אם פריגו רוצה לחזור להיסחר בפרמיה שלה התרגלה לאורך שנים.
מצד אחד, הפחתת התחזיות אתמול (ב') מציבה רף נמוך של ציפיות מצד השוק שעשוי להקל על הנדריקסון להפתיע לטובה. מצד שני, האווירה בארה"ב על רקע הבחירות והלחץ בנוגע לתמחור התרופות, יקשו עליו.
השאלה אם ההנהלה הבכירה (והמוערכת בסך-הכול) תישאר בהרכבה הנוכחי לאחר השינוי בעמדת המנכ"ל נשארת כרגע פתוחה, אם כי העובדה שהנדריקסון מקודם מתוך החברה עשויה אולי להעיד שלא צפויות טלטלות.
שאלה אחרת נוגעת למחויבות של פריגו להמשך המסחר בתל-אביב. לכאורה לא אמור להיות שינוי בגישתה בעניין זה. פריגו נסחרת בתל-אביב מאז שרכשה את אגיס, עוד לפני שפאפא נכנס לתפקיד, והמחויבות של החברה באה לידי ביטוי בכך שסמנכ"לית הכספים מגיעה להיפגש עם משקיעים בישראל כמעט מדי רבעון.
המוסדיים הישראלים, שברובם הגדול התנגדו להצעת הרכש של מיילן, היו גורם מפתח בהדיפת ההצעה העוינת. הנדריקסון עצמו החמיא לפעילות העסקית של פריגו בישראל כשהגיע לאחרונה לחנוך את המפעל החדש של החברה בירוחם.
ובכל זאת, יכול להיות שכחלק מההתייעלות ומהבחינה המחודשת של המצב, המנכ"ל החדש יחוש פחות מחויב לבורסה בתל-אביב. מי שחושש מתרחיש כזה עשוי להיתפס לפרט קטן שפורסם אתמול: הדוחות הרבעוניים הקרובים של פריגו יתפרסמו דווקא ביום העצמאות של ישראל, יום בו אין מסחר בבורסה המקומית.