גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקנות ולמכור בראשית המאה שעברה: ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב

כמו סטודנט תל אביבי צעיר, הבורסה בת"א עברה דירה ושינתה סגנון לא מעט פעמים: איך הפכה פגישה יומית של כמה אנשי עסקים דוברי גרמנית, למוסד שבליבו אולמות המוניים מלאי צעקות, ומתי החליפו את הצעקות מחשבים השמורים במרתפים תת קרקעיים?

ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף אלטשולר שחם

הדימוי שליווה את פעילות התנועה הציונית בתחילת המאה ה-20 הוא זה של חלוץ העוסק בעבודה חקלאית, אך למעשה אותו חלוץ לא היה הופך את הארץ לשלו בלי עזרתם של הגופים הציוניים שעסקו בגיוס הון. כבר מתחילת המאה, החלו מוסדות ציוניים לגייס הון למטרות שונות הקשורות כולן ליישוב הארץ, והחל משנות העשרים הוקמו גם החברות שעסקו בבנקאות ובפיתוח תשתיות. אולם עד אמצע שנות השלושים לא היה שוק מקומי למסחר בהם.

המצב השתנה בשנת 1935 עם הקמתו של הגוף שיהפוך בסופו של דבר לבורסה בתל אביב - "לשכת החליפין לניירות ערך בתל אביב". חברי הלשכה הספורים היו נפגשים במשרדו של מרדכי פ. חסון בסניף בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) בתל אביב מידי יום בצהריים למשך שעה אחת, וקובעים שערי קנייה ומכירה של ניירות ערך. בשנים הראשונות כנראה לא הייתה עבודה רבה מידי - יו"ר הנהלת הלשכה דאז העיד כעבור 25 שנים כי הם היו מסיימים את עבודתם בתוך כרבע שעה.

במאמרו המקיף על תולדות הבורסה בישראל, סיפר שלום פ. דורון, מוותיקי שוק ההון ולימים מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון הכשרת הישוב, שהנוכחים דיברו זה עם זה בגרמנית ושחזר את הביטויים השגורים ששימשו אותם כדי לציין פעולות מכירה וקנייה: an Sie (אליך) ו-von Ihnen (ממך) בהתאמה. ואכן, ברקע להקמת הלשכה ולהתפתחות פעילותה עמדה עלייתם לארץ של בנקאים יהודים מגרמניה בשנות ה-30 והחתימה על הסכם ה"ההעברה" עם גרמניה.

"למרות אי-שקט פוליטי, מאורעות ושפל כלכלי במשך שלוש השנים האחרונות", נכתב בסקירה של בנק אנגלו-פלשתינה מ-1939, שמובאת גם היא במאמר של דורון, "הוכיח המשק הארץ-ישראלי שיש לו כוח התנגדות רב... את חשיבותה של לשכת החליפין ניתן למדוד באמצעות העובדה שבין כתליה נסחרים ניירות ערך בשווי כולל של 4.5 מיליון לירות ארץ ישראליות". בין אפיקי ההשקעה שהיו זמינים באותם ימים נמצאו המניות ואגרות החוב של הבנק האפותיקאי הכללי (לימים בנק לאומי למשכנתאות), לצד מניות של חברת הכשרת היישוב, קק"ל, חברת האשלג בע"מ (לימים חברת מפעלי ים המלח) ועוד.

מהחדר הקטן אל אולמות המסחר

בעקבות הצורך הגובר במיסוד המסחר בניירות ערך אחרי הקמת המדינה, התאגדו הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו באותה תקופה והקימו ב-1953 את "הבורסה לניירות ערך בתל אביב". כמה שנים לאחר מכן, ב-1960, עבר המסחר מהמשרדים בסניף בנק לאומי אל משכן עצמאי בפסאז' ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.

בשנות הששים היו הפעילים בבורסה קבוצה קטנה ופמיליארית יחסית. צבי לובצקי, יו"ר IBI, סיפר על השנים ההן בחוברת לרגל 70 שנה לפעילות הבורסה: "נסחרו אולי 20 מניות והמסחר התבצע בחדר קטן בפסאז'... זה היה ג'ונגל די רציני והשוק התנהל כמו שוק אבטיחים". לסיכום הוא הוסיף, "אם תרצו בשפה של היום, הבורסה אז היתה מעין סטארט-אפ פיננסי, שבמקום בגראז' התחיל בפסאז'".

"שוק האבטיחים", שהיה שוק ההון הישראלי, עשה צעד משמעותי במיסוד פעילותו בשנת 1968 עם חקיקת חוק ניירות ערך והקמת רשות ניירות ערך המפקחת על פעילות הבורסה. החוק הסדיר את המסחר ואת פעילות הבורסה בהתאם לעקרונות שבמרכזם חובת הגילוי הנאות במטרה לשמור על האינטרסים של המשקיעים.

הגידול במסחר בבורסה במחצית השנייה של שנות השבעים ועד 1982 הביא לעקירה מהפסאז' לטובת הבניין ברחוב אחד העם 54 שהיה בניין משרדים רגיל שהותאם לצרכי הבורסה לקראת הכניסה אליו. אך המגמה - ששיאה היה בשנת 1982, במהלכה עלו שערי המניות ריאלית ב-113% - לא נמשכה. משבר מניות הבנקים באוקטובר 1983 הביא לראשונה לסגירת הבורסה למשך שבועיים, ובהמשך הוקמה ועדת בייסקי לחקירת וויסות המניות הבנקאיות שהביא למשבר.

הבניין ברחוב אחד העם מסמל יותר מכל את התקופה שבה הפך "שוק האבטיחים" הקטן ל"שוק אבטיחים" גדול מאוד. בשנים אלו התבצע המסחר בבורסה בשיטת המבַצעים: נציגי חברות לבושים באפודות צבעוניות בילו שעות ארוכות באולמות המסחר השונים כשהם מתרוצצים וצועקים פקודות קנייה ומכירה, שבשלב הזה כבר נזרקו לחלל האוויר בעברית של צברים.

שיטת הצעקות שהחליפה את הישיבות הצנועות במשרדו של מרדכי פ. חסון איננה יחודית לנוף הישראלי ואפשר לומר שההיסטוריה שלה הולכת הרחק הרחק עד לבורסה הראשונה בעולם. בספרו על המסחר בבורסה ההולנדית תיאר הסוחר היהודי בן המאה ה-17 יוסף דה לה וגה את תהליך המסחר שאפיין את התקופה: סוחר אחד פותח את ידו והאחר מכה עליה, המכה מבטאת שחרור מניה למכירה במחיר כלשהו. מכה נוספת מבטאת מחיר חדש וכך הלאה. אחרי המכות מגיעות הצעקות ואחרי הצעקות מגיעים העלבונות שהופכים בתורם לריבים - עד שהעסקה מושלמת.

מאולמות המסחר אל המחשבים במרתפים

הבורסה בעולם הדיגיטלי / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

העידן הדיגיטלי, שהשפיע כמעט על כל אספקט בחיים במודרניים, שינה לחלוטין את פני המסחר בבורסה - או לפחות את קולו. כיום, המסחר בבורסת תל אביב - כמו בבורסות בעולם כולו - שקט ומתבסס על מחשוב מתקדם. זה לא קרה ביום אחד, אלא בתהליך מדוד שנפרש על פני יותר מעשור והחל במחצית השנייה של שנות השמונים. תחילה נעשו צעדים על מנת למחשב את תהליך העברת הפקודות ממחשבי הבורסה אל אולמות המסחר ובהמשך בוצע מעבר של המסחר הרב צדדי למחשוב, בעזרת מערכת הכר"מ - כרוז ממוחשב. בשלב השלישי פעלו בבורסה לעבור למסחר ממוחשב במלואו שיהיה גם רציף וסימולטני ויבטל את השימוש באולמות מסחר. זה בדיוק מה שעשתה מערכת "רצף" שנכנסה לשימוש בבורסה בשנת 1997, ועד 1999 הושלם מחשוב כל המסחר בבורסה.

השינוי באופי הפעולה של הבורסה ובצרכים שלה הוביל גם לצרכים פיזיים חדשים - אולמות מסחר לא היו נחוצים עוד, אבל מקום לתשתית של מערכת מחשוב שתהיה מוגנת ובטוחה מפני נפילות דווקא כן. ההחלטה לעבור לבניין חדש התקבלה כבר ב-2005 אך תהליך הבנייה התארך מעבר לצפוי (ועימו גדל גם התקציב המתוכנן למבנה) והמעבר התבצע לבסוף רק ב-2014. המבנה הפיזי של הבניין החדש מבטא יותר מכל את השינוי שעבר המסחר בבורסה מאז שנות ה-30: לבניין יש אמנם 14 קומות רגילות מעל לקרקע, אך הלב שלו ושל הבורסה נמצא דווקא מתחת לאדמה, בשש קומות תת קרקעיות המאכלסות את מערכות המחשוב של הבורסה ויותר ממחצית מעובדיה. באותה שנה הושקה גם אפליקציה ייעודית לבורסה, וגם בתי ההשקעות הולכים לכיוון דיגיטלי, כאשר למשקיע ניתנת האפשרות לעקוב אחרי תיק ההשקעות שלו באמצעות האינטרנט.

ההיסטוריה של הבורסה בתל אביב קשורה בקשרים עבים להיסטוריה של היישוב היהודי בישראל - וכמו שמלמדות הכותרות בעיתוני הכלכלה, היא גם מהווה גורם משמעותי בהובלתה של הכלכלה הישראלית אל העתיד.

עוד כתבות

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

זירת הפיגוע סמוך לעין חרוד / צילום: תיעוד מבצעי מד''א

מחבל דרס למוות בן 68, רצח בדקירות בת 19 - ונוטרל

שמשון מרדכי ואביב מאור נרצחו בפיגוע בצפון ● ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז היום על הכרה רשמית ברפובליקה של סומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית; מצרים וטורקיה גינו ● החל מ-1.1: ההנחיות החדשות של צה"ל למשרתי המילואים ● המאמצים לאיתור רן גואילי והמסר הישראלי למתווכות ● עדכונים שוטפים

רחוב בפריז / צילום: Shutterstock

שיקום יערות, ריטריט לגיל המעבר או אמנות בחשכה: החופשות שלא חשבתם עליהן

אל מול הנופשים האינסטגרמיים, שכוללים ריזורטים מפנקים, אוכל מהוקצע ונופים מרהיבים, התפתחה לה תיירות שאולי מצטלמת פחות טוב, אבל מחברת אותנו יותר לעצמנו ● מחופשה שכולה ברכבת, דרך טיול שמעודד אתכם להספיק כמה שפחות ועד היעדים שבהם תצטרכו להחזיר ערך למקומיים ● שמונה הצעות

עמדת הטעינה המהירה של אקספנג / צילום: יח''צ

400 ק"מ נוספים בדקות ספורות: טסלה והסיניות מתכננות מהפכה בשוק הטעינה של רכב חשמלי בישראל

בקרוב זמן הטעינה של רכבים חשמליים עשוי להיות קצר כמו זמן התדלוק ● רשות התחרות צפויה לפרסם בקרוב שורה של חוות דעת על חידוש רישיונות ליבוא רכב ● MG משיקה בישראל שני דגמי קרוס-אובר בתמחור אגרסיבי ● השבוע בענף הרכב

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

מלונות ים המלח / צילום: Shutterstock

ובמקום האחרון, שוב, ישראל: כך הידרדרנו במדד מותגי המדינות

ישראל התברגה במקום ה-50 והאחרון במדד מותגי המדינות NBI של מומחה המיתוג סיימון אנהולט, המתפרסם בעשרים השנים האחרונות; מי מנסה לשפר את המצב? ● קרן "בשביל האמנות" לתמיכה ולקידום האמנות בפריפריה ערכה אירוע לקראת 2026, וסופר אלונית משיקים את התבלין של ראמזי ● אירועים ומינויים

הדמיית הפרויקט. 475 דירות במקום 196 / הדמיה: משה צור אדריכלים

למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית

שני מתחמים ברמת אביב, ברחובות ליאון בלום וברזיל, מחכים לאישור תוכנית פינוי־בינוי בוועדה המקומית תל אביב אולם שוב ושוב, האישור נדחה

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם