גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקנות ולמכור בראשית המאה שעברה: ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב

כמו סטודנט תל אביבי צעיר, הבורסה בת"א עברה דירה ושינתה סגנון לא מעט פעמים: איך הפכה פגישה יומית של כמה אנשי עסקים דוברי גרמנית, למוסד שבליבו אולמות המוניים מלאי צעקות, ומתי החליפו את הצעקות מחשבים השמורים במרתפים תת קרקעיים?

ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף אלטשולר שחם

הדימוי שליווה את פעילות התנועה הציונית בתחילת המאה ה-20 הוא זה של חלוץ העוסק בעבודה חקלאית, אך למעשה אותו חלוץ לא היה הופך את הארץ לשלו בלי עזרתם של הגופים הציוניים שעסקו בגיוס הון. כבר מתחילת המאה, החלו מוסדות ציוניים לגייס הון למטרות שונות הקשורות כולן ליישוב הארץ, והחל משנות העשרים הוקמו גם החברות שעסקו בבנקאות ובפיתוח תשתיות. אולם עד אמצע שנות השלושים לא היה שוק מקומי למסחר בהם.

המצב השתנה בשנת 1935 עם הקמתו של הגוף שיהפוך בסופו של דבר לבורסה בתל אביב - "לשכת החליפין לניירות ערך בתל אביב". חברי הלשכה הספורים היו נפגשים במשרדו של מרדכי פ. חסון בסניף בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) בתל אביב מידי יום בצהריים למשך שעה אחת, וקובעים שערי קנייה ומכירה של ניירות ערך. בשנים הראשונות כנראה לא הייתה עבודה רבה מידי - יו"ר הנהלת הלשכה דאז העיד כעבור 25 שנים כי הם היו מסיימים את עבודתם בתוך כרבע שעה.

במאמרו המקיף על תולדות הבורסה בישראל, סיפר שלום פ. דורון, מוותיקי שוק ההון ולימים מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון הכשרת הישוב, שהנוכחים דיברו זה עם זה בגרמנית ושחזר את הביטויים השגורים ששימשו אותם כדי לציין פעולות מכירה וקנייה: an Sie (אליך) ו-von Ihnen (ממך) בהתאמה. ואכן, ברקע להקמת הלשכה ולהתפתחות פעילותה עמדה עלייתם לארץ של בנקאים יהודים מגרמניה בשנות ה-30 והחתימה על הסכם ה"ההעברה" עם גרמניה.

"למרות אי-שקט פוליטי, מאורעות ושפל כלכלי במשך שלוש השנים האחרונות", נכתב בסקירה של בנק אנגלו-פלשתינה מ-1939, שמובאת גם היא במאמר של דורון, "הוכיח המשק הארץ-ישראלי שיש לו כוח התנגדות רב... את חשיבותה של לשכת החליפין ניתן למדוד באמצעות העובדה שבין כתליה נסחרים ניירות ערך בשווי כולל של 4.5 מיליון לירות ארץ ישראליות". בין אפיקי ההשקעה שהיו זמינים באותם ימים נמצאו המניות ואגרות החוב של הבנק האפותיקאי הכללי (לימים בנק לאומי למשכנתאות), לצד מניות של חברת הכשרת היישוב, קק"ל, חברת האשלג בע"מ (לימים חברת מפעלי ים המלח) ועוד.

מהחדר הקטן אל אולמות המסחר

בעקבות הצורך הגובר במיסוד המסחר בניירות ערך אחרי הקמת המדינה, התאגדו הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו באותה תקופה והקימו ב-1953 את "הבורסה לניירות ערך בתל אביב". כמה שנים לאחר מכן, ב-1960, עבר המסחר מהמשרדים בסניף בנק לאומי אל משכן עצמאי בפסאז' ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.

בשנות הששים היו הפעילים בבורסה קבוצה קטנה ופמיליארית יחסית. צבי לובצקי, יו"ר IBI, סיפר על השנים ההן בחוברת לרגל 70 שנה לפעילות הבורסה: "נסחרו אולי 20 מניות והמסחר התבצע בחדר קטן בפסאז'... זה היה ג'ונגל די רציני והשוק התנהל כמו שוק אבטיחים". לסיכום הוא הוסיף, "אם תרצו בשפה של היום, הבורסה אז היתה מעין סטארט-אפ פיננסי, שבמקום בגראז' התחיל בפסאז'".

"שוק האבטיחים", שהיה שוק ההון הישראלי, עשה צעד משמעותי במיסוד פעילותו בשנת 1968 עם חקיקת חוק ניירות ערך והקמת רשות ניירות ערך המפקחת על פעילות הבורסה. החוק הסדיר את המסחר ואת פעילות הבורסה בהתאם לעקרונות שבמרכזם חובת הגילוי הנאות במטרה לשמור על האינטרסים של המשקיעים.

הגידול במסחר בבורסה במחצית השנייה של שנות השבעים ועד 1982 הביא לעקירה מהפסאז' לטובת הבניין ברחוב אחד העם 54 שהיה בניין משרדים רגיל שהותאם לצרכי הבורסה לקראת הכניסה אליו. אך המגמה - ששיאה היה בשנת 1982, במהלכה עלו שערי המניות ריאלית ב-113% - לא נמשכה. משבר מניות הבנקים באוקטובר 1983 הביא לראשונה לסגירת הבורסה למשך שבועיים, ובהמשך הוקמה ועדת בייסקי לחקירת וויסות המניות הבנקאיות שהביא למשבר.

הבניין ברחוב אחד העם מסמל יותר מכל את התקופה שבה הפך "שוק האבטיחים" הקטן ל"שוק אבטיחים" גדול מאוד. בשנים אלו התבצע המסחר בבורסה בשיטת המבַצעים: נציגי חברות לבושים באפודות צבעוניות בילו שעות ארוכות באולמות המסחר השונים כשהם מתרוצצים וצועקים פקודות קנייה ומכירה, שבשלב הזה כבר נזרקו לחלל האוויר בעברית של צברים.

שיטת הצעקות שהחליפה את הישיבות הצנועות במשרדו של מרדכי פ. חסון איננה יחודית לנוף הישראלי ואפשר לומר שההיסטוריה שלה הולכת הרחק הרחק עד לבורסה הראשונה בעולם. בספרו על המסחר בבורסה ההולנדית תיאר הסוחר היהודי בן המאה ה-17 יוסף דה לה וגה את תהליך המסחר שאפיין את התקופה: סוחר אחד פותח את ידו והאחר מכה עליה, המכה מבטאת שחרור מניה למכירה במחיר כלשהו. מכה נוספת מבטאת מחיר חדש וכך הלאה. אחרי המכות מגיעות הצעקות ואחרי הצעקות מגיעים העלבונות שהופכים בתורם לריבים - עד שהעסקה מושלמת.

מאולמות המסחר אל המחשבים במרתפים

הבורסה בעולם הדיגיטלי / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

העידן הדיגיטלי, שהשפיע כמעט על כל אספקט בחיים במודרניים, שינה לחלוטין את פני המסחר בבורסה - או לפחות את קולו. כיום, המסחר בבורסת תל אביב - כמו בבורסות בעולם כולו - שקט ומתבסס על מחשוב מתקדם. זה לא קרה ביום אחד, אלא בתהליך מדוד שנפרש על פני יותר מעשור והחל במחצית השנייה של שנות השמונים. תחילה נעשו צעדים על מנת למחשב את תהליך העברת הפקודות ממחשבי הבורסה אל אולמות המסחר ובהמשך בוצע מעבר של המסחר הרב צדדי למחשוב, בעזרת מערכת הכר"מ - כרוז ממוחשב. בשלב השלישי פעלו בבורסה לעבור למסחר ממוחשב במלואו שיהיה גם רציף וסימולטני ויבטל את השימוש באולמות מסחר. זה בדיוק מה שעשתה מערכת "רצף" שנכנסה לשימוש בבורסה בשנת 1997, ועד 1999 הושלם מחשוב כל המסחר בבורסה.

השינוי באופי הפעולה של הבורסה ובצרכים שלה הוביל גם לצרכים פיזיים חדשים - אולמות מסחר לא היו נחוצים עוד, אבל מקום לתשתית של מערכת מחשוב שתהיה מוגנת ובטוחה מפני נפילות דווקא כן. ההחלטה לעבור לבניין חדש התקבלה כבר ב-2005 אך תהליך הבנייה התארך מעבר לצפוי (ועימו גדל גם התקציב המתוכנן למבנה) והמעבר התבצע לבסוף רק ב-2014. המבנה הפיזי של הבניין החדש מבטא יותר מכל את השינוי שעבר המסחר בבורסה מאז שנות ה-30: לבניין יש אמנם 14 קומות רגילות מעל לקרקע, אך הלב שלו ושל הבורסה נמצא דווקא מתחת לאדמה, בשש קומות תת קרקעיות המאכלסות את מערכות המחשוב של הבורסה ויותר ממחצית מעובדיה. באותה שנה הושקה גם אפליקציה ייעודית לבורסה, וגם בתי ההשקעות הולכים לכיוון דיגיטלי, כאשר למשקיע ניתנת האפשרות לעקוב אחרי תיק ההשקעות שלו באמצעות האינטרנט.

ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב קשורה בקשרים עבים להיסטוריה של היישוב היהודי בישראל - וכמו שמלמדות הכותרות בעיתוני הכלכלה, היא גם מהווה גורם משמעותי בהובלתה של הכלכלה הישראלית אל העתיד.

עוד כתבות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, ישרוטל 3%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?