שבוע בלבד לאחר ששופטי בג"ץ דחו עתירה שהגישו 13 מתמחים שנכשלו בבחינת לשכת עורכי הדין מנובמבר 2015, בטענה כי הבחינה הייתה קשה מדי - נחשפים הנתונים על אחוז הנכשלים בבחינת הלשכה במועד מאי 2016, ואלה צפויים לעורר את הסערה הבאה בגזרה. על-פי הנתונים המתפרסמים היום, כמחצית מהמתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין במאי 2016 - נכשלו.
הלשכה פרסמה היום (א') את הנתונים בנוגע לבחינה שנערכה ב-2 בחודש, ואשר אליה ניגשו 2,819 מתמחים ומתמחות. לפי הנתונים, 54% מכלל הנבחנים שניגשו לבחינת ההתמחות עברו אותה, מתוכם 2,076 ניגשו לבחינה זו לראשונה, אשר אחוז המעבר שלהם עומד על 66% עם ציון ממוצע של 67.3.
המשמעות היא ש-46% מכלל הנבחנים בבחינת הלשכה בכתב נכשלו. מדובר בעלייה של 6% בכמות הנכשלים לעומת הבחינה בשנה שעברה.
גם הציון הממוצע שנרשם היה נמוך במיוחד ועמד בבחינה השנה על 64.3 - שהוא ציון נכשל. ציון עובר בבחינה עומד על 65, כך שהציון הממוצע השנה מעלה שאלות בנוגע לרמת לרמתו של המבחן שנערך השנה.
בשנים האחרונות עלה מספר הנכשלים בבחינות הלשכה בהתמדה, והציון הממוצע של העוברים הלך וירד. כך למשל, מנתוני תוצאות הבחינה שפרסמה לשכת עורכי הדין לאחר הבחינה האחרונה שנערכה אשתקד עלה כי 59.7% מ-1,943 הנבחנים שניגשו לבחינת הלשכה ב-29 באוקטובר 2015 עברו אותה בהצלחה, עם ציון ממוצע של 66 - נקודה אחת בלבד מעל הציון העובר.
בג"ץ במסר ללשכה
התלונות על רמתו של המבחן ועל הניסיונות להכשיל את הנבחנים כבר הפכו לריטואל של ממש לאחר כל בחינת הסמכה כמעט, ורבים מהמתמחים במשפטים שנכשלו בה מגישים עתירות שבהן הם תוקפים את מבנה הבחינה ואת השאלות בה. ברוב המקרים העתירות נדחות, ואותם מתמחים נאלצים לגשת למועד נוסף של הבחינה, כדי לנסות לצלוח אותה.
כך קרה שוב לאחרונה, כאמור, כאשר השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית, וענת ברון אמנם דחו את העתירה שבה דרשו המתמחים בבחינת נובמבר האחרונה לתת להם פקטור שיאפשר להם לעבור את הבחינה בהצלחה; מנגד, השופטים לא הקלו ראש בטענות המתמחים ושלחו ללשכת עורכי הדין מסר, שלפיו יש להתחשב בהם בעתיד, בעיקר באותם מתמחים הסובלים מקשיי שפה והבנה בשל הרקע שלהם, ולא בשל היכולות המשפטיות שלהם.
בפסק הדין כתבו השופטים: "חשנו שיש מקום שהוועדה הבוחנת המכינה את הבחינה הבאה תידרש למצוקות האנושיות שמבטאים העותרים. לא בשל גודש בחינה רבת-ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא על-פי ידע, ידע, ידע, הכול כמובן כנדרש בתקנות".
השופטים הזכירו כי "ישנם תלמידים מבוגרים או ממגזרים מסוימים שראוי להקל עליהם בתחום 'הטכני', לא בנושאי הידע. מותר לקוות שלנקודות אלה תינתן תשומת-הלב בהכנת הבחינה הבאה, מבלי שנתערב בעבודת מכיניה אשר יש לתת בהם אמון כראוי, גם במצב הקיים ובוודאי עם כניסת התיקון לחוק לשכת עורכי הדין לתוקפו".
התיקון אותו ציינו השופטים הוא תיקון לחוק שצפוי לשנות את מבנה הבחינה ובין היתר להוסיף לה שאלה פתוחה של ניתוח מקרה.
השאלה מה גרם לאחוז הנכשלים הגבוה במבחן במועד האחרון, ככל הנראה תעסיק את לשכת עורכי הדין בשבועות הקרובים, ולא מן הנמנע כי העתירות נגד המבחן כבר מנוסחות ברגעים אלה ממש.
המכללה למינהל בראש המכללות
עוד בנתונים שמפרסמת הלשכה, כמדי שנה, קיים דירוג של מוסדות הלימוד בהם אחוז העוברים הגבוה ביותר. הפעם מובילה את הטבלה האוניברסיטה העברית בירושלים: 95% מהסטודנטים שלה שניגשו לבחינה עברו אותה בהצלחה. אחריה ברשימה אוניברסיטת תל-אביב עם 91% ואוניברסיטת בר-אילן עם 81%.
מבין המכללות, בוגרי המכללה למינהל בראשון-לציון מובילים עם 77% מהסטודנטים שעברו את הבחינה - אחוז אחד בלבד מעל הנתון שרשמו בוגרי אוניברסיטת חיפה (76%).
תוצאות בחינות לשכת עורכי הדין מאי 2016
תוצאות בחינות לשכת עורכי הדין מאי 2016
תוצאות בחינות לשכת עורכי הדין מאי 2016
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
