גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הון סיכון למודיעין

שילוב בין קהילת המודיעין לבין ההיי-טק הישראלי יבטיח קיום אומת הסטארט-אפ

סטארט אפ / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
סטארט אפ / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

התופעה של "בריחת מוחות" מצה"ל, במיוחד בכל האמור ליחידות טכנולוגיות, אינה יורדת מהשיח הציבורי. אף שאין נתונים גלויים בעניין, יש להניח כי משבר דומה כבר מתגלע גם בגופים ביטחוניים נוספים הנשענים על טכנולוגיה, אך מוגבלים ביכולת להציע תגמול אטרקטיבי בהשוואה לשוק הפרטי. בארגונים המעמידים את החדשנות הטכנולוגית בחוד-החנית של העשייה, מדובר בבעיה אמיתית העשויה ליצור איום על הביטחון הלאומי.

מבט אל מעבר לים מעלה אפשרות לפתרון הבעיה: הקמת קרנות הון סיכון ותוכניות מחקר-ופיתוח, שיופעלו על-ידי קהילת המודיעין בשיתוף עם הסקטור הפרטי, במטרה לקדם חדשנות טכנולוגית מחוץ לסקטור הציבורי, אך בעבורו.

בארצות-הברית - In-Q-Tel היא קרן הון סיכון, שמטרתה לזהות ולהשקיע בחברות המפתחות טכנולוגיה חדשנית המשרתת את הביטחון הלאומי של ארצות-הברית; ובכך לאפשר לקהילת הביון האמריקנית לעמוד בחזית הפיתוח הטכנולוגי. הקרן היא תאגיד עצמאי, שאינו כפוף לכל סוכנות ממשלתית, אך בינה ובין ה-CIA מתקיים תיאום רציף, והממשלה האמריקנית היא המשקיע המרכזי בה. הקרן מתמקדת בשלושה תחומים: תוכנה, תשתיות IT, וחומרים מדעיים מתקדמים. על אף שהקרן מפרסמת את החברות שבהן היא משקיעה, בדרך-כלל מוטל חיסיון על סוגי המוצרים והשימוש בהם בקהילת המודיעין.

לעומת In-Q-Tel הרשאית להרוויח מהשקעותיה, הקרן ששמה Intelligence Advanced Research Projects Activity (IARPA), היא מלכ"ר הכפוף למינהל המודיעין הלאומי (DNI). IARPA מממנת מחקרים מתקדמים בעלי רלבנטיות לקהילת המודיעין האמריקנית, בדגש על שיתופי-פעולה בין מוסדות אקדמיים לחברות מהסקטור הפרטי, בטווח רחב של תחומים טכנולוגיים ומדעי-החברה. הקרן (המלכ"ר) נותנת עדיפות לפרויקטים של פיתוח רב-שנתיים, העונים על צרכים קונקרטיים של קהילת הביון. מרבית המחקרים שבהם הקרן תומכת מוגדרים כבלתי-מסווגים ופתוחים לעיון הציבור, לפחות עד שלב היישום וההטמעה של הפרויקט בגופי המודיעין.

התופעה הזו אינה חדשה, אך היא צוברת תאוצה בשנים האחרונות. קרן In-Q-Tel קיימת כבר 15 שנה; NASA וצבא היבשה מתפעלים זה כמה שנים קרנות הון סיכון דומות; והצי פועל בימים אלה להקמת קרן שתפעל במתכונת דומה.

יצןין, כי המודל אינו מושלם ומעלה כמה שאלות: האם הגיוני שחבר-מנהלים מצומצם של קרן כזו יחליט היכן להשקיע את כספי משלם המסים? האם אין סכנה ששיקולים של פוליטיקה בין-ארגונית יגברו על שיקולים מקצועיים? האם הקשר בין גורמי ממשלה לכסף פרטי אינו מהווה פוטנציאל לשחיתות? ומה בדבר החשש שסוכנות כלשהי תשקיע בטכנולוגיה המשרתת רק אותה, בלי להעריך את הרלבנטיות לקהילת המודיעין כולה? אלו סוגיות רלבנטיות, אך בחשבון אחרון, התועלת של מודל כזה גדולה על חסרונותיו הפוטנציאליים. ארגונים ממשלתיים בכלל וכאלה הפועלים מאחורי חומות סודיות בפרט, מוגבלים מטבעם בכל האמור ליכולתם לזהות טכנולוגיות משנות שוק, כולל כאלה המספקות פתרונות לבעיות יסוד שאותם ארגונים-עצמם נתקלים בהן.

מודלים היברידיים כאלה מביאים את הסקטור הפרטי אל הממשלה, שכן לקרנות כאלה יש אינטרס לחשוף את חברת הסטארט-אפ ללקוחות ממשלתיים. מבחינת החברות, מדובר בהצעה אטרקטיבית כי היא מבטיחה להן חשיפה ללקוחות כבר בשלב מוקדם. ההשקעה הממשלתית מבטיחה שהחברות הפרטיות יהיו מוכוונת סקטור ציבורי (ומודיעיני בפרט), במקום לפנות, כברירת-מחדל, לסקטור הפרטי האטרקטיבי יותר.

זאת ועוד, בהשוואה לקרנות פרטיות, ממשלות יהיו מוכנות יותר לממן סטארט-אפים שמבחינה עסקית עשויים להיחשב למסוכנים, אם יזוהה הפוטנציאל לתרומה לביטחון הלאומי. קרן IARPA לדוגמה מדגישה, כי המוטו שלה הוא סיכון גבוה/החזר מחקרי גבוה. כלומר, היא אינה נרתעת מהשקעות הנחשבות למסוכנות, כל עוד מדובר בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל מהפכני. ובנוסף, מודל כזה יבטיח, כי גם לאחר שהמוחות המבריקים עוזבים את מערכות הביטחון, הם ימשיכו לתרום לביטחון המדינה בלי שיצטרכו להתפשר על משכורת ותנאים.

במקרה הישראלי, נדרשת רגולציה שתסדיר מראש מכשלות משפטיות פוטנציאליות, הנובעות מהחיבור בין גופים ממשלתיים לגורמים פרטיים - מכשלות שמלכתחילה נועדו למנוע שחיתות. משרד ראש-הממשלה, שר האוצר והמשרד לענייני מודיעין, הם הגורמים המתאימים להסדרה רגולטורית כזו. בנוסף, סוגיית הפיקוח על הקרן חייבת להיות מוגדרת באופן מקצועי ומדויק, במטרה להבטיח שההשקעות ופרויקטי הפיתוח אכן ישרתו את הצורך הקהילתי הכולל, ובהתאם לאינטרסים המודיעיניים הלאומיים. חבר-מנהלים בין-משרדי (אוצר, מודיעין) בשילוב גורמים פרטיים, יכולים לייצר את הסינרגיה והפיקוח הנחוצים להצלחת מיזם כזה.

אנו חיים בעידן שבו מתעצם טרנד ה-"התלכדות" (Convergence), שמשמעותו טשטוש הגבולות בין תעשיות ובין סקטורים. הקמת קרן הון סיכון או קרן פיתוח המשלבות בין העוצמה של קהילת המודיעין לרוח החדשנות והיצירתיות של תעשיית הסטארט-אפים הישראלית, תבטיח שאומת הסטארט-אפ תמשיך להתקיים - לא במטרה לייצר מתעשרים חדשים, אלא במטרה לשמור על עליונות טכנולוגית - גם מודיעינית. קהילת המודיעין הישראלית מצידה צריכה לגלות גישה רעננה ומעודכנת בכל האמור לתפיסת "הסוד" שלה; ולהבין שבהיפתחות לעולם החיצון טמונות יותר הזדמנויות מסיכונים.

הכותב הוא מרצה למדע-המדינה באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן

עוד כתבות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת