גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקמול מבנק ישראל

קרנית פלוג מנסה "לתקן" מחדלי הממשל דרך ריבית אפסית - ועלולה לגרום למיתון חד

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

אחרי שהריבית לא הועלתה שוב החודש וההחלטה (ביום שני, 23.5.16) להשארת הריבית האפסית (0.1%) על כנה - אם מאזינים לדבריה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ניתן להבין שהריבית בישראל תישאר אפסית עוד תקופה לא קצרה, גם אם בארה"ב הריבית תועלה בחודשים הקרובים. ניתן גם להבין מדוע סוכנות הדירוג מודי'ס בוחנת את הורדת דירוג האשראי של ישראל, שכן ספק אם הנגידה עצמה מאמינה שהמדיניות שלה מובילה ליעדים שאליהם היא מכוונת.

הנגידה משתמשת בכלים המוניטאריים שברשותה כדי לייצב את המשק בטווח בקצר. שינויים בתנאי הריבית משפיעים על הביקושים ועל הנכונות ללוות ולחסוך בטווח המיידי; ולכן, המדיניות המוניטרית מיועדת בעיקר לייצב את המחירים ואת התעסוקה, לא כדי להכווין מדיניות. את המדיניות אמורה לנהל הממשלה, בין היתר באמצעות שינויים פיסקליים במסים, יותר השקעות בתשתיות וביצוע שינויים מבניים.

נראה שכעת הנגידה חוששת שמבחינת הממשלה, המטרה העיקרית של ייצוב הכלכלה בטווח הקצר היא מניעת משבר כלכלי, שיסכן את יציבותה של הממשלה. כלומר, הנגידה חושבת שמבחינת הממשלה, כל עוד המדיניות המוניטרית (בעיקר החלטת הריבית) שומרת על רמה גבוהה של תעסוקה, ומאפשרת לצרכנים לעשות קניות, הממשלה יכולה להימנע מלבצע שינויים נדרשים, או לבצע אותם בקצב איטי, והיא אינה פועלת לביצוע רפורמות לטווח ארוך יותר.

הנגידה יודעת שפעולותיה מספיקות כדי "להניח פלסטר על הפצעים", לא לרפא אותם מהשורש. בשנים האחרונות, השקל התחזק מאוד לעומת סל המטבעות הבינלאומיים. זה קרה גם בגלל הריבית האפסית במדינות המפותחות, גם בגלל הצמיחה היחסית גבוהה בישראל, גם בגלל מחירי הסחורות הנמוכים, וגם בגלל תגליות הגז שהפחיתו את יבוא האנרגיה לישראל. כתוצאה מהתחזקות השקל, היצוא הישראלי התייקר לעומת המתחרים שלו בחו"ל. וכך, במקום שהיצוא הישראלי יהיה הקטר הכלכלי העיקרי של הצמיחה במשק, הקיטון ביצוא הפך להיות משקולת שעוצרת את הצמיחה.

נכון, הנגידה יכולה לנסות להתמודד עם השינויים הללו בעזרת החזקת ריבית אפסית בארץ, ורכישות מט"ח (שיעלו מעט את ערכו ויגרמו לפיחות קל בשקל). אבל מי שהוא בעל הכוח הרב והחזק יותר להתמודדות עם השינויים (הפצעים), זו הממשלה. היא זו שיכולה לעשות רפורמות בייבוא. לדוגמה, לפתוח את השוק לייבוא מזון, להקל על כניסה של טכנולוגיות חדישות בענפי הבינוי, לפשט את התהליכים הכרוכים בפתיחת עסקים עבור חברות זרות ועוד. כמו כן, הממשלה יכולה לקבוע מדיניות לגבי התקבולים מהגז (שמכונה לעתים "קרן העושר" לעתיד המשק), להשקיע בתשתיות ובמחקר-ופיתוח, ועוד.

יכולה - אך מכיוון שהממשלה לא עושה זאת בינתיים, היצוא ממשיך לדשדש, והמשק נכנס להאטה.

יתרה מכך, מכיוון שהממשלה לא עושה די לעידוד הצמיחה, והנגידה מנסה "לתקן" את מחדליה בעזרת הריבית האפסית, הציבור ממשיך לקחת עוד ועוד הלוואות, ורוכש בהן בעיקר שירותים ודירות. הצריכה הזאת מחזיקה, לכאורה, את הצמיחה במשק, אבל למעשה, הצמיחה מתרכזת בענפים שהפריון שלהם נמוך. כך שבטווח הארוך, הצמיחה הזו עלולה להזיק לכלל המשק, כי היא מסיטה משאבים מהענפים התחרותיים, תעשיות הייצור למיניהן, שיכולים להתחרות בסחורה/ביבוא מחו"ל, לענפים פחות תחרותיים ופחות יצרניים.

גרוע מכך, מכיוון שהצמיחה במשק ממומנת על-ידי הלוואות, הרי בסוף יגיע היום שבו מישהו יצטרך לשלם את כל החובות האלה. אם התנאים בעולם ישתנו, כך שהמשק יחזור לייצא ותהיה עלייה בשכר, דיינו; אחרת אנו עלולים להיקלע למיתון שהחמצנו ב-2008, כי היקף החובות יביא לירידה בצריכה ובייצור עד כדי חדלות-פירעון של פרטיים ושל עסקים רבים.

■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. 

עוד כתבות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%