פרשת אורבנקורפ גולשת למישור הפלילי. ל"גלובס" נודע כי נבחן חשד כי המלווים הקנדים ניסו לסייע לחברה להוציא את כספי ההנפקה מישראל תחת אפם של שומרי הסף, תוך יצירת מצג לפיו אורבנקורפ עומדת בתנאי התשקיף - כשבפועל המצב היה שונה.
החשד נוגע להלוואה שהעמיד מלווה קנדי לחברה בהיקף של 12 מיליון דולר קנדי. הלוואה זו הייתה עם זכות משיכה מיידית לגורם המלווה, מהלך שאינו מקובל ובטח אינו מהווה בבחינת כסף שיכול להיכלל בהונה העצמי של החברה.
בנוסף, מתברר היום (ד') כי רשות ניירות ערך, שמתכוונת מיד אחרי החג לפתוח בהליכי חקירה רשמיים נגד כל הנוגעים בהנפקה והחברה עצמה, צפויה לתשאל גם את מנהלי ההשקעות מטעם הציבור שרכשו את האג"ח בהנפקה, במטרה לברר את הליכי קבלת ההחלטות שהביאו לרכישה.
הרשות תתבסס על "תקדים ברמלי", בו תושאלו מנהלי השקעות על הליכי קבלת ההחלטות הנוגעות להשקעה. על-פי חוק, מנהלי ההשקעות מחויבים לקיים סדרה של הליכי בדיקה טרם השקעת כסף ציבורי.
ככל הידוע, מנהלי ההשקעות של הפנסיות סירבו להיכנס להנפקת אורבנקורפ, בעוד מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות (של אותו הגוף) קנו ממנה במנות גדושות. חוסר אחידות זה אמור להיבדק על-ידי הרשות.
מרשות ניירות ערך נמסר: "רשות ניירות ערך אינה מגיבה למידע ספציפי זה או אחר. יחד עם זאת, זהו מצב חריג שמצריך בדיקה, ואנו בודקים את האירועים".
יש לציין כי אם היחסים בין המלווים הקנדים לאורבנקורפ ייבדקו, יינקטו הליכים מחוץ לישראל, לרבות הליכי חיקור דין שיחייבו מעורבות של רשויות החקירה הקנדיות והתערבות של בתי המשפט המקומיים. מדובר בהליך מורכב במיוחד שטומן בחובו עלויות לא מבוטלות למשלם המסים, אולם נראה כי רשות ניירות ערך, למרות שהזהירה את הציבור מהנפקות מסוג זה, לוקחת את הדברים ברצינות ומתכוונת להפוך את אורבנקורפ לתיק מכונן בשוק ההון הישראלי.
בישראל מושקעים כיום כ-11 מיליארד שקל בחברות זרות שהנפיקו כאן ושטרות הנאמנות שלהם אינם משביעי-רצון, ולכן יש חשיבות רבה לפעילות הרשות לניירות ערך בפרשה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.