ביום חמישי האחרון סיירה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בשיתוף עמותת "במקום" ברחוב הנורית שבשכונת קרית מנחם בירושלים, שם מקודם היום פרויקט פינוי-בינוי. זנדברג לא באה לפגוש תושבים המברכים על התחדשות עירונית, או כאלה שמחכים לקבל דירה חדשה, אלא לבדוק דווקא חששות של דיירים אחרים, רבים מהם מבוגרים.
זנדברג: "מישהו חושב מה קורה עם דיירי דיור ציבורי בפרויקט פינוי-בינוי? או עם דיירים מוחלשים ששוכרים דירות? מה לגבי אוכלוסייה מבוגרת, שנותרו לה 10-15 שנה לחיות, ואנחנו קוראים להם סרבנים וסחטנים ומקדמים חקיקה נגדם, במקום להבין את הצרכים שלהם? הרבה מהדיירים האלה חוששים מפרויקט של פינוי-בינוי מסיבות שחלקן מוצדקות".
זנדברג מדגישה כי "יש לנו 20 שנה ניסיון עם מעט מאוד פרויקטים, כולם בשכונות מוחלשות, וצריך לשאול למה. אחת הסיבות המרכזיות היא שהפרויקטים מתגבשים בצורה לא נכונה, קודם כל כלפי הדיירים".
- בתי המשפט כבר אמרו דעתם. אינטרס הרוב שמעוניין לשפר איכות חייו ולהתגונן מרעידות אדמה, גובר על רצון מיעוט.
"הבעיה שזורקים אותם להתנהל מול הקבלן בבתי משפט, בלי מעורבות המדינה. בלי שיש מי שידאג לאינטרסים שלהם. לא פלא שיש חשדנות. זה אבסורד שהאינטרס משותף ושמתנהלים בבתי משפט, כי אף אחד לא שואל את הדיירים האלה מה הצרכים שלהם".
- הסיבה המרכזית שפרויקטים לא מתממשים, בטח שבפריפריה, היא היעדר כדאיות כלכלית.
"זה לא נכון, כי באזור המרכז ערך הדירות גבוה, ועדיין פרויקטים לא מתממשים. הבעיה היא שהשיקול היחיד הוא המקדם הכלכלי ליזם, וכדי שהפרויקט ייצא אל הפועל צריכים מקדמים הזויים. לאן נגיע, ל-60 קומות במגדל העמק? לכן, אין מקום לחקיקה ארצית. דין אזור ביקוש הוא לא דין פריפריה, גם מבחינת ערכי קרקע וגם מבחינת האוכלוסיה. יש מקומות בעולם שהמדינה מציעה מסלול פינוי-בינוי עם ערבות מדינה, ואז ליזם יש פחות סיכון ורווח נמוך יותר".
- היום מגדלים זו כבר לא מילה גסה. גם בוועדות התכנון ציפוף זה דבר חיובי ומתבקש.
"אני ראשונה לתמוך בציפוף. השאלה איפה ועבור מי. לא תשכנעי אותי שבפריפריה מכפלות של 60 או 70 קומות מוצדקות. יש אוכלוסיה שמסוגלת לגור במגדלים ויש אוכלוסיה שלא. יכול להיות שמתחמים שרוב הדיירים בהם מבוגרים או דיירי דיור ציבורי, לא מתאימים לפינוי-בינוי".
- דייר שלא יכול לממן אחזקה במגדל יכול למכור את הדירה.
"אז כולם ימכרו ויעברו? זאת התנהלות שמעודדת הגליה. ואם הבנאדם לא רוצה לעבור משם? אי אפשר שיהיו רק עשירים בפרויקט. עיר טובה היא עיר שיש בה הכל מהכול, ובפרויקט צריכות להיות דירות זולות לצד דירות יקרות".
- אז מה אתם מציעים?
"דבר ראשון לעשות סקר צרכים בכל מקום שבוחנים בו פינוי-בינוי. מה הצרכים של התושבים, מה המצב הסוציו-אקונומי שלהם, ולפי זה קובעים את עיתוי הפרויקט ואת אופיו. אילו צרכי ציבור, לכמה אנשים יש רכב. אולי לא צריך חניות? איזה מבני ציבור צריך? במקום אחד צריך שלושה בתי כנסת ובמקום אחר שלושה גני ילדים. בשלב השני לפתח מסלולים שמאפשרים ליזם לקבל מימון תוך מתן ערבות ממשלתית. ואז אפשר להגיד ליזם שאם יקצה דירות בנות השגה, יקבל מימון בתנאים טובים למשל.
"שום ועדה תכנונית לא עושה סקר צרכים של הדיירים. פרויקטים קמים ונופלים על שאלת הרווח של היזם, ולא על שיקולים אחרים וזו טעות. אם המדינה תהיה ערבה, הרווח של היזם יוכל להיות נמוך יותר ואפשר יהיה לממש פרויקט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.