עתירה לבג"ץ נגד התקנות המסדירות מעבר לקוח מרו"ח אחד לאחר

חברה העוסקת בתחום הפטנטים קיבלה שירותי ראיית חשבון ממשרד רואי חשבון מסוים. בשלב מסוים נתגלע סכסוך בין החברה לבין המשרד המעניק לה שירותים, והיא ביקשה להפסיק את ההתקשרות עמו ולשכור את שירותיו של משרד רואי חשבון. ואולם, לתדהמתה, הודיע לה משרד רואי החשבון כי הוא מסרב לתת את הסכמתו לכך שהיא תקבל שירותי ראיית חשבון מרואה חשבון אחר. החברה, שמחויבת על-פי חוק בקבלת שירותי ראיית חשבון לצורך ניהול תקין של עסקיה, נותרה כ"בת-ערובה" של משרד רואה החשבון שלה.

נשמע מופרך? האמנם יכול משרד רואי חשבון למנוע מלקוח שלו לשכור את שירותיו של משרד חדש ולהחזיק בו "כבן-ערובה", עד שלמשל ישלם שכר-טרחה שנדרש ממנו ומצוי במחלוקת? התשובה לכך היא חיובית, וזה אפילו חוקי.

הבעייתיות הנובעת מהמצב הזה היא הבסיס לעתירה שהוגשה אתמול (א') לבג"ץ, בבקשה לבטל תקנה בתקנות לשכת רואי החשבון שמונעת מרואה חשבון לקבל לטיפולו לקוח שטופל על-ידי רואה חשבון אחר, ללא קבלת הסכמה מרואה החשבון הקודם.

בעתירה - ובה בקשה כי בג"ץ יחייב את שרת המשפטים, לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון לבטל את הוראות החוק הללו - מתארת העותרת, חברת יגוד מוריס ושות', את השתלשלות האירועים שהובילה, לטענתה, למצב שבו היא אינה מקבלת שירותי ראיית חשבון במשך למעלה משנה.

לטענת החברה, באמצעות עורכי הדין דרור ורסנו ואמיר ויזר ממשרד יגאל ארנון, בשנים 2013-2014 היא קיבלה שירותי ראיית חשבון ממשרד רואי החשבון כספי את כספי, אך בשנת 2015 התגלע סכסוך בינה לבין המשרד, והיא ביקשה להפסיק את קבלת השירות המקצועי ממנו. בעקבות זאת, נטען, הודיע משרד כספי את כספי לחברה כי הוא מסרב לתת את הסכמתו לכך שתקבל שירותי ראיית חשבון מרואה חשבון אחר.

התנהגות לא הולמת

החברה מציינת בעתירתה כי הודעת משרד רואי החשבון כספי את כספי ניתנה על בסיס תקנה 1א(12) לתקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), הקובעת כי יראו כהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע מתן שירות ללקוחו של רואה חשבון אחר בעניין שהאחר כבר החל לטפל בו, אלא אם כן אותו רואה חשבון הסכים לכך. זאת, למעט, אם רואה החשבון סירב להסכים לכך ללא נימוק סביר.

עוד קובעת התקנה כי דרישת לקוח מרואה החשבון שלו הקודם לקבוע את שכרו למטה מהסביר והמקובל במקצוע ראיית החשבון, תהווה "נימוק סביר" לסירוב מצד רואה החשבון לאפשר ללקוחו לעבור לרואה חשבון חדש.

בנוסף, נטען בעתירה כי גם כלל 16 לכללי ההתנהגות של לשכת רואי החשבון, הדומה במהותו לתקנה 1א(12), קובע כי רואה חשבון לא יקבל עניין שהיה בטיפולו של רואה חשבון אחר, אלא אם כן האחרון הסכים לכך, ושוב - למעט אם סירב להסכים לכך ללא נימוק סביר.

גם כלל זה, נטען בעתירה, קובע כי בין "הנימוקים הסבירים" לסירוב תהיה דרישת לקוח מרואה החשבון שלו לקבוע את שכרו למטה מן הסביר והמקובל במקצוע ראיית החשבון. ממשיך הכלל וקובע כי "נימוק סביר" נוסף לסירוב הוא קיומן של דרישות כספיות מצד רואה החשבון כלפי הלקוח, וזאת כל עוד לא הוחל בהליכים משפטיים למימוש דרישות אלה.

נשק לא קונבנציונלי

לטענת חברת יגוד מוריס, לאור הוראות תקנה 1א(12) וכלל 16, ונוכח סירובו של משרד רואה החשבון הקודם שלה למסור הסכמה להעברת הטיפול בענייניה ממנו, נמנעת ממנה, נכון למועד הגשת העתירה, האפשרות לקבל שירותי ראיית חשבון מרואה חשבון אחר.

"הלכה למעשה, הן תקנה 1א(12) והן כלל 16 מעניקים לרואי החשבון יתרון שאין שני לו - מעין כלי נשק בלתי קונבנציונלי - בכל סכסוך בינם ובין לקוחם לשעבר, לרבות בענייני שכר-טרחה. הוראות אלה מאפשרות לרואי חשבון המעוניינים בכך למנוע מלקוחותיהם לשעבר ליהנות משירותיהם של רואי חשבון אחרים, כל עוד לא קיבלו מהם רשות בכתב לעשות כן. אמצעי זה יכול לשמש בסכסוכים בסוגיית שכר-הטרחה או בכל נושא אחר", נכתב בעתירה. "מקום בו מתערערים יחסי האמון שבין רואה החשבון ללקוחו, כבענייננו, יש לאפשר ללקוח לבחור לעצמו רואה חשבון אחר, מבלי שיוחזק כבן-ערובה בידי רואה החשבון הקודם".

לטענת החברה, מעבר לבעייתיות זו, הוראות החוק שבמחלוקת אף פוגעות בעקרונות היסוד של המשפט הישראלי. "קל להתרשם כי הוראות אלה פוגעות, בין היתר, בחופש ההתקשרות ובאינטרס הקנייני של לקוחות רואי חשבון, בחופש העיסוק של רואי חשבון ובתחרות החופשית בתחום ראיית החשבון", נטען בעתירה לבג"ץ.

"עתירה תמוהה"

מלשכת רואי החשבון בראשות הנשיא יזהר קנה נמסר בתגובה: "לא קיבלנו את העתירה, אנחנו מתפלאים על עצם הגשתה, אך לאחר שנקבל ונקרא אותה, נגיב".

ממועצת רואי החשבון במשרד המשפטים נמסר: "אתמול התקבלה במשרד המשפטים העתירה. עמדת המדינה המנומקת תוצג בפני בית המשפט העליון באמצעות פרקליטות המדינה כמצוות הדין".

מלשכת שרת המשפטים, איילת שקד, נמסר: "הפנייה הועברה לטיפול גורמי המקצוע".

במשרד רואי החשבון כספי את כספי סירבו להגיב.